מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל הוא קרדיולוג ומצנתר לב בכיר במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בנוסף, פרופ' ארבל מנהל את המרכז למחקר קרדיווסקולרי במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). הוא פרופ' מן המניין בקרדיולוגיה באוניברסיטת תל אביב (מסלול קליני). פרופ' ארבל מומחה בפנימית, מומחה קרדיולוגיה ומומחה בצינתורים. הוא בוגר בית הספר לרפואה בת"א. הוא סיים בהצטיינות התמחות ברפואה פנימית. לאחר מכן, סיים בהצטיינות יתרה התמחות בקרדיולוגיה במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בהמשך,התמחה בצינתורי לב וצינתורים מורכבים לבעיות מסתמיות בטורונטו ,קנדה. הוא מבצע את כל סוגי צינתורי הלב. כמו כן, הוא מומחה בצינתורי כליות לטיפול ביתר לחץ דם עמיד לטיפול שנקראים דנרבציה של עורקי הכליה (renal denervation). יצירת קשר: 058-5518401 האתר שלי : http://yaronarbel.com/

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
מורד שיראזי
מורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם. חברת הנהלת עמותת אומץ לב

חלבון מסוכן

חוקרים מצאו כי חלבון הקיים בדם מעלה את הסיכון למחלות לב באותה מידה כמו לחץ דם גבוה וכולסטרול


החלבון מהווה גורם סיכון למחלות לב, שבץ ותמותה בגיל צעיר (צילום: אתר סטוק פוטוז)
החלבון מהווה גורם סיכון למחלות לב, שבץ ותמותה בגיל צעיר (צילום: אתר סטוק פוטוז)

 

חלק מגורמי הסיכון למחלות לב הם יתר לחץ דם ורמות גבוהות של כולסטרול. כעת, מחקר חדש שנערך על כ- 79,000 איש מצא כי חלבון בדם המכונה Lp-PLA2 מהווה גורם סיכון באותה דרגה למחלות לב וכלי דם.


למרות שגורמים כגון עישון, סוכרת, יתר לחץ דם ורמות גבוהות של כולסטרול LDL בדם (המוכר כ"כולסטרול רע") ידועים כגורמי סיכון למחלות לב, גורמי סיכון אלה אינם מסבירים את שכיחות המחלה באופן מוחלט. עובדה זו דחפה חוקרים רבים לבחון גורמים אחרים אשר מהווים גורמי סיכון למחלות לב ושבץ מוחי.


מחקרים כבר מצאו קשר בין החלבון Lp-PLA2 בדם למחלות לב, אך מידת ההשפעה שלו לא הייתה ברורה. במחקר הנוכחי שסקר 32 מחקרים שנערכו על עשרות אלפי חולי לב ואנשים בריאים, החוקרים מצאו קשר בין רמות גבוהות של החלבון לשכיחות מחלות לב, באותו סדר גודל של הקשר בין יתר לחץ דם ורמות גבוהות של כולסטרול LDL בדם למחלות לב. החוקרים מאמינים כי לחלבון יש תפקיד חשוב בהתקדמות מחלות לב. אבל לדבריהם, על מנת לבחון האם רמות חלבון זה בדם יכולות לנבא סיכון למחלות לב, יש לבצע מחקרים קליניים, ולבדוק גם מטופלים ללא היסטוריה של מחלת לב.

 

המחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי Lancet מצא גם כי החלבון מהווה גורם סיכון לשבץ מוחי ולתמותה בגיל צעיר.

 

בימים אלה כבר עובדים במרץ על פיתוח תרופות כנגד החלבון הקשור לדלקתיות בכלי דם, לאחר שנמצא כי הוא מופיע ברמות גבוהות במטופלים עם עורקים שנגרם להם נזק. אך עדיין לא ידוע אם טיפולים כאלה אכן יפחיתו את שיעור מחלות הלב באוכלוסיה. בינתיים נערכים שני מחקרים גדולים על התרופות שחוסמות את החלבון בקרב חולי לב. 

 

מנהל המזון והתרופות האמריקאי כבר אישר בדיקות לזיהוי רמות ה- Lp-PLA2 בדם, אך עד שלא יבוצעו מחקרים נוספים, עוד לא ברור מה הערך של בדיקות אלה בחיזוי הסיכון למחלות לב.
 

 

 

 The Lancet, Volume 375, Issue 9725, Pages 1498 - 1500, 1 May 2010