מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאב כאב "כרוני"

כאב "כרוני"

09/06/16 17:09
9 תגובות

לפני כשנה החלו אצלי כאבי פרקים. לאחר כחצי שנה הוחלט שיש חשד לפיברומאלגיה.

החשד שלי: נוירופתיה פריפרית מסיבה אוטואימונית (תקיפת הגוף ע"י המערכת החיסונית).



רקע: הכאבים החלו לאחר תקופה של לחץ נפשי גדול (מספר חודשים). בהתחלה היו לי הרדמויות של כפות הידים, הרדמויות של כל זרוע ויד שמאל, הרדמות של כל רגל ימין, מהאגן כולל כף הרגל.

התופעות שינו פאזה, בנוסף למתואר לעייל החלו כאבים בלתי נסבלים במפרקיי שתי הידים וכפות הידיים. משם התופעה של הכאב עברה למרפקים, הבירכיים ומפרק כף הרגל.

זה לא נעצר שם ותוך זמן קצר נוספו כאבים ונפיחות בלתי נסבלים במפרק האגן.

בשלב מסויים חשדתי בדלקת פרקים ועברתי סידרת בדיקות שכללה EMG (לא בדקירה) וסדרה ארוכה של בדיקות דם לכל המחלות האוטואימוניות והדלקתיות למינהן.

בכל הבדיקות נמצאתי בריא לחלוטין.

אני קדם סכרתי כ-15 שנים (באזור 110), הייתה לי תקופה של ויטמין B12 נמוך ו-D נמוך. הסכרת נשארה גבולית, B12 ו-D עלו לאחר טיפול תרופתי ובזמן תחילת הכאבים הפרמטרים היו בטווח הנורמה.



בנוסף, כחלק מהתהליך "הטראומטי" שהגוף שלי עובר, אובחנה דלקת בגיד של זרת שמאל שכללה נפיחות כמו בלון, כאבים בלתי נסבלים ועקמומיות של הפרקים(קיבלתי זריקת קורטיזון) וסבלתי מכתף קפואה (ימין. כתף קפואה בשמאל היה לי לפני 28 שנים).



מצבי כיום:

לאורך מתמשכת תקופה של מספר חודשים יש לי "שריפה" וכאבים ב: פרקי הידים, כפות הידים,מפרקי כף הרגל, מעט בכתפיים, בבירכיים, באגן ובירכיים. השריפה פחות או יותר סימטרית.

בכפות הרגלים הכאבים הם ללא שריפה. בזרוע הכאב הוא בעיקר בצד הפנימי של המפרק (שתי הידים).



המאפיין המיוחד שלגביו מצאתי מעט איזכור זו הנפיחות: פרקי הידיים, המרפקים וכף הרגל נפוחים במידה הנראית לעין בלתי מזויינת. בהערכה גסה מדובר בנפיחות של כמילימטר אחד לפחות.

מאפיין שלגביו לא מצאתי שום תיעוד ונפסל כלאחר יד ע"י כל הרופאים - טיקים בכל המפרקים (קנאקים). אני מתקתק בכל אחד מהמפרקים, כולל הצוואר.

גם כיום בשעת שינה כפות הידים שלי נוטות להירדם, כנ"ל בעיקר יד שמאל.



כפי שציינתי, לאחר שלא נמצאו כל מימצאים בבדיקות השונות, הוחלט ע"י שני ראומטולוגים שיש חשד לפיברומאלגיה. ראומטולוג שלישי פסל חשד זה על הסף.



בעקבות הכאבים הבלתי נסבלים התחלתי טיפול בליריקה. במשך שלשה חודשים לקחתי ליריקה 150. הכאבים פחתו באופן משמעותי אבל ההרגשה הייתה שכל הגוף (העור, כולל הקרקפת) הפך להיות כהה יותר לתחושה של מגע חיצוני.

למרות האמור לעייל, אין לי שום בעיה של תחושה, אף לא בקצות האצבעות.

לאחר שלשה חודשים של ליריקה ביקשתי לרדת במינון ל-75 (עקב כהות החושים והבעיות שנילוות לכהות זו). עשיתי זאת למרות אזהרת הרופא שכאבי השריפה יחזרו. הכאבים חזרו ובגדול!

למרות שכחודש חזרתי למינון של 150 השריפה והכאבים משגעים אותי ועוצמתם גדולה משהייתה מלכתחילה.



הדלקת בזרת עברה (ואיתה עברה הנפיחות כמעוט לחלוטין), הזרת נשארה מעט עקומה. הכתף הקפואה לאחר תחילת הטיפול בליריקה החלה להשתחרר. כיום יש לי זווית כמעט מלאה וכאבים קלים מידי פעם(לפני כן הכתף "עלתה" רק ל-90 מעלות).



השריפה, הכאבים, הנפיחות, הקנאקים, בכל המפרקים, בכפות הידים, בכפות הרגלים, נפיחות עצומה במפרק האגן. כל אלה נשארו ובתחושה מחמירים.



אני כיום בן 56, התופעות החלו בגיל 55.

אין לי בעיה של כוח בשרירים. אין לי דילדול של השריר. אין לי בעיה של כוח. אני רץ והולך כאילו כלום לא קרה מעולם. בריצה מאד מהירה נתפס לי שריר הירך האחורי. מאחר שזה לא אירע מעולם, התחושה שלי היא שגם אירוע זה קשור לטאומה שהגוף עובר.



מבלי לפגוע באף אחד מבעלי המקצוע. הצלחתי להבין שלסל של הפיברומאלגיה מכניסים את כל תופעות בכאב שאין להן הסבר. זאת ללא כל קשר למין וגיל המטופל (נדיר לגבר בגיל 55+).



לאחר התייצבות המאפיינים והמובהקות של הנפיחות, הקנאקים, השריפה והכאבים (סימטריים ברובם), ביצעתי חיפוש נוסף במרחבי הנט ומצאתי את הנוירופתיה הפריפרית.

נשמע לי כיוון מעניין. במיוחד לאור העובדה שלגוף שלי כנראה יש נטיה לתקוף את עצמו (יש לי קדחת השחת מגיל 13 וכתף שמאל קפאה בגיל 38). (כתף קפואה גם היא אופיינית יותר לנשים בגיל המעבר).

בשלב זה לא נראה לי שיש לי בעיה כלשהי בהולכה העיצבית וגם לא במעטפת העצב. אני מניח שמדובר בתקיפה עצמית חזקה על רקע נפשי. יכול להיות שההתנפחות שהתרחשה באברים השונים היא לא רק חיצונים אלא פנימית. בהחלט יתכן לדעתי שנוצר לחץ על העצב הגורם לכאב, הרדמויות, שריפה, נמלים, נימול, קנאקים וכו'.



ולשאלות:

האם יש טיפול (תרופתי?) כלשהוא המתאים יותר מליריקה המטפל באלרגיה שבה הגוף תוקף בעוצמה את כל המפרקים?

האם החשד לפיברומאלגיה הוא אכן נוירופתיה פריפרית?


 

אשמח לקבל המלצה לרופא שמומחה לתחום, רצוי רופא שניתקל בחולים עם מאפיינים כאלה בעבר.



אני חבר בקופת חולים מכבי ויש לי כיסוי ביטוחי מלא של מכבי.

 

אני מבקש מהעונים/ות הנכבדים/ות לצאת מתוך נקודת הנחה שאכן על פי כל הבדיקות שנערכו אני בריא כמו שור ולא "פוספסו" בדיקות. (לא בוצעה בדיקת הולכה חשמלית בדקירה במחט, וגם לא בוצעה ביופסיה ובדיקה ברמת התא).

אישית, לטעמי, אם איבחון באמצעות בדיקות אלה אינו משנה את הטיפול (התרופתי ובכלל), הבדיקות אינן נחוצות.



תודה,

שמוליק


תגובות

נועה7
09/06/16 22:27

שמוליק שלום, חלק מהסימפטומים שלך אכן מתאימים לנוירופתיה למשל השריפה וחלק מתאימים לפיברומיאלגיה כגון הכאבים הנודדים. בדרך כלל בפיברו יש גם עייפות רצינית. למעשה לכשליש מחולי פיברומיאלגיה יש נוירופתיה פריפרית של סיבי עצב דקים. זו בעיה בסיבי כאב וטמפרטורה שלא מאובחנת בבדיקת הולכה עיצבית (שמאבחנת רק בעיה בסיבי עצב גדולים קרי תחושתיים ומוטורים), אלא רק בביופסיית עור וQSART. ממליצה לפנות לנוירולוגים ולשלול נוירופתיה של סיבי עצב דקים בייחוד לאור העובדה שאתה המון שנים טרום סכרתי וזה כן עלול לעשות קצת נזק לסיבי עצב דקים. מה רמת הHBA1c שלך? מניחה ששללו דלקת פרקים. בכל מקרה מה שזה לא יהיה זה לא אלרגיה, אלא אתה מתכוון שאולי זה מחלה אוטואימונית שבה הגוף תוקף את עצמו. ייתכן וזה כך ואז וגם בלי קשר לכך ממליצה לעבור לתזונה אנטי דלקתית הכוללת הפחתה משמעותית של מזונות מהחיי, הגברת קטניות וירקות (יעזרו גם לטרום סכרת) ופירות בהתאם למצב הטרום סכרת, יותר אומגה 3 מסלומון, סרדינים, אגוזי מלח ולשקול תוסף. בקיצור ממליצה לפנות לנוירולוג ובמקביל לפנות לנטורופאתית להתאמת תזונה, תוספים וצמחי מרפא.

shmulikipod
10/06/16 10:12

תודה נועה

HBA1c התוצאות לאורך חמש השנים האחרונות נעות בין 5.7 ל-5.9. גם בתחום זה חל שינוי בגבולות והרף הורד מ-6 ל-5.7.
טרום סכרת על פי הדיאטנית אינה סכרת.
בתחילת התאור שלי כתבתי שאני חושד בנוירופתיה פריפרית מסיבה אוטואימונית (תקיפת הגוף ע"י המערכת החיסונית).
תקיפה של הגוף את עצמו גורמת לכתף קפואה. להערכתי, כחלק מהתקיפה הנוכחית כתף ימין קפאה.
אני לא יודע מה זו עייפות רצינית. בעשר השנים האחרונות אני עייף יותר מהשנים שקדמו להן. אני למשל נרדם מול הטלוויזיה. אבל..... כשאני עסוק במשהו מעניין אני לא מרגיש כל עייפות ויכול להשאר ער עד השעות הקטנות של הבוקר.

יכול להיות שהתופעה אצלי מורכבת ממספר גורמים, שאחד מהם הוא נוירופתיה של סיבי העצב הדקים.
זה לא מסביר לי מדוע הכאבים, הנפיחות, הטיקים בפרקים מתקיימים בעיקר באזור הפרקים. אם היה מדובר בנזק כתוצאה מסכרת גבולית הוא לא היה אמור להיות מרוכז באברים מסויימים אלא מפושט בכל הגוף או באברי הגוף המרוחקים יותר כמו הרגלים. אצלי התופעה החלה דווקא בפרקי הידים והיד ותוך מספר חודשים אולי כתוצאה מהחרדה שלי מדלקת פרקים היא התפשטה לכל המפרקים כולל האגן (שהיה האחרון להיפגע).

אני לוקח כיום מספר תוספים, בינהם כורכום ואומגה 3. אני לוקח תוספים אלה כשמונה חודשים. בשלב זה לא נראה לי שהם מועילים (אבל גם לא מזיקים).
עד לאחרונה מיעטתי באכילת בשר. הוספתי בשר לתפריט רק בחודש האחרון.

בביקור הראשון והאחרון אצל נוירולוג הוא ביקש ממני לעשות בדיקת הולכה של העצב בדקירה. סירבתי לעבור בדיקה זו. לאחר הביקור אצל הנוירולוג הגעתי לראומטולוג שקבע חשד לפיברומאלגיה.

כפי שציינתי, מה שרואים אצלי במובהק ובעין בלתי מזויינת זו הנפיחות במפרקים. הדבר בולט עד להחריד בפרקי כף היד. זה נראה כאילו גדל לי צמיד שומני מסביב לפרק. אני לא בטוח שהנפיחות היא נפיחות של העור בלבד.
בנוסף יש את הטיקים (קנאקים) התכופים בכל המפרקים. תופעה חריגה שלא הייתה קיימת קודם לכן.

יתכן, שאני האדם היחיד בעולם שחווה תופעות שכאלה. מצד שני אני בספק שזה המצב. אני לא מצליח להבין מדוע לרופאים אין בסיס נתונים ואמצעי שיתוף שדרכם הם יקשרו בין התופעות השונות (שלטעמי מובהקות אצלי בשלב זה) ויאבחנו את המחלה/גורמים?

אני מודע למצבי הקדם סכרתי מהרגע שהחל. ההנחיות של הדיאטנית להפחית בכמות הסוכר ולהמנע מאכילת מספר דברים מתוקים ברצף. אכילה שכזו גורמת להפצצת סוכר ולטענתה, הגוף שלי מצליח כיום להתמודד פחות טוב עם הפצצה שכזו.

קדם סכרת היא תופעה משפחתית. אימי שהייתה קדם סכרתית מהיום שאני זוכר אותה, מאושפזת כבר 8 שנים עם דמנציה. היא כיום בת 91. המאכלים היחידים שהיא מוכנה להכניס לפיה כוללים עשרות כפיות סוכר. כל פעם שאני נחשף לזה אני בהלם מוחלט. אין לאימי סכרת. אילו הייתה לה סכרת היא מזמן לא הייתה בין החיים.

אצלי התופעה קשורה באופן ברור ביותר למתח נפשי. כשהחלה הייתי במתח ולחץ עצומים. המתח והלחץ הוגברו כתוצאה מהתהליכים שהחלו.
למרות מובהקות התופעה אצלי האיבחון הוא חשד לפיברומאלגיה. להבנתי איבחון זה מאפיין סל של תופעות שונות ומשונות שהרפואה המודרנית אינה מסוגלת להבין את מקורן.
הטיפול בליריקה מטרתו להפחית מעוצמת הכאבים. זה טיפול סימפטומתי.
בשלב זה אני מנסה להבין מה בדיוק יש לי, האם יש טיפול שישפר את המצב ולא רק יכהה את הכאבים והשריפה? האם אכן הפכתי לרגיש למאכלים מסויימים שעלי להוריד מהתפריט וכו'?

נועה7
10/06/16 22:55

נכון אם יש מעורבות של נוירופתיה אז היא פוגעת בדרך כלל באיזורים דיסטליים = מרוחקים בעיקר כפות רגליים וכפות ידיים, אבל לעיתים פוגעת גם באיזורים יותר פרוקסימליים כולל שוקיים, ירכיים, ידיים. סה״כ ההמוגלובין המסוכרר שלך רק טיפה מעל הנורמה, יחד עם זה גם מצב של טרום סכרת עלול לאורך זמן לגרום לפגיעה עצבית מסויימת. כמובן שלחץ מעורר ומחמיר כמעט כל מחלה כולל נוירופתיה ופיברומיאלגיה ומחלות אוטואימוניות וכו. אכן, נוירופתיה לא פוגעת בפרקים. מצד שני בפיברומיאלגיה גם לא אמורה להיות נפיחות בפרקים. אולי באמת שווה לך לשקול בדיקת רגישות למזונות-לאו דווקא אלרגיה שמופיעה מיידית וניתן לקשרה למזון בלי בדיקה, אלא רגישות מאוחרת למזון וגם על זה ממליצה להתייעץ עם נטורופאתית. אם אתה בסטרס עם כאבים ונפיחות במפרקים אולי תנסה אמבטיות עם מלח אפסום- מלח מגנזיום. הוא חודר דרך העור לגוף, מרפה שרירים, מתח, מרגיע, מוריד נפיחויות. כורכום ואומגה 3 הם אנטידלקתיים מעולים גם אם אין בעיה אוטואימונית ועל אחד כמה וכמה אם ישנה. האם ריאומטולוג שלך אותך לבדיקות דם נרחבות ולא רק RF, CRP וANA? בנוסף, מה רמת הB12 שלך? נוטל איזשהן תרופות מלבד ליריקה? למשל סטטינים? תשתדל לא להרים ידיים ולהמשיך לחפש איבחון ובמקביל פתרונות שיכולים להקל על הסימפטומים.

shmulikipod
10/06/16 23:33

אני לא יודע מהן בדיקות דם נרחבות. למיטב ידיעתי אין בדיקת דם אותה לא עשיתי ויכולה להיות קשורה למחלה אוטואימונית.
מהרגע שהתופעה התחילה (כשריפה וכאבים בפרקי וכפות הידים) ועד שהיא התקבעה למצבה הנוכחי חלפו מספר חודשים בלבד.
קדם סכרת קיימת שנים. אני מניח שאילו היה קשר ישיר בין קדם הסכרת לכאבים התופעה הייתה הרבה יותר הדרגתית.
לעומת זאת, תקיפת הגוף ע"י המערכת החיסונית יכולה להיות מאד מהירה.....

אין ולא היו לי בעיות כולסטרול/ברזל וכו'. אני לא לוקח סטטינים.
B12 היה מעט נמוך ועלה מעל הנורמה תוך שנה של לקיחת כדור B12 פעם ביום. כיום אני לוקח כדור B12 פעם בשבוע.
היה לי D מאד נמוך, גם הוא עלה לאחר טיפול. הכאבים החלו בתקופה שבה B12 ו-D היו בטווח הנורמה.

מאחר לתופעה אצלי מאפיינים ברורים אני מחפש רופא בעל פוטנציאל לאבחן במדוייק את התופעה ו/או לשלוח אותי לבדיקות שבסופן יהיה איבחון ברור יותר.
אני עדיין מקווה שהתופעה תחלוף בטיפול ו/או בשינוי תזונה/פעילות.

מלבד ליריקה במרשם רופא אני לוקח מספר תוספים:
MSM, כורכום, D ואומגה 3.
לא נראה לי שהתוספים שינו משהו.

אנסה מלח אנגלי......

תודה

ד--ר-גור-רות
מומחה כמוני
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
13/06/16 23:54

שמוליק שלום. 
אתה מאד מאד אינפורמטיבי - אבל אין תחליף אמיתי לבדיקה מקיפה במרפאת כאב, וכן ע"י נוירולוג מומחה למחלות אוטואימוניות של מערכת העצבים המרכזית. 
מעבר לכל העצות שנתנו לך יש מקום להפגש לדעתי פנים אל פנים עם רופא מומחה ולבצע הליך אבחנתי ולשלול או לחייב את החשדות.
הסיבה היא שלפיברומיאלגיה יש אפשרויות טיפול וגם לנוירופטיה פריפרית. כך שנראה לי ששווה להתאמץ.  
ד"ר גור. 

shmulikipod
14/06/16 7:32

תודה. זה מה שהצלחתי להבין. מצאתי שיש מספר מרפאות כאב שאחת מהן באסותא. עכשיו אני מתאמץ למצוא נוירולוג שמומחה למחלות אוטואימוניות של מערכת העצבים. מסתבר שכל נויירולוג מציג סל של התמחויות וקשה לדעת מי המומחה הספציפי. מניתי כאן רק חלק מהבדיקות אותן ערכתי. אישית נראה לי שמלבד ביופסיה עברתי הכל. מקריאה הבנתי שברוב המצבים לוקח שנים לאבחן פיברומיאלגיה. אני מניח שכנ"ל נוירופטיה. התחלתי עם חשד לדלקת פרקים. נשללו כל המחלות האוטואימוניות כמו זאבת וכו'. הייתי אצל אורטופד, נויירולוג, המטולוג, שני פרופסורים לראומטולוגיה ורופאה ראומטולוגית. נחשפתי לקיומה של מרפאת כאב באתר הזה. האמת, אני מופתע מכך שרופא המשפחה לא הציע לי מיד לגשת למרפאת כאב. אני גם מופתע מההתעלמות מהסימנים המובהקים אותם ציינתי. אני אכן מאד אינפורמטיבי ומכאן, לרופא אין כל צורך לחלוב ממני מידע. הרופא מקבל כמעט הכל מוכן וצריך "רק" לתת את הטיפול הנכון.

ד--ר-גור-רות
מומחה כמוני
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
17/06/16 19:06

שמוליקיפוד - 
יש מרפאה כזו בשיבא. גם של מחלות אוטואימוניות בנוירולוגיה וגם של מחלות אוטואימוניות בכלל, וכמובן מרפאת כאב. אבל עד כמה שידוע לי גם באיכילוב יש. 
ד"ר גור. 

shmulikipod
17/06/16 19:08

אני אתייעץ עם רופאת המשפחה שלי במכבי. תודה

שיראל9
18/09/16 13:05

הי שמוליקיפוד

האם גילית מה יש לך בסוף? האם מצאת משהו שעזר 
מתעניינית כי מרגישה דברים דומים