מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותדו''ח: בתי החולים המובילים בישראל

דו''ח: בתי החולים המובילים בישראל

דו''ח חדש מפרט על איכות הטיפול בבתי החולים ב-4 מדדים ומוצא: גברים עם התקף לב מופנים לצנתור מהר מנשים


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

איכות הטיפול הרפואי בבתי החולים במדינה מתבררת רק בשנים האחרונות על פי סדרת מהלכי בקרה שיוזם משרד הבריאות. באחרונה העלה דו"ח של משרד הבריאות זמני המתנה ממושכים בבתי החולים בארץ לניתוחים, בהם ניתוחי קיצור קיבה, אוזניים, אף ושקדים. 

 

דו"ח חדש שמתפרסם כעת מעלה כי בחלק מבתי החולים נרשמים גם עיכובים בהפניית חולים עם התקף לב לצנתור דחוף, הפניית חולים עם שבר בצוואר הירך לניתוח וכן במתן טיפול באספירין לחולי לב למניעת סיבוכים ותמותה ומתן אנטיביוטיקה מונעת לפני ניתוחי מעי למניעת התפתחות זיהומים.

 

הדו"ח החדש של מנהל האיכות, הבטיחות והשירות במשרד הבריאות מדרג את בתי החולים בישראל על פי מדדי איכות הנמדדים ברמה הלאומית מאז ינואר 2013, כחלק מדרישות ארגון המדינות המפותחות (OECD) שבו חברה ישראל. במסגרת תכנית מדדי האיכות לבתי החולים נאספים מדדים המדווחים מבתי החולים, וכחמישית מתוכם עוברים תיקוף למול גיליונות רפואיים של מטופלים. על פי התכנית יתווספו בשנים הקרובות חמישה מדדים חדשים מדי שנה ל-14 המדדים שנמדדים כיום. הפרסום הנוכחי מפרט על ארבעה מהמדדים בשנים 2013 ו-2014. 

 

צנתורים: מתבצעים יותר מהר במשמרת בוקר

 

ביצוע צנתור לפתיחת כלי דם חסומים תוך 90 דקות מהכניסה לבית החולים בחולים עם התקף לב (אוטם) חד הוגדר כאחד המדדים המרכזיים בדו"ח. מהדיווחים עולה כי שיעור העמידה ביעד בכלל בתי החולים הכלליים במדינה עמד על 68% מהמטופלים עם התקפי לב בשנת 2013, ואילו בשנת 2014 עלה ל-79% מתוכם.

 

הדו"ח לא גילה עיכוב חורג בביצוע צנתורים בסופי שבוע, אולם זיהה כי בימי השבוע הפניית חולים עם התקף לב לצנתור דחוף מהירה יותר במשמרת בוקר, כשהתקינה בבתי החולים הציבוריים מלאה, בהשוואה למשמרות ערב ולילה.

 

עוד עלה מהדיווחים כי "נשים זוכות לטיפול פחות טוב מגברים", לשון הדו"ח, ובשנת 2013 רק 56% מהנשים עם תסמיני התקף לב הופנו לצנתור דחוף במועד, בהשוואה ל-70% מהגברים. בשנת 2014 הפערים נמשכו, אם כי הצטמצמו: 71% מהנשים הופנו לצנתור במועד בהשוואה ל-80% מהגברים.

 

הדו"ח לא אבחן פערים בין בתי חולים במרכז הארץ לפריפריה בהפניית חולים עם תסמיני התקף לב לצנתור דחוף, אולם שלושה בתי חולים לא עמדו ביעד הביצוע הפניית 70% מהמטופלים לצנתור תוך 90 דקות מההגעה לבית חולים: אסף הרופא (52%), בני ציון (63%) ווולפסון (66%). בתי החולים המצטיינים במדד זה היו מאיר (95%), קפלן (94%), הדסה עין כרם (90%), סורוקה (84%), בילינסון (84%), איכילוב (84%), השרון (80%) ופוריה (80%).

 

אספירין לאחר התקף לב: שבעה בתי חולים לא עומדים ביעד

 

בבחינת הטיפול באספירין לחולים לאחר התקף לב, המפחית לפי מחקרים ב-20% את הסיכון לאירועי לב חוזרים ולתמותה, נקבע במשרד הבריאות יעד של 95% מהחולים האמורים לקבל המלצה למתן אספירין בשחרור מבית החולים. בשנת 2014 שיעור העמידה ביעד בכלל בתי החולים בישראל היה גבוה ביותר ועמד על 96% מהמטופלים. בשבעה בתי חולים לא עמדו ביעד שנקבע: המשפחה הקדושה (81%), הסקוטי (87%), בני ציון (91%), אסף הרופא (92%), שיבא (92%), איכילוב (93%) וברזילי (93%).

 

ניתוח שבר בצוואר הירך תוך יומיים: בסופי שבוע העיכוב מחמיר

 

משרד הבריאות בחן את ההנחיה שהפיץ לפני מספר שנים הקובעת כי בתי החולים ינתחו מטופלים הנזקקים לניתוחים בעקבות שבר בצוואר הירך על רקע נפילה או מחלה כגון אוסטיאופורוזיס או דלקות מפרקים תוך יומיים בלבד - מדד הקשור באופן מובהק בירידה בשיעורי התחלואה, הסיבוכים והתמותה לאחר הניתוח.

 

במשרד הבריאות נקבע כי בתי החולים אמורים לעמוד ביעד של ניתוח 80% מהחולים עם שבר בצוואר הירך תוך יומיים, והעמידה ביעד השתפרה משנת 2013 (71%) לשנת 2014 (79%).

 

בניתוח הנתונים נמצא כי מטופלים שמגיעים לבית החולים בעקבות שבר בצוואר הירך בימים חמישי ושישי חשופים יותר לעיכוב בניתוח. לפי ניתוח פרטני לנתוני שנת 2013, בסופי שבוע נותחו תוך יומיים רק 68% מהמטופלים בבתי החולים במדינה, בהשוואה ל-74% באמצע השבוע. עוד זוהו פערים בסוג הניתוחים: החלפת מפרק מלאה גוררת עיכובים רבים יותר מהחלפה חלקית.

 

הדו"ח העלה כי תשעה בתי חולים לא עמדו ביעד: בני ציון (51%), שיבא (60%), שערי צדק (65%), קפלן (71%), הדסה הר הצופים (72%), הדסה עין כרם (72%), פוריה (76%), רבקה זיו (77%) ורמב"ם (77%). בתי החולים המצטיינים במדד זה היו בית החולים לניאדו שבו 98% מהחולים עם שבר בצוואר הירך נותחו תוך יומיים, וכן אסף הרופא (91), סורוקה (89%), בילינסון (86%), כרמל (86%) והשרון (86%).

 

אנטיביוטיקה לפני ניתוחי מעי אלקטיביים: במשמרת ערב הביצוע נמוך יותר

 

הדו"ח אמד גם את מתן הטיפול המונע באנטיביוטיקה לפני ביצוע חתך בניתוחי מעי או רקטום אלקטיביים, כשעה לפני הניתוח, שיש באפשרותו למנוע זיהומים בניתוח ולהפחית סיבוכים ותמותה. מחקרים עוד משנות ה 60 וה-70 הוכיחו כי עיכוב במתן האנטיביוטיקה המניעתית מביא לאיבוד ההגנה מפני זיהומים לאחר ניתוח.

 

בסקר של משרד הבריאות משנת 2009, לפני תוכנית המדדים, נמצא כי רק 48% מהחולים הממתינים לניתוחי מעי אלקטיביים מקבלים אנטיביוטיקה לפני הניתוח. הכנסת המדד לדו"ח העלתה את שיעורי ההיענות הממוצעים ל-71% מהחולים בכלל בתי החולים במדינה בשנת 2013 ול-82% בשנת 2014.

 

ניתוח הנתונים העלה כי במשמרות בוקר שיעורי מתן אנטיביוטיקה לפני ניתוחי מעי אלקטיביים גבוהים יותר (83%) בהשוואה למשמרת ערב (76%), ובסופי שבוע (75%) נמוכים יותר מאמצע השבוע (82%). עוד התברר כי בקרב אלו שעברו ניתוחי מעי לפרוסקופיים שיעור מקבלי האנטיביוטיקה המונעת היה גבוה (83%) בהשוואה לאלו שעברו ניתוח פתוח (80%).

 

תשעה בתי חולים במדינה רשמו שיעורים נמוכים במדד: רמב“ם (64%), ברזילי (67%), הרצליה מדיקל סנטר (67%), וולפסון (72%), אסותא (73%), בני ציון (81%), קפלן (82%), אסף הרופא (83%) ושערי צדק (84%). בתי החולים שהגיעו להישגים הגבוהים ביותר היו הדסה (94%), נהריה (93%), הלל יפה (91%), איכילוב (88%), השרון (89%) וסורוקה (88%).

 

מחברי הדו"ח מבהירים כי "כל הנהלות בתי החולים בארץ משתפות פעולה בצורה מלאה עם התכנית ומגדירות את נושא שיפור האיכות כנושא שבליבת העשייה. התכנית לא מתחשבת במחסור הקיים במערכת הבריאות בתקינה ותשתיות, ולמרות זאת, רוב בתי החולים מציגים בדוח זה ממצאים ראויים לכל ציון והערכה".

 

בפברואר השנה פורסם סקר ראשון מסוגו של משרד הבריאות שבחן באילו בתי חולים המאושפזים הכי מרוצים. שביעות רצון גבוהה מהאשפוז נמדדה בעיקר בבתי החולים בילינסון, שיבא, בני ציון ומעייני הישועה, ושביעות הרצון הנמוכה ביותר נמדדה בבתי החולים סורוקה, קפלן, הלל יפה, ברזילי ולניאדו.

 

 

לדו"ח המלא של משרד הבריאות

 

מינרבה1
24/06/15 18:03

קריטריונים מקצועיים, למטופל חשובים קריטריונים אחרים, לא תמיד מבין את השיקול המקצועי, שוכב בפרוזדור וזה מטריד למדי

מינרבה1
24/06/15 17:43

מה שחשוב למטופל, היחס אחרי הניתוח, התנאים בבית חולים ? נהקיון ? התזונה