מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםמדריכיםיתר לחץ דם: כל מה שצריך לדעת

יתר לחץ דם: כל מה שצריך לדעת

מה זה לחץ דם? מהו לחץ דם סיסטולי ומהו לחץ דם דיאסטולי? מתי אדם סובל מיתר לחץ דם? ומהו לחץ הדם המיטבי? כל התשובות על ''הרוצח השקט''


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

יתר לחץ דם הוא מחלה כרונית שכיחה ביותר, שמהווה גורם סיכון משמעותי לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם. למרות שהיא לא מלווה בתסמינים בולטים ברוב המקרים, המחלה עלולה לגרום לנזקים רבים באיברי הגוף השונים. זו הסיבה לכך שיתר לחץ דם זכה לכינוי המפוקפק "הרוצח השקט".

 

מה זה לחץ דם?

 
לחץ הדם, פשוטו כמשמעו, הוא הלחץ המופעל על דפנות כלי הדם על ידי הדם הזורם בתוכם. לחץ זה מתואר ביחידות של מילימטר כספית (ממ"כ) ומבוטא בעזרת שני ערכים:
 
"לחץ הדם הסיסטולי" - הערך הגבוה במדידת לחץ הדם. הערך מבטא את הלחץ המופעל על דפנות כלי הדם בעת התכווצות שריר הלב.

"לחץ הדם הדיאסטולי" - הערך הנמוך במדידת לחץ הדם. הערך מבטא את הלחץ המופעל על כלי הדם כאשר הלב רפוי.

 

מה זה יתר לחץ דם?

 

יתר לחץ דם הוא מצב שבו הלחץ המופעל על דפנות כלי הדם מצוי בטווח בו עשוי להיגרם נזק לכלי הדם. על סמך מחקרים אפידמיולוגים נקבע כי יתר לחץ דם מוגדר כאשר במדידות חוזרות במרפאה לחץ הדם הסיסטולי שווה ל-140 ממ"כ (מילימטר כספית) או יותר ו/או לחץ הדם הדיאסטולי שווה ל-90 ממ"כ או יותר.

 

בשנים האחרונות נוספו הגדרות לערכי לחץ דם גבוליים, ולפי ההנחיות העדכניות משנת 2019 של החברה ליתר לחץ דם בישראל שפורסמו מטעם המכון לאיכות ברפואה בהסתדרות הרפואית:

 

  • לחץ דם מיטבי מוגדר כשלחץ הדם הסיסטולי נמוך מ-120 ממ"כ וגם לחץ הדם הדיאסטולי נמוך מ-80 ממ"כ.

 

  • לחץ דם תקין מוגדר כשערכי לחץ הדם הסיסטולי בטווח של 129-120 ממ"כ ולחץ הדם הדיאסטולי בטווח של 84-80 ממ"כ

 

  • לחץ דם גבולי מוגדר כשלחץ הדם הסיסטולי בטווח של 139-130 ממ"כ ולחץ הדם הדיאסטולי בטווח של 89-85 ממ"כ.

 

  • לחץ דם תקין מתמשך מוגדר כשערכי לחץ הדם בתחום המיטבי/ התקין או הגבולי במדידה במרפאה וממוצעי מדידות לחץ דם הן בבית והן בניטור למשך 24 שעות הנם תקינים.

ערכי לחץ הדם לבוגרים מגיל 18 כפי שנקבעו בהנחיות עדכניות של החברה ליתר לחץ דם בישראל לשנת 2019. הערכים במ"מ כספית 

 

יש לציין כי לפי ההנחיות החדשות, היעדים שנקבעו תקפים לרוב המכריע של המטופלים, לרבות סוכרתיים, והן במצבים של מיקרואלבומינוריה המעידה על התפתחות נזק כלייתי.

 

איך מאבחנים יתר לחץ דם?

 

לצורך איתור יתר לחץ דם, בישראל ממליצות ההנחיות העדכניות באוכלוסייה הכללית על ביצוע מדידת לחץ דם אחת לשנה שיכולה להיעשות על ידי אחות ואינה דורשת תיאום ביקור אצל הרופא.

 

כדי לאשר אבחנה ביתר לחץ דם ולקבוע את חומרתה, ההנחיות ממליצות על ביצוע מדידות לחץ דם לפחות בשלושה מפגשים שונים, בהפרש של לפחות שבוע בין מפגש למפגש, כשבכל מפגש מבוצעות שלוש מדידות בהפרש של 2-1 דקות בין מדידה למדידה. מדידה חד פעמית של לחץ דם הגבוה מהערכים המצוינים לעיל אינה מספיקה על מנת לקבוע אבחנה של יתר לחץ דם.

 

מקובל לסווג את חומרת יתר לחץ הדם בהתאם לערכים הנמדדים לפני התחלת הטיפול. 

 

לעיתים ערכי לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי אינם באותה דרגת חומרה. במקרים אלה יש להתייחס לערך הגבוה על-מנת להגדיר את דרגת החומרה של לחץ הדם. למשל, אם מתקבלות מדידות של 190/95 ממ"כ מדובר בלחץ דם בדרגה 2 - לחץ דם קשה המחייב התייחסות וטיפול אינטנסיביים ביותר, למרות שלחץ הדם הדיאסטולי מוגדר כדרגה 1.

 

קיימים גם מקרים, בעיקר באוכלוסייה המבוגרת, כשנמדדים ערכי לחץ דם סיסטוליים הגבוהים מ-140 ממ"כ וערכים דיאסטוליים תקינים (פחות מ-90 ממ"כ). מצב זה מכונה יתר לחץ דם סיסטולי

 

במקרים מסוימים נדרש ניטור לחץ הדם מחוץ למרפאה למשך 24 שעות. לפי עמדת החברה ליתר לחץ דם, "בהשוואה למדידות במרפאה, ממוצעי ניטור ל-24 שעות מנבאים טוב יותר פגיעה באברי מטרה ופרוגנוזה קרדיווסקולרית ותמותה כללית". ניטור זה מבצע  קריאה אוטומטית של לחץ הדם כל 20 דקות בשעות היום וכל 30 דקות בשעות הלילה, ובתום 24 שעות המכשיר מחשב ממוצע מדידה כולל, ממוצע לשעות היום וממוצע לשעות הלילה. לחץ דם תקין יוגדר כשממוצע המדידות הכולל נמוך מ-130/80 ממ"כ, הממוצע בשעות היום נמוך מ-135/85 ממ"כ והממוצע בשעות הלילה נמוך מ-120/70 ממ"כ. מעבר לערכים אלו יוגדר יתר לחץ דם. לחץ הדם לרוב יורד במהלך השינה בכ-10% לעומת הערות וכשירידה זו אינה מזוהה בניטור הרציף – הדבר מעיד על סיכון מוגבר לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם.

 

חשוב לבצע גם מדידות ביתיות של לחץ דם, הזמינות יותר מאשר ניטור לחץ הדם למשך 24 שעות, ומאפשרות מעקב ארוך יותר והערכת השונות במדידת לחץ הדם לאורך זמן שהיא בעלת ערך רפואי בחיזוי הסיכון למחלות לב וכלי דם. לחץ דם תקין מוגדר כשממוצע לחץ הדם במדידות בבית נמוך מ-135/85 ממ"כ, ומעל לערך זה יוגדר יתר לחץ דם.

 

אילו נזקים עלולים להיגרם מלחץ דם גבוה?

 

יתר לחץ דם עלול לגרום לעלייה בלחץ הזרימה של הדם בעורקים, ולאורך זמן להוביל לפגיעה בתאים הפנימיים בעורקים ולהיצרות עורקים; להתרחבות חולנית בדופן העורק (אנוריזמה) העלולה לגרום לקרע; לפגוע בעורקים המספקים דם ללב וכתוצאה מכך לפגוע באספקת הדם הסדירה ללב; לגרום להתרחבות בצד השמאלי של הלב המגדילה את הסיכון להתקף לבולהוביל לאי ספיקת לב לאורך זמן. כמו כן, יתר לחץ דם הוכח במחקרים כגורם סיכון לפגיעה מוחית, לרבות שבץ מוחי ופגיעות קוגניטיביות כגון אלצהיימר, וכן לאי ספיקת כליות, פגיעה בכלי הדם והעצבים בעיניים וכתוצאה מכך פגיעה בראייה ואי תפקוד מיני. כמו כן ישנם מחקרים שקשרו בין יתר לחץ דם לאובדן עצם וסיכון מוגבר לאוסטאופורוזיס ולהפרעות שינה.

 

לפי מחקרים, הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם גדל ככל שערכי לחץ הדם עולים, החל מערכים של 115/57 ממ"כ. כמו כן, עלייה של לחץ הדם הסיסטולי בתלילות גבוהה יותר לעומת לחץ הדם הדיאסטולי במבוגרים מעל גיל 55 מהווה סמן שלילי לנוקשות העורקים ולסיכון לתחלואה לבבית.

 

כל הנזקים של יתר לחץ דם

 

 

 

איך מטפלים ביתר לחץ דם?

 

הטיפול הראשון במצבים שמעידים על לחץ דם גבוה או לחץ דם גבולי הוא אימוץ של אורח חיים בריא, הכולל תזונה נכונה, הפסקת עישון וביצוע פעילות גופנית באופן סדיר.

 

כמו כן, במצבים של קריאות חריגות של לחץ הדם במדידה מרפאתית או ביתית – מותאם למטופל טיפול תרופתי להורדת לחץ הדם. ההנחיות העדכניות של החברה ליתר לחץ דם קבעו לראשונה יעד מספרי לטיפול התרופתי בלחץ דם גבוה, וזאת בהסתמך על ממצאי עבודות ועל ידי ועדת מומחים מטעם החברה הישראלית ליתר לץ דם. טיפול תרופתי מומלץ כשמדידות לחץ הדם מצביעות על הערכים הבאים:

 

בקרב בוגרים בגילי 79-18 - יש להתחיל בטיפול תרופתי כשערכי לחץ הדם במדידה במרפאה הם 140/90 או מעל לכך. יעד הטיפול בגילים אלה יהיה ערך של 130/80 במדידה במרפאה וערך נמוך מ-130/80 במדידה ביתית.

 

בקרב מבוגרים בגילי 80 ומעלה - יש להתחיל בטיפול תרופתי כשערכי לחץ הדם במדידה במרפאה גבוהים מ-140/90. בגילים אלה יש לבצע הורדה זהירה של לחץ הדם. יעד הטיפול בגילים אלה יהיה ערך נמוך מ-140/90 במדידה במרפאה וערך נמוך מ-135/85 במדידה ביתית.

 

התחלת הטיפול התרופתי צריכה להיעשות בהתייעצות בין הרופא למטופל ולהיות מיידית או לאחר 6-3 חודשים של ניסיון בשינוי אורח החיים בלבד, במקרה של שיתוף פעולה מצד המטופל.

 

בעבר היו מומחים שטענו כי יעד הטיפול התרופתי הוא הורדה של לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל-120 ממ"כ, אולם לאחרונה מצטברות עדויות כי יעד זה אינו הכרחי, בעיקר בקרב מבוגרים מגיל 65 ומעלה ואנשים עם סיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, אצלם הנזק בהורדה של לחץ הדם מתחת ל-120 ממ"כ עלול להיות גבוה מהתועלת, ובעיקר על רקע תופעות לוואי המיוחסות לטיפול תרופתי אינטנסיבי מדי.

 

קיימות כיום 5 קבוצות של תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, משתנים (תיאזידים, משתני לולאה, משתנים אוצרי אשלגן), מעכבים של מערכת העצבים הסימפטטית (חוסמי בתא, חוסמי אלפה1, חוסמי אלפה ובתא, משפעלי אלפה2 מרכזיים, תרופות עם השפעה היקפית על מערכת העצבים ההיקפית), מעכבי מערכת הרנין - אנגיוטנסין (מעכבי האנזים המהפך, חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין), חוסמי סידן (דיהידרופירידינים, חוסמי הסידן שאינם דיהידרופירידינים) ומרחיבי כלי דם ישירים

 

מה השכיחות של יתר לחץ דם? 

 

ההערכה היא שכמיליון ישראלים סובלים מיתר לחץ דם. לפי נתוני דו"ח סקר הבריאות הלאומי בישראל לשנים 2013-2015 (INHIS-3) של המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, 20.6% מהישראלים הבוגרים מדווחים על יתר לחץ דם, 21.8% מהגברים ו-18.7% מהנשים באוכלוסייה היהודית ובאוכלוסייה הערבית בקרב 18.9% מהגברים ו-23.4% מהנשים. שיעור יתר לחץ דם בישראל מצוי בעלייה מתמדת ביחס לסקרים לאומיים קודמים שנערכו בשנים 2004-2003 (15.4%) ו-2010-2007 (19.6%).

 

לפי הסקר העדכני, שיעור יתר לחץ דם עולה עם הגיל, מ-6.2% מהגברים ו-5.1% מהנשים בגילי 34-21 ועד ל-50.2% מהגברים ו-52.6% מהנשים בגילי 65 ומעלה.

 

מהן הסיבות ללחץ דם גבוה? 

 

ללחץ דם גבוה עשויות להיות סיבות רבות. עם זאת, אצל רוב הבוגרים עם יתר לחץ דם לא ניתן להצביע בבירור על הגורם ללחץ הדם הגבוה, ומצב זה קרוי 'יתר לחץ דם ראשוני' (Primary Hypertension). 

 

גיל מהווה גורם סיכון מרכזי להתפתחות יתר לחץ דם, מאחר ועם השנים כלי הדם בגוף מתעבים ומתקשחים. מעל גיל 45 רוב האנשים (80%) יפתחו לחץ דם בשלב כלשהו בחיים, וככל שעולה הגיל – הסיכון עולה. גם לגנטיקה יש חלק כלשהו בהתפתחות יתר לחץ דם. גורם סיכון משמעותי נוסף הוא משקל עודף, במיוחד כשהשומן מרוכז באזור הבטן. גורמים נוספים שמעלים את הסיכון ליתר לחץ דם ראשוני הם צריכת יתר של מלח, עישון סיגריות, העדר פעילות גופנית סדירה, שתייה מרובה של אלכוהול, שימוש בסמים ובתרופות מסוימות ורמות גבוהות של לחץ ומתח נפשי. 

 

אצל חלק מהאנשים עם יתר לחץ דם מתפתח לחץ דם גבוה על רקע מחלה כלשהי - מצב הקרוי 'יתר לחץ דם משני' (Secondary Hypertension). 

 

כל הגורמים ליתר לחץ דם 

 

מהו יתר לחץ דם משני?

 

יתר לחץ דם עשוי להיות משני לבעיה רפואית אחרת ולמעשה להוות תמרור אזהרה ביחס להתפתחות סיבוך רפואי כלשהו. מתי יש לחשוד בכך?

 

  • הופעה פתאומית של יתר לחץ דם בדרגת חומרה 3 ומעלה או החמרה משמעותית של יתר לחץ דם שהיה מאוזן תרופתית.

 

  • יתר לחץ דם שהופך עמיד לטיפול התרופתי המקובל.

 

  • פגיעה משמעותית באיברים בגוף שאינה תואמת את דרגת חומרת יתר לחץ הדם המאובחנת.

 

  • יתר לחץ דם לילי או העדר של ירידה תקינה בערכי לחץ הדם בשעות הלילה.

 

  • יתר לחץ דם המאובחן מתחת לגיל 30 בהעדר מצב של סיפור משפחתי של יתר לחץ דם בקרובים מדרגה ראשונה. 

 

יתר לחץ דם משני עשוי להוות סמן להיפראלדוסטרוניזם (הפרשת יתר של הורמון אלדוסטרון מבלוטת יותרת הכליה), היצרות עורק הכליה, פגיעה כלייתית כגון זיהומי שתן חוזרים, השתנה לילית (נוקטוריה), בצקת פריפרית, ירידה בסינון הכלייתי ופרוטאינוריה (עודף חלבון בשתן)  או דום נשימה בשינה, ובמקרים פחות שכיחים עלול להעיד על פאוכרומוצתיטומה (גידול שפיר בבלוטת האדרנל שביותרת הכליה), הפרעה בתפקודי בלוטת התריס, מחלת קושינג, התרחבות מסוכנת באבי העורקים (אאורטה) או גידול תוך גולגולתי.

 

כשעולה החשד ליתר לחץ דם משני, על הרופא הראשוני להפנות את המטופל להמשך בירור אצל רופא מומחה, לצד הפנייה לבדיקות מעבדה והדמיה בהתאם לתמונת המצב הרפואית.

 

 

 

סייע בהכנת הכתבה פרופ' עדי לייבה, יו"ר החברה הישראלית ליתר לחץ דם, מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז הרפואי אסותא-אשדוד מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב

 

עדכון אחרון: פברואר 2019

אברהם-י
23/08/23 14:29

שלום וברכה לכולם .אשמח להמלצה על מומחה ללחץ דם באיזור המרכז שעובד עם הכללית.תודה רבה

אור-999
24/03/22 20:00

אני ממליץ למי שיש לחץ דם גבוה פתאומי, והוא רוצה להוריד את לחץ הדם משמעותית תוך 30 שניות, שישכב על צד ימין, שהזרוע שלו מונחת על האגן, והראש נוטה קלות מעלה, תנסו את זה סתם בבית עם מד לחץ דם אפילו,ותראו איך לחץ הדם יורד פלאים ואתם תרגישו גם הקלה מאוד מהירה בהרגשה הכללית,זה ממש מוריד לחץ דם ועוזר במצבים של עליה פתאומית. אני ממליץ גם לרופאים לבדוק את זה. כשעולה לי לחץ הדם לפני שלקחתי כדור או שכחתי, אז אני מיד שוכב על צד ימין לאזן את לחץ הדם מ..160/99 הוא יורד ללא כדור ל..130/90 וזה נותן לי זמן רגיעה עד שאני נוטל את הכדור ואז מתאזן לחץ הדם ל..120/80 ותמיד במדידה בזרוע ימין יהיה נמוך יותר מזרוע שמאל, עדיף למדוד ב..2 הזרועות ולקחת את המדידה ה..3  שהיא הנכונה בזרוע שהמדידה הייתה גבוהה יותר. כי ישנם אנשים שלהם דווקא צד ימין במדידה יותר גבוה מצד שמאל

רלי-52
23/12/21 15:54

לאחרונה לחץ הדם שלי עלה לסביבות 160/90 .

אני בת 69 . 

נוטלת כדור לופרדקס מידיי בוקר . הרופאה אמרה לי שמעל 160 ליטול גם אסריל 25 . 

האם מותר יותר מפעם ביום ? לחץ הדם אכן יורד בעקבות אסריל 25 אבל אחר כך בערב עולה שוב . 

הטיפול ביתר לחץ דם: התרופות להורדת לחץ דם, פועלות במספר מנגנונים: המשתנים הכוללים את התיאזידים (Thiazides), ה-Loop diuretics, ו-Potassium sparing diuretics. תרופות המרחיבות כלי דם הכוללות בעיקר את חוסמי הסידן הדיהידרופירידינים (Dihydropyridine calcium channel blockers). תרופות הפועלות על הציר Renin-angiotensin והכוללות מעכבי האנזים המהפך (ACEI‏, Angiotensin Converting Enzyme Inhibitor).

לחץ דם גבוה תזונה ותרופות ליתר לחץ דם טיפול טבעי קובי עזרא, לחץ דם גבוה טיפול תרופתי - קובי עזרא

באנשים הסובלים מיתר לחץ דם, מטרת הטיפול היא להוריד את לחץ הדם לפחות מ-140/90. באנשים עם סכרת, מחלות לב, מחלות כליות, לעיתים רוצים לחצי דם נמוכים עוד יותר.

 למיטב הבנתי, ההמלצה של ה FDA כיום היא שלחץ דם רצוי עומד על פחות מ 120 סיסטולי.