אוקסיטוצין, המוכר גם כ"הורמון האהבה", עשוי בעתיד לשמש לטיפול בהפרעת האכילה אנורקסיה. חוקרים בריטים וקוריאנים טוענים כי הם מצאו שאוקסיטוצין משנה את הנטיות של מטופלות עם אנורקסיה להתקבע על דימויים של אוכל ושל מבנה גוף שמן, מה שמעלה את האפשרות שניתן יהיה לפתח באמצעותו טיפול שיסייע לחולי אנורקסיה להתגבר על האובססיה הלא-בריאה שלהם כלפי הרזיה. 

החוקרים מסבירים כי למטופלי אנורקסיה יש מגוון רחב של קשיים חברתיים, שפעמים רבות מתחילים בתחילת שנות ההתבגרות שלהם, לפני התפרצות הפרעת האכילה. אותם קשיים חברתיים, העלולים להוביל לבידוד, עשויים להיות חשובים בהבנת ההפרעה. על ידי השימוש באוקסיטוצין כטיפול פוטנציאלי לאנורקסיה, החוקרים מתמקדים בחלק מאותם קשיים העומדים מאחורי ההפרעה.

האוקסיטוצין הוא הורמון טבעי שמקדם את החיבור הרגשי בין אם לתינוק ובין בני זוג. ההורמון מופרש בגוף בכמות גדולה במהלך לידה, הנקה ויחסי מין.

האוקסיטוצין הסינטטי נבדק בעבר כטיפול להפרעות פסיכיאטריות רבות ונמצא כי הוא עשוי להפחית חרדה חברתית בקרב הסובלים מאוטיזם. כעת הוא נבדק גם לטיפול בהפרעות אכילה.

בניסוי הראשון, שממצאיו פורסמו בכתב העת Psychoneuroendocrinology, קיבלו 31 מטופלות עם אנורקסיה ו-33 נחקרות בריאות מנה של אוקסיטוצין באמצעות ספריי אף או מנה של פלצבו (חומר דמה). לפני ואחרי שקיבלו את הטיפול, המשתתפות התבקשו לצפות בסדרת תמונות הקשורות למזון (עשיר או דל בקלוריות) ומבני גוף (שמנים ורזים).

כשהתמונות הבזיקו על המסך, החוקרים מדדו באיזו מהירות הנחקרות זיהו אותן. הם מסבירים כי אם למטופלות יש נטייה להתמקד בדימויים שליליים – כמו מבנה גוף שמן – הן יזהו אותם מהר יותר. ואכן, לאחר נטילת אוקסיטוצין, מטופלות עם אנורקסיה הפחיתו את ההתמקדות שלהן בדימויים של אזורי גוף שמנים ומזון.

אותן מטופלות השתתפו גם בניסוי נוסף, שממצאיו פורסמו בכתב העת PLOS ONE. הניסוי נערך באופן דומה לניסוי הראשון, רק שהפעם החוקרים בדקו את תגובות המטופלות להבעות פנים כמו כעס, גועל ואושר, לפני ואחרי שקיבלו אוקסיטוצין או פלצבו.

החוקרים מצאו כי לאחר שנטלו מנת אוקסיטוצין, מטופלות עם אנורקסיה נטו פחות להתמקד בפרצופים המביעים גועל. הן גם נטו להיות פחות ערניות לפרצופים המביעים כעס.

החוקרים מסכמים כי המחקרים מראים שאוקסיטוצין מפחית את הנטיות הלא-מודעות של המטופלות להתקבע על אוכל, מבנה גוף ורגשות שליליים כמו גועל. הם מוסיפים כי כיום אין טיפול תרופתי אפקטיבי לאנורקסיה ונראה שלאוקסיטוצין יש פוטנציאל להיות טיפול מהפכני.

עם זאת, מדובר בניסויים קטנים, שלא בחנו את השפעת האוקסיטוצין על תסמיני הפרעת אכילה בפועל, ויש עוד דרך ארוכה עד שניתן יהיה לטפל בחולי אנורקסיה באמצעות הורמון האהבה. כעת נדרשים מחקרים גדולים יותר, שיעקבו אחר מטופלים שמקבלים את הטיפול לאורך זמן ויבחנו את השפעת הטיפול על תסמיני הפרעת האכילה.

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת King’s College London’s