כמוניהשמנהחדשותאוכלים כדי לרצות אחרים

אוכלים כדי לרצות אחרים

אנשים שאוהבים לרצות אחרים נוטים לאכול יותר כשמגישים מזון בחברה כדי לגרום לאחרים להרגיש בנוח

מאת מערכת כמוני
09/02/12
תגובות 3

אוכלים יותר כדי לגרום לאחרים להרגיש בנוח (צילום: Shutterstock)
אוכלים יותר כדי לגרום לאחרים להרגיש בנוח (צילום: Shutterstock)

 

אנשים שיש להם רצון חזק לרצות אחרים, נוטים לאכול יתר על המידה במצבים חברתיים - כמו צפייה משותפת בטלוויזיה או מסיבות - גם אם הם לא רעבים, רק כדי לשמור על ההרמוניה החברתית. אכילת היתר הזאת מלווה מאוחר יותר ברגשות חרטה ואשמה ויש לה מחיר רגשי לא מבוטל. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בעיתון Journal of Social and Clinical Psychology.

 

עוד מראה המחקר כי בסיטואציות כאלה, אנשים שאוהבים לרצות נוטים יותר לאכול מזון שבאופן רגיל הם היו נמנעים ממנו, כמו מזונות שומניים וקינוחים מתוקים.

 

החוקרים מסבירים כי אנשים שאוהבים לרצות אחרים מרגישים לחץ אינטנסיבי יותר לאכול כשהם מאמינים כי האכילה שלהם תעזור לאדם אחר להרגיש יותר בנוח.

 

במחקר השתתפו 101 סטודנטים שמילאו שאלון שהעריך כמה חזקה התשוקה שלהם להשביע רצון אחרים ועד כמה הם נטו לדרג את הצרכים של האחר כחשובים יותר מהצרכים שלהם. 

 

במסגרת הניסוי, ישבו הסטודנטים עם שחקנית שהתחזתה לסטודנטית נוספת במחקר. השחקנית קיבלה קערית סוכריות M&M, לקחה מהן 5 ואחרי זה הגישה את הקערה למשתתפים האחרים. החוקרים מדדו כמה ממתקים הם לקחו ואז שאלו אותם כמה הם אכלו ולמה.

 

התוצאות הראו כי משתתפים שסווגו כטיפוס "מרצה" אכלו יותר ממתקים אם הם חשבו שזה מה שרצתה השחקנית, כדי לשפר את הרגשתה. בנוסף, ה"מרצים" רצו לאכול את הכמות שאכלו חבריהם כדי לגרום להם להרגיש בנוח. החוקרים מסבירים כי הם לא רצו "לנדנד את הסירה" או לפגוע בהרמוניה החברתית.

 

לאחר מכן, החוקרים ביקשו מהמתנדבים להיזכר בסיטואציה בה הם ניסו להימנע מאכילת יתר או ממזונות מסוימים (כמו קינוחים) והם היו עם אדם אחר שרצה לאכול יתר על המידה או לאכול את המזון שניסו להימנע ממנו. התוצאות הראו ש"מרצים" נטו יותר להאמין כי האדם האחר ירגיש מאוים אם הם לא יאכלו ולהתאים עצמם אליו כדי שירגיש בנוח.

 

לדברי החוקרים, לסרב לכנפיים או פיצה במסיבה כשאחרים אוכלים אותם זה קשה לכולם, אבל אנשים שאוהבים לרצות רגישים במיוחד ללחץ חברתי ורוצים להתאים את עצמם למה שאחרים אוכלים.

 

הבעיה היא לא רק הפגיעה בגזרה, מהמחקר עולה כי אכילה שנובעת מלחץ חברתי גובה מחיר נפשי מה"מרצים", שנוטים להתחרט על הבחירות שלהם בהמשך.

 


Journal of Social and Clinical Psychology 2012, 31(2), 169–193
  

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט

hory
11/02/12 20:06
 מבאס.
עכסה
09/02/12 17:02
סוג דומה של אכילה שאינה מרעב, היא אכילה מתוך כורח שהופכת להרגל.אותי הכריחו בילדותי להשאיר צלחת נקייה,וההרגל המגונה הזה מלווה אותי עד היום.אני ממשיכה לאכול גם כשאני מלאה,רק כדי לא להשאיר שום דבר ולגמור...
סוג דומה של אכילה שאינה מרעב, היא אכילה מתוך כורח שהופכת להרגל.אותי הכריחו בילדותי להשאיר צלחת נקייה,וההרגל המגונה הזה מלווה אותי עד היום.אני ממשיכה לאכול גם כשאני מלאה,רק כדי לא להשאיר שום דבר ולגמור הכול.ובגלל האמרה של:"מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך",אינני משדלת אף פעם אנשים לאכול עוד.

ויש גם אכילה הנובעת מחוסר נעימות:לא יפה לא לטעום מהאוכל אחרי מה שטרחו עבורו.אלי ממש אלוף בליצור רגשות אשם מהסוג הזה.כל המקרים הללו הפם אכילה כפייתית,שלא מתוך רעב.אנשים צריכים לחנך את עצמם לחזור למצב הנורמאלי של כל תינוק הבוכה רק כשהוא רעב.

הגיע הזמן שנקשיב לגופנו ונאכל רק כשאנחנו רעבים .
עכסה
09/02/12 16:39
 
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: