הפרעות אכילה

כמוניהפרעות אכילהמדריכיםאורתורקסיה - כל הפרטים

אורתורקסיה - כל הפרטים

אורתורקסיה היא הפרעת אכילה המתבטאת באובססיה למזון בריא. איך מאבחנים אורתורקסיה? מה הם תמרורי האזהרה? ואיך מטפלים באורתורקסיה? מדריך

מאת דן אבן
תגובות 1

אורתורקסיה באה לידי ביטוי בחששות ביחס לאיכות המזון, בהבדל מחששות לגבי כמות המזון המלווים אנשים עם אנורקסיה (צילום: shutterstock)
אורתורקסיה באה לידי ביטוי בחששות ביחס לאיכות המזון, בהבדל מחששות לגבי כמות המזון המלווים אנשים עם אנורקסיה (צילום: shutterstock)

אורתורקסיה נרבוזה (Orthorexia Nervosa) היא הפרעת אכילה המאופיינת בהתנהגות אובססיבית פתולוגית ביחס למזון בריא, ומתבטאת בעיסוק יתר במזון, דיאטה קשוחה, דפוסים פתולוגיים חוזרים ביחס למזון והימנעות קיצונית ממזונות או רכיבים שהאדם מאמין שאינם בריאים או מזיקים עבורו. אורתורקסיה גם עשויה להתפתח בקרב אנשים אוכלי כל ואינה חייבת להתבטא בהגבלות באכילה. שמה של ההפרעה כולל את המינוחים היוונים "אורתו" ('נכון') ו"אורקסיה" ('תאבון'), והיא עלולה להוביל במצבים מסוימים לאנורקסיה.

 

ההפרעה תוארה לראשונה על ידי הרופא האמריקאי ד"ר סטיבן ברטמן בשנת 1996. היא עלולה לתקוף בכל גיל ומסוכנת בעיקר בגיל ההתבגרות – עקב הנטייה לפתח בהמשך הפרעת אכילה קשה יותר. 

 

כיום אורתורקסיה לא מוכרת עדיין באופן רשמי בספר האבחנות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי ה-DSM במהדורתו החמישית העדכנית, אולם נושאת מאפיינים דומים להפרעת אכילה מסוג אנורקסיה, ובדומה לה, גם מלווה במאפיינים אובססיביים הדומים להפרעות שמוכרות בספר זה, לרבות הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD), הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית (OCPD) והפרעות חרדה שונות.

 

בשונה מאנורקסיה המתבטאת באובססיה לרזון ואיבוד משקל, בדימוי גוף מעוות ובהתנהגות קיצונית של ספירת קלוריות, באורתורקסיה האובססיה מכוונת למזון בריא וההתנהגות קשורה בבירורים ו/או הגבלות ברמה פתולוגית ביחס לרכיבי מזון בריאים ו/או איכותיים, המובילה לחרדות ומשבשת את הפעילות היומיומית.

 

לדברי מיכל אפק, הפסיכולוגית האחראית במרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי שיבא, "באורתורקסיה, הקריטריון של עיוות בדימוי הגוף המאפיין אנורקסיה 'מתחפש' לעניין במזון בריא, אבל בפועל, המחלה עלולה להוביל לתת משקל ותת תזונה חמורים, ואנו רואים במרפאות אנשים עם אורתורקסיה שהורידו בהדרגה את המזונות שהם אוכלים, עד שהגיעו לדיאטה שלא מכילה כמעט שום דבר ובסוף הם חיים רק על 3-2 פריטים, למשל אגוזים, בננה ותפוח".

 

מחקרים שונים העלו כי שכיחותה של אורתורקסיה היא בין 6.9% ל-57.6% באוכלוסייה הכללית, ובאוכלוסיות מסוימות יש מחקרים שמזהים אף כי 81.8% נושאים מאפיינים של ההפרעה. יש חוקרים שמצביעים על שכיחות גבוהה יותר של אורתורקסיה בקרב נשים בהשוואה לגברים, אך יש גם מחקרים בהם נמצא אחרת ויש אף כאלו המצביעים על שיעור גבוה יותר של גברים הנוטים להציג מאפיינים של אורתורקסיה. 

 

מאפיינים של אורתורקסיה

 

אורתורקסיה באה לידי ביטוי בחששות ביחס לאיכות המזון, בהבדל מחששות לגבי כמות המזון המלווים אנשים עם אנורקסיה. אנשים עם אורתורקסיה נוטים לבלות זמן רב בעיסוק אובססיבי וחששות שונים:

 

  • חשש ביחס למקורות מזון: חשש מחשיפה של ירקות לחומרי הדברה, חשיפה של חלב להורמונים הניתנים לפרות וחשיפה של ביצים לתנאי גידול בעייתיים של תרנגולות, חשש מאכילת מזונות ממקורות מזוהמים, מזונות מן החי או הצומח שנחשפו לשיירי אנטיביוטיקה וכיוצא באלה.

 

  • חשש ביחס לעיבוד המזון: האם רכיבים בריאים מצויים במזון, האם רכיבים בריאים כמו ויטמינים ומינרלים אובדים במהלך הבישול, האם המזון כולל תוספים שונים שאינם בריאים – לרבות חומרים משמרים, תוספי טעם וריח וצבעי מאכל.

 

  • חשש ביחס לאריזת המזון: האם אריזות המזון מכילות חומרים מסוכנים לבריאות ואף מסרטנים, למשל חלקיקי פלסטיק שונים, האם תוויות המזון מכילות מידע מספק באשר לחומרים שמכילה האריזה.

 

יצויין כי אצל אנשים עם אורתורקסיה, העיסוק במזון בריא נלווה לרצון למקסם את רמת הבריאות הפיזית ואיכות החיים, ומקורו אינו באמונה דתית (למשל עיסוק במזונות כשרים) או ברצון לשמירה על סביבה והגנה על בעלי חיים.

 

על רקע חששות אלו, הרגלי האכילה של אנשים עם אורתורקסיה עשויים להיות מורכבים ומשובשים, וכוללים חוקים נוקשים ביחס למזונות שניתן לערבב/ להגיש יחד בארוחה.

 

מעבר לארוחות, אנשים אלו נוטים לעסוק שעות רבות ביום בחיפוש מידע על מזונות שונים, לרבות קטלוג מזונות על פי תכולתם, מדידת מזונות במדידות שונות ותכנון ארוחות עתידיות.

 

בעקבות המחשבות האובססיביות על מזון בריא, אנשים עם אורתורקסיה נוטים לפתח חסרים תזונתיים עקב המנעות קיצונית עד מוחלטת מרכיבי מזון שונים שהם חוששים מרמת בריאותם, ויש מחקרים הטוענים כי הימנעות זו עלולה להוביל לאותם תסמינים פיזיולוגיים המלווים מטופלים עם אנורקסיה, לרבות אוסטאופניה – צפיפות עצם נמוכה המעלה את הסיכון לאוסטיאופורוזיס (דלדול עצם), אנמיה (חוסר ברזל בדם), היפונתרמיה (ירידה ברמות הנתרן בדם), חמצת מטבולית – מצב בו הגוף מייצר חומצה בכמויות גבוהות, פנציטופניה – המתבטאת בירידה בו זמנית ברמות תאי הדם האדומים והלבנים וטסיות הדם, מחסור בהורמון הטסטוסטרון וקצב לב מואט של פחות מ-40 פעימות לדקה (ברדיקרדיה). אורתורקסיה אף עלולה לגרום במצבים מסוימים לתת תזונה.

 

ברמה הנפשית, אנשים עם אורתורקסיה חווים תסכול מתמשך כשהרגלי התזונה הבעייתיים שסגלו להם מופרעים וחווים תחושות גועל, אשמה ותיעוב עצמי כשמזון שנתפס על ידם כבריא "מזוהם" באופן כלשהו.

 

אבחון אורתורקסיה

 

בעוד שאורתרקסיה אינה מוכרת רשמית על ידי הממסד הפסיכיאטרי בספר האבחנות ה-DSM, בקיץ 2015 פרסמה קבוצת חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת קולוראדו בכתב העת Psychosomatics הצעה לקריטריונים לאבחנה של אורתורקסיה, ולפיה ניתן לאבחן אנשים עם ההפרעה בנוכחות שניים או יותר מהמאפיינים הבאים:

 

  • צריכת מזון בדיאטה לא מאוזנת ברכיביה התזונתיים על רקע עיסוק באמונות על "טוהר" המזון.

 

  • עיסוק וחששות לגבי אכילת מזון לא בריא או "לא טהור", חשש מהשפעות איכות המזון וצריכתו על הבריאות הגופנית ו/או הנפשית.

 

  • הימנעות נוקשה ממזונות שהמטופל מאמין שאינם בריאים, שעשויים להכיל רכיבים של שומן, חומרי שימור, תוספי מזון שונים, מוצרי מזון מהחי ורכיבים נוספים שנתפסים על ידי המטופל כלא בריאים.

 

  • אצל מטופלים שאינם מומחים לתזונה, השקעה של זמן רב – מעל לשלוש שעות ליום – ברכישת מידע ותכנונים העוסקים במזונות, בהתבסס על מרכיביהם ואיכותם.

 

  • תחושות של אשמה ודאגות אחרי אכילה של מזון שנתפס לא בריא או "לא טהור".

 

  • חוסר סבלנות לגבי אמונות של אחרים ביחס לתזונה.

 

  • בזבוז כסף רב ביחס להכנסות על מזונות בגלל האופן שבו תופס המטופל את איכותם והרכבם.

 

וכן בנוכחות אחד לפחות מהמאפיינים הבאים המעידים על תוצאות העיסוק אובססיבי במזון לא בריא:

 

  • פגיעה בבריאות הגופנית בגלל דיאטה לא מאוזנת, לרבות התפתחות תת תזונה.

 

  • לחץ חמור או פגיעה בתפקוד החברתי, האקדמי או המקצועי על רקע מחשבות אובססיביות והתנהגויות הממוקדות באמונות שנתפסות על ידי המטופל ביחס ל"אכילה בריאה".

 

כמו כן, בתהליך האבחון יש צורך לעמוד בתנאים הבאים:

 

  • ההפרעה אינה החמרה בתסמינים של הפרעה אחרת, כמו הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, סכיזופרניה או הפרעה פסיכוטית אחרת.

 

  • ההתנהגות לא ניתנת להסבר טוב יותר על רקע הקפדה על איסורים דתיים ביחס למזונות או על רקע חשש שיש לו קשר לאלרגיות למזון או למצבים רפואיים הדורשים הקפדה על תזונה מסוימת – כמו למשל מחלות מעי דלקתיות.

 

כיום נהוג לאבחן אורתורקסיה על סמך מדדים אלו על פי שאלון הקרוי ORTHO-15 הכולל 15 שאלות עם ניקוד משתנה. בין השאר נבחנים המטופלים באמצעות השאלון האם בזמן אכילה הם מתייחסים לקלוריות במזון, האם הם מרגישים בלבול בחנויות מזון, האם הם מעריכים שגם בשווקים יש מזונות לא בריאים, האם הם אוכלים לבד, האם היו להם חששות לגבי מזונות בשלושת החודשים האחרונים, מה חשוב יותר – הטעם של המזון או מידת הבריאות שלו, האם הם מוכנים לבזבז יותר כסף על מזון בריא, האם מחשבות על מזון מעסיקות אותם יותר משלוש שעות ביום, האם הם מרשים לעצמם הפרות בתזונה והאם אלה גורמות להם תחושות אשם, האם הם מאמינים שמצב הרוח שלהם משפיע על ההתנהגות שלהם ביחס לאכילה, והאם אכילת מזון בריא משנה את איכות החיים שלהם ומשפרת את ההערכה העצמית שלהם ואת המראה שלהם.

 

שאלון פשוט שהותאם על פי הקריטריונים שנוסחו מאפשר לאבחן אורתורקסיה על פי תשובות חיוביות למספר שאלות:

 

  • האם אתם מקדישים יותר משלוש שעות מחשבה לתכנון מזונכם?

 

  • האם אתם מתכננים באופן קבוע את הארוחות מספר ימים קודם?

 

  • האם איכות המזון חשובה לכם יותר מטעמו?

 

  • האם איכות חייכם ירדה עם עליית איכות תזונתכם?

 

  • האם אתם מרגישים מחויבות הולכת וגדלה לאיכות מזונכם?

 

  • האם הנכם שבעי רצון מהמשמעת שלכם בנושא המזון?

 

  • האם ויתרתם לגמרי על מאכלים שאהבתם לטובת המאכלים "הנכונים"?

 

  • האם תפריטכם המיוחד מונע מכם השתתפות באירועים משפחתיים או אכילה מזדמנת בחוץ?

 

  • האם מתעוררים בכם רגשי אשמה עם אכילת מזון שאינו "בריא"?

 

  • האם אכילה מבוקרת גורמת לכם תחושת שלמות ושליטה עצמית?

 

תוצאות:

 

3-2 תשובות חיוביות: הפרעה קלה שדורשת מודעות והקשבה למניעת החרפה במצב הנפשי.

 

5-4 תשובות חיוביות: כאן נדלקת נורה אדומה, ויש לפעול לשחרור רמת השמרנות התזונתית.

 

כל התשובות חיוביות: אורתורקסיה המתבטאת באכילה כפייתית של מזון בריא הדורשת טיפול.

 

תמרורי אזהרה לאורתורקסיה

 

על סמך קריטריונים אלו לאבחנה, תמרורי אזהרה לאורתורקסיה כוללים:

 

  • הגבלה קיצונית בפריטי המזון שהמטופל מוכן לאכול.

 

  • השקעה של שעות רבות – מעל לשלוש שעות ביום – במחשבות ועיסוקים ביחס למזון והוצאת כסף רב לעניין שאינו פרופורציונאלי להכנסות.

 

  • אכילת מזונות לא טעימים רק בגלל האמונה שהם בריאים.

 

  • תחושות אשם בעת אכילת מזון שנתפס כלא בריא.

 

  • אכילה לבד והימנעות מאכילה מחוץ לבית.

 

  • תחושות הערכה עצמית גבוהה עד מופרזת כתוצאה מאכילת מזונות בריאים.

 

  • אי קבלה של דעות של אחרים ביחס למזון בריא.

 

הטיפול באורתורקסיה

 

בנייר עמדה משותף של המחלקה לתזונה במשרד הבריאות ועמותת עתי״ד של הדיאטנים הקליניים שפורסם ביחס לצמחונות וטבעונות בדצמבר 2015, נקבע כי על רקע תופעת האורתורקסיה, על אנשי מקצועות הבריאות להיות מודעים לתופעה של תזונה סלקטיבית, שאחת הדוגמאות שלה היא צמחונות וטבעונות, עקב החשש מחסרים תזונתיים והתפתחות הפרעות אכילה מסוכנות.

 

בנייר העמדה מומלץ לתזונאים (דיאטנים) וצוותים רפואיים להדריך מטופלים המבקשים לאמץ דפוסים שנתפסים כאכילה בריאה ו/או מוסרית, כמו צמחונות וטבעונות, ולבצע הערכה תזונתית מלאה לצעירים ואחרים שמשנים את הסגנון ודפוסי האכילה, לרבות מעקב באמצעות בדיקות דם מתאימות, מעקב אחר מצב בריאותי והדרכה לתזונה נכונה.

 

נכון להיום, הטיפול המקובל באורתורקסיה הוא אותו הטיפול המקובל בהפרעות אכילה בכללותן, המומלץ כיום במודל של צוות רב מקצועי הכולל רופא פסיכיאטר, אחות, פסיכולוג קליני, דיאטנית, ומקצועות נוספים לפי הצורך. טיפול נפשי יכול להינתן בגישות שונות – ובייחוד בטיפול פסיכו דינאמי וטיפול התנהגותי (קוגניטיבי-התנהגותי CBT או דיאלקטי-התנהגותי DBT), כשסוג הטיפול מותאם לתסמיני האורתורקסיה ולהעדפות המטופל.

 

במסגרת הטיפול ההתנהגותי, לומדים המטופלים להפסיק את התיוג של מזונות באופן נחרץ לטובים ולרעים, להימנע מחרדה בעקבות חריגה בתפריט המתכונן וכן לאכול במשותף ולחלוק דעות עם אחרים ביחס לתזונה בריאה.

 

בטיפול משולבים לעתים תרופות פסיכיאטריות, למשל נוגדי דיכאון וחרדה שהוכחו כיעילים גם כנגד מצבים דומים כמו הפרעה אובססיבית קומפולסיבית. כן הוכחה כיעילה התרופה אולנזפין (זיפרקסה, זאפה) המשמשת לטיפול בסכיזופרניה. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי אנשים עם אורתורקסיה עשויים להירתע מטיפול תרופתי בגלל רכיבים לא טבעיים שמצויים בתרופות.

 

במקרים של התפתחות תת תזונה כתוצאה מאורתורקסיה – נדרש טיפול רפואי אינטנסיבי להשלמת חוסרים תזונתיים ולעתים יש צורך אשפוז.

 

 

 

בהכנת הכתבה סייעה מיכל אפק, הפסיכולוגית האחראית במרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי שיבא

 

 

עדכון אחרון: ספטמבר 2017

שלומציון
20/09/17 10:11
אני טבעונית כבר 2 עשורים מתון 66 שנותי, תמיד ראו (גם אני) אנשים כמוני כחולי נפש או מטומטמים... לא טוב להקצין בשום דבר שגורם לחוסר איזון, אבל "תסמין" כמו להמנע לחלוטין ממיני מזונות שאהבתי (מזון מן...
אני טבעונית כבר 2 עשורים מתון 66 שנותי, תמיד ראו (גם אני) אנשים כמוני כחולי נפש או מטומטמים... לא טוב להקצין בשום דבר שגורם לחוסר איזון, אבל "תסמין" כמו להמנע לחלוטין ממיני מזונות שאהבתי (מזון מן החי או מתועש) ושבזכות זה אינני צורכת שום תרופות, שכל בני משפחתי ז"ל צרכו מגיל 40 - אז כאן אתם הקצנתם, ולא רק כאן....
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: