הי לכם חברים.
הייתי רוצה לשתף אותכם באיך זה לחיות הרבה שנים עם כאבים עזים,(בשל 8 ניתוחי בטן קשים בארץ ובחו"ל שהסתיימו בכריתה של כמעט כל מע' העיכול. נגרם בשל היותי "שפנת נסיונות",הצעירה ביותר בארץ ואחת הראשונות,שעברה לפני 30 שנים ניתוח לקיצור קיבה (לא שרול/טבעת,אלא קיצור קיבה-"כהלכתו"... ובאותו ניתוח כרתו לי "בטעות" את עצב הוואגוס,העצב שמעצבב את כל מע' העיכול העליונה ובעצם שיתקו לי אותה מוטורית,אבל השאירו את העצבוב הגורם לכאבי תופת) .
עם חוסר יכולת לחיות חיים רגילים והכי קשה-עם חוסר היכולת לעבוד במקצועי כאחות ולעזור לאחרים.
אז אולי דרך הפוסט, אוכל להוציא את אשר על ליבי ובכך לעזור לאחרים להבין שיש דרכים להתמודד עם שנים של סבל ולא הכל שחור בחיים.
חייבים למצוא כמה נקודות אור קטנות (כמו משפחה,אחיינים מדהימים וחברים). ללמוד להודות על כל בוקר שמתעוררים בו באופן טבעי ולא מכאבים!!!!
ללמוד לקבל עזרה של חברים (לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו "כל יכול" בעצמנו ולקבל עזרה מאחרים, זה כאילו להודות שאנחנו לא מספיק טובים. אז די עם השטות הזו, עזרה מהסביבה זה דבר חשוב וזו תמיכה שעד שלא נתנסה בה, לא נדע להעריך את עוצמתה!!!! אז אנא, הסכימו לשתף חברים (אבל רק כאלה שהם באמת חברים ואם תבקשו מהם לשמור על פרטיותכם למשל, הם אכן יעשו זאת ולא ילכו לרכל מאחורי גבכם על בעיותיכם, רקכדי להראות כאילו הם חברים טובים שרק רוצים לעזור לכם).
בשיתוף חברים/משפחה וכ"ד, תיראו כמה עול יורד מכם ולפעמים רק הידיעה שיש את מי לשתף בשעות קשות, עושה פלאות להתמודדות עם הכאב והקושי המנטלי המצטרף להתמודדות עם הכאב הפיזי.
נסו למצא משהו שמעניין אותכם להתעסק בו, בשעות הקלות יותר, כשהכאב לא לגמרי משגע אותכם ואז כשתתעסקו בדבר הזה, פתאום תשימו לב שכבר שעות לא לקחתם משהו נגד הכאבים, כי המוח היה עסוק בדבר שמעניין אותכם.
השתדלו לראות אור שמש, לשים לב לציוץ ציפורים, להריח פרח או פרי שמפיצים ריחות נפלאים (כמו פירות הדר) ובכלל, נסו למצא דבר 1 טוב בכל יום ולהודות על זה שאתם במצבכם (גם אם הוא קשה), כי תמיד יש כאלו שמצבם רע משלכם (אני יודעת שזה נשמע פלצני, אבל מנסיוני ארוך השנים-זה מקל!!!!!!)
שיהיה רוב בריאות ואושר לכולכם!!!!