חשוב לציין כי ירידה קוגנטיבית מהווה סיבוך מאוחר  של המחלה והינה משנית לפגיעה הדיפוזית במוח , כך שסביר להניח כי טיפול מניעתי במחלה עשוי לעכב את ההדרדרות הקוגנטיבית. כמו כן חשוב לקחת בחשבון כי דכאון, תסמין שכיח מאוד בטרשת, עשוי לחקות יררדה קוגנטיבית (פסאודודמנציה) ולכן אבחון נכון עשוי לסייע מאוד בטיפול.

1. חוסר ריכוז עשוי להראות כמו הפרעה בזיכרון ..אך כיצד ניתן להבחין בין השניים?
2. ומתי חוסר ריכוז מוגדר כהפרעת קשב וריכוז? והאם יש לעשות בהכרח אבחון קשב וריכוז כדי לאבחן תופעה זו?
3. מה הנוירולוג יכול לאבחן בהקשר של הפרעות בקשב וריכוז אצל חולים בטרשת נפוצה?
(אני חווה תופעות של שיכחה, חוסר ריכוז, לעיתים שגיאות כתיב במילים שלא השתמשתי הרבה זמן, בעיקר ת ו ט , תלונות מחברות על שאני לא זוכרת דברים שקרו והייתי נוכחת בהם או שסיפרו לי עליהם).
4. החשש הזה לאבד ריכוז, גורם לי להימנע מנהיגה כבר שנתיים. חשוב לציין כי הנוירולוגית אמרה לי שלא צריכה להיות בעיה לנהוג. שאני יכולה לנהוג. ויש מצב שהכל בראש שלי. מה עושים עם הנהיגה? וכיצד אוכל לשפר את הישגי בלימודים?
5. בנוסף סובלת מעייפות ולוקחת פרוביג'יל אחד בכל יום. מה ניתן להסיק מהקשר בין עייפות, חוסר ריכוז, זיכרון והפרעת קשב וריכוז? הרי הפרעה כזו קיימת בכל כך הרבה רמות שונות שקשה לדעת בצורה אובייקטיבית אם אתה סובל ממנה.

תודה על ההתייחסות.

שלום קורין ומישמיש
שיקום קוגניטיבי עובר ע"י מרפאות בעיסוק או נוירופסיכולוגים. את ההפנייה ניתן לקבל מהנוירולוג (בדיוק כמו שמקבלים הפנייה לפיזיותרפיה לדוגמא) או מהפסיכולוג שביצע את האבחון הקוגניטיבי (בהתאם לאבחון ישנם המלצות לשיקום). במרכזים הגדולים לטרשת נפוצה קיימים אנשי מקצוע ספציפיים שעוסקים בשיקום קוגניטיבי וכדאי להגיע אליהם. במידה ואתם רחוקים ממרכז כזה ניתן לגשת (או לקבל הפנייה) למרכזי השיקום השונים הפזורים בארץ (מהצפון עד הדרום). כדאי רק לוודא שלמטפל שלכם יש ניסיון עם מחלה כמו טרשת נפוצה כי יש לה מאפיינים ייחודים בתהליך השיקום הקוגניטיבי שכדאי להכיר ושונה מאוד מבעיות שכיחות יותר (כמו פגיעות ראש). אחד ההבדלים שחשוב להכיר ומאפיין את הטרשת זו הלביליות, שהיכולות (לפעמים) כל הזמן משתנות ולאו דווקא משתפרות בקו לינארי.
ולמישמיש:
1. באמת קשה לעיתים לאבחן בין השניים, לכן ישנם טסטיים ייעודים שבאים להבחין בין היכולות, זאת בנוסף לניסיון הפסיכולוג המאבחן.
2. הפרעת קשב, כמו כל יכולת קוגניטיבית אחרת מוגדרת כתקינה אם היא בטווח הנורמטיבי (כלומר קרובה לממוצע באוכלוסייה לפי גיל, מגדר ורמת השכלה) ישנו חשד ל-) MCI (milld cognitive impairment אם התוצאות רחוקות רק במעט מן הנורמה וליקוי או הפרעה מוגדרים כאשר המרחק בין תוצאות האבחון לנורמה הוא גדול ומשמעותי. כדי לאבחן הפרעה זו כדאי לעשות אבחון כי אז התוצאות ברורות מדוייקות וניתן להשתמש בהם להשוואה עתידית. מעבר לאבחון יש עוד מספר קריטריונים שבודקים בכדי שתתאפשר האבחנה של הפרעת קשב.
3. הנוירולוג יכול לשלוח אותך לאבחון קוגניטיבי ואז בעזרת הדיווח שלך, תוצאות ההדמיה והבדיקה הקלינית. לראות האם וכיצד ההפרעות שאת חשה קשורות לטרשת נפוצה. לא תמיד אפשר להגיע למסקנה חד משמעית (בשל מגוון סיבות).
4. חולי טרשת נפוצה נוהגים וטוב שכך! יש לחזור ולנהוג מוקדם ככל שאפשר, במידה וישנו קושי אחר כמו החרדה יש לעבוד על כך בטיפול פסיכולוגי.
5. את צודקת קשה להפריד ולבודד את כל ההשפעות שתיארת. וישנו ההיבט הנפשי שיכול להיות קשור גם כן. באמצעות הבדיקות ושיתוף הפעולה עם המטופל מנסים להגיע למירב הגורמים שמפריעים בחיי היום יום כדי לטפל בהם, וכך גם בהמשך, בעזרת עבודה משותפת מגיעים לטיפול הטוב ביותר.