אכילה נכונה וחיים טובים

כמוניבלוגיםאכילה נכונה וחיים טוביםהסטרס ובריאותנו

הסטרס ובריאותנו

15/08/10 12:08

1683 צפיות

מחקרים רבים (2) מצביעים על כך שהסטרס הוא הגורם הראשי לתחלואה והוא הסיבה העיקרית לביקורים במרפאה. בכנס ה-118 American Psychological Association באוגוסט 2010, הראו החוקרים שילדים הגדלים במצבי סטרס נהיים מבוגרים חולים יותר. הסטרס הוא מכלול רגשות כמו לחץ, מתח, עצבנות, חרדה, דאגה ואלה משחררים חומרים שהידועים שבהם הם האדרנלין, הקורטיזול והנוראדרנלין. מצב קבוע של סטרס עלול לגרום להפרשה קבועה של אדרנלין, דבר הגורם לפעולה נמרצת של הלב. לב המצוי תחת מתקפת אדרנלין מתמדת הולך ונחלש. תעוקת חזה היא בסופו של דבר רק ביטוי למחשבה שהשתבשה. נמצא קשר הדוק בין כעס, עוינות ודיכאון לסיכון לפתח מחלות לב. גם כשאיננו מודעים לרגשות אלה, הם משפיעים. בני זוג המרבים לריב מועדים למחלות לב (וגם מסתכנים בריפוי איטי של פצעיהם ( 3). ואם אישה מסתירה את רגשותיה האמיתיים ושותקת, ליבה יאמר את דברו במוקדם או במאוחר ועלול ל"התפוצץ"! אישה הבוחרת בשתיקה במקום להביע את רגשותיה בעת עימות זוגי, חשופה לפתח מחלות לב, מעיים וסרטן בשיעור הגבוה פי ארבע מאישה ש"מדברת"(4). הלב מגיב גם לרגשי נחיתות. במחקר אחד נמצא שככל שאנחנו במעמד נמוך בהיררכית העבודה, הסיכוי שלנו לחלות במחלת לב הולך ועולה (5). אם מפטרים אותנו מהעבודה בגיל מבוגר, גם אז ליבנו נשבר (6) ואנחנו מכפילים את הסיכון ללקות גם בשבץ מוחי. מה שיכול לעזור לנו הם חברים (או לפחות אחד טוב) ואז אנחנו לא רק מוגנים בפני מחלות לב, אלא גם יותר מחוסנים כנגד זיהומים וסרטן (7). דיכאון התברר כמחלה מסוכנת מאוד המגדילה את הסיכון לחלות במחלות לב, באלצהיימר, בסרטן ומקצרת ביותר את החיים. (8) סטרס יכול להשפיע אף על עוברים! במחקר מקיף שכלל 7000 נשים נמצא ש- 95% מהילדים של אמהות שהיו בחרדה בזמן ההיריון, פיתחו הפרעות התנהגות (9). ולחילופין – ההתנהגות שלנו משפיעה על בריאותנו. פעילות גופנית נמצאה מסייעת למניעה של שלל מחלות, החל מדיכאון, אלצהיימר, סוכרת, יתר לחץ דם (10) ולמי שלא אוהב לזוז מהכיסא – גם משחקי בינגו, חידונים, ברידג' ומעורבות חברתית עשויים להרחיק מאיתנו את עננת הניוון המוחי המתקרב....(11) מחקר שנעשה על 6000 נשים בקליפורניה ב-2001 מצא שכל מייל אחד הליכה נוסף ביום הפחית את הסיכון לניוון מוחי ב-13%! (12) לגבי סרטן יש הוכחות רבות שמצביעות על הכוח המרפא של קבוצות תמיכה וחברים. גם במצבים של סרטן מתקדם, כמו סרטן השחלות, חברות טובות משפיעות על מהלך המחלה וההחלמה(13), ומחקרים רבים נוספים תומכים בחשיבות החמלה והקבלה על סימפטומים של סרטן ואף על התמותה ממנו. הומור וצחוק נמצאו יעילים בהפחתת כאב ותופעות הלוואי של טיפולי הכימותרפיה, ועל ההיענות יותר טובה של ילדים בבדיקות מכאיבות. ועל הקשר ההדדי בין סטרס ובין תזונה לא בריאה בפוסט אחר... ספרות 2. http://www.upliftprogram.com/h_brain.html באתר שפע של מאמרים על הקשר בין הגוף והנפש ומחקרים מאירי עיניים על החיבור ביניהם בעריכת בוב מוריי. 3. Kiecolt-Glaser JK, Glaser R, Cacioppo JT et al. (1997), Marital conflict in older adults: endocrinological and immunological correlates. Psychosom Med 59(4):339-349 4. Psychosomatic Medicine july 2007 5. Circulation, Aug. 2005 6. Occupational and Environmental Medicine, 2006 7. http://www.mayoclinic.com/health/friendships/MH001258. Miller AH,1998Neuroendocrine and immune system interactions in stress and depression. Psychiatr Clin North Am 21(2):443-463 9. British Journal of Psychiatry, June ,2002 10. The Journal of Neuroscience, April 2005 11. Journal of the American Medical Association , Feb 2002 12. Archives of Internal Medicine, July 2001 13. 2005 , Cancer

סטרס

תגובות

ד"ר דינה ראלט PhD

15/08/10 13:46

תוכלו למצוא גם ב"כמוני" הנחיות מדיטציה מרגיעה לקול גלי הים...
נסו ותהנו...
http://www.camoni.co.il/?idr=402&pid=869

מינרבה1

16/08/10 8:21

באותו נושא

איך משפיעים מחשבות ורגשות על המערכת החיסונית?
מאת ד"ר שאול נבון
תגיות: מערכת החיסון

ב-1975 טבע ד"ר רוברט אדר, מנהל היחידה לרפואה התנהגותית ופסיכוסוציאלית באוניברסיטת רוצ'סטר, ניו יורק, את המונח פסיכונוירואימונולוגיה, המשלב בין הנפש (פסיכה); מערכת העצבים (נוירו); ומערכת החיסון (אימונולוגיה). ד"ר אדר הצביע על הקשר בין הדרך שבה אנו חושבים (מצבנו המנטלי) לבין מצב הבריאות שלנו וליכולתנו לרפא את עצמנו.

בניסוי שנערך במעבדתו של אדר ניתן לעכברים משקה ממותק בסוכרזית, ובו זמנית הוזרקה לגופם תרופה המדכאת את מערכת החיסון וגורמת כאבי בטן. כתוצאה מפעולות אלה נוצרה במוחם של העכברים התניה שלילית בין מתיקות לבין כאבי בטן. עד מהרה החלו העכברים להימנע מאכילת הסוכרזית, כדי להימנע מכאבי בטן. אבל כעבור זמן, כשהעכברים החלו לקבל סוכרזית בלבד, מתו רבים מהם ממחלות הנובעות מדיכוי של המערכת החיסונית, אף על פי שלא קיבלו שום תרופה העלולה לגרום לכך. העכברים "למדו" שהסוכרזית גורמת לירידה בכושר החיסון שלהם ודי היה בהתניה זו כדי להחליש בפועל את מערכת החיסון ולחשוף אותם לזיהומים קטלניים.

הניסוי ההיסטורי של אדר פרץ את הדרך לייסוד תחום המחקר והטיפול המסקרן המכונה PNI, קיצור של המונח האנגלי Psychoneuroimmunology. בניסוי הוכח באופן מדעי הקשר שבין המוח (חשיבה, רגש, נפש) לבין מערכת החיסון, המושפעת על ידי המוח והחשיבה. ב-30 השנים האחרונות המשיך המחקר הפסיכונוירואימונולוגי לספק הוכחות מדעיות לקשר שבין המוח למערכת החיסון. ההוכחות המדעיות נבעו משלושה מקורות: ראשית, מחקרים בחיות מעבדה הראו שנזקים למוח, באזורים שונים, יצרו תגובות של דיכוי מדדי חיסון שונים או ההיפך - יתר פעילות שלהם.

שנית, נמצאו קשרים עצביים בין המוח למערכת החיסון. למשל, נמצא קשר בין שתי מערכות העצבים בגופנו: הסימפתטית (המאפשרת תגובות מיידיות במצבי לחץ, חירום ומתח ומכינה את הגוף למאבק או נסיגה) והפאראסימפתטית (האחראית לפעולות הרגעה ושימור כשהגוף נמצא במנוחה) לבין איברים ורקמות הקשורים למערכת החיסון, כמו בלוטות לימפה, הטחול, מוח העצם, העור, דרכי העיכול ובלוטת התימוס (הבלוטה פעילה מאוד בשנות החיים הראשונות, שבהן היא ממלאת תפקיד חשוב ביותר בהתפתחות המערכת החיסונית וביצירת תאי דם לבנים ייעודיים מסוג לימפוציט T, המסייעים לגוף להילחם בזיהומים).

שלישית, נמצא כי מערכת העצבים ומערכת החיסון מתקשרות ביניהן באמצעות שפה ביוכימית הכוללת הורמונים אנדוקריניים, נוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים או מולקולות העוברות בין תא עצב לתא מטרה), ציטוקינים (חלבונים קטנים אשר מהווים את הבסיס לתקשורת בין תאי מערכת החיסון ובין תאים השייכים לרקמות הגוף) והקולטנים שלהם.

כך למדנו כי הקשר מוח-התנהגות מושפע ממתח ולחץ נפשי וגם מרגשות שליליים וחיוביים. בסקירה מרתקת שחיברו, מציעים ד"ר גולדפרב ופרופ' בן-אליהו מאוניברסיטת תל אביב (2006-2007), לבצע לפני ניתוח להוצאת גידול סרטני מהשד, פרוצדורות רפואיות וחיסוניות שונות, המתחשבות בפרמטרים חיסוניים ורפואיים של המטופלת, כדי להפחית למינימום את הנזקים שעשויים להיגרם מעצם הניתוח. הם מציגים תפישה חדשנית ומקורית, הראויה לתשומת לב רבה ביותר בקהילת הרופאים הכירורגים בהקשר הפסיכונוירואימונולוגי בניתוחי שד.

ב-52 השנים האחרונות נכנס הטיפול בהיפנוזה למערכות בריאות שונות בארץ ובעולם, כמו בתי חולים, מרפאות ציבוריות וקליניקות פרטיות. כיום יש הוכחות מדעיות מוצקות לכך שהטיפול בהיפנוזה מעלה את הרמה בגוף של סוג מסוים של תאי T (CD4), המזהים תאים שנפגעו מווירוס ועוזרים להשמדתם. בכך הטיפול בהיפנוזה משנה פרמטרים פיסיולוגיים במצבי חולי ובריאות שונים. המחקר על הקשר בין פסיכונוירואימונולוגיה והיפנוזה יילך ויתרחב בשנים הבאות, לתועלת החולים והבריאים כאחד.

הכותב הוא פסיכולוג רפואי מומחה-מדריך, מורשה להיפנוט ולמחקר מדעי בהיפנוזה, מזכיר האגודה הישראלית להיפנוזה

ד"ר פוגלמן יעקב

17/08/10 22:14

סיפור אישי המדגים את נכונות התיאוריה : יום לאחר שהרכב של אשתי נפגע קשות בתאונה (לאשתי למרבית המזל לא קרה כמעט כלום), הופיעו לי שלפוחיות הרפס ענקיות בשפה.