טראומה מטרור ומלחמה

 אולי כי פעםבדיוק במקום הזהנהרגתי. אם תסתכלבי עמוק ואוהבעוד תוכל למצואשרידיםעדויותלילדה הרכההנשמה הטובהשהייתי אם תקשיב ליארוך וכואבעוד תוכל לרצותעבורימנגינותשל רגישות דקהאמון ואהבהששיכלתי אולי כי פעםבדיוק במקום הזהנהרגתי, אני מתרגשת.דומעת.למקום הזה העזתהגעתהתעקשתנשאתנשארת ואנינולדתי.   

 ככה אני מטפסת שלבלאט לאטחוזרת אל ההתחלהמגיעה לסוףנזכרת באמצעהכל משולב המילים הנכתבותוהזמןמשילים ממניזעם עכורקו נעזבמאוכזבמזכירים שאהבנושנאהב והלבדשבעכשיו.  .  

 אל תחכה למטה,העצמות שליכבר נחתו לא אטוס כמו רקטה,המחשבות שלךאני יודעת,התפוצצו

 מתכווננתלפלוש לתוך החיים שלי בחזרה. כל תנועה מחושבת, מדודהעד עשירית הספרה שאחרי הנקודה.

 גרפת הכל ל(סוגריים)חתכת תנועהקמצת ידיים,נסת מהרבשביל פעמיים לכתובנותן לי אזנייםלשמועאת מה שרצית להגידבלילרכךאת מה שרציתי להגיבבלילהתחכך שכחנו ללחוץ ידיים.

 כשמראים לי סגוראני נסוגהכשאומרים לי גמוראני נמוגה   כבתה החגיגהואין לי פנים, להירגעאו ידיים לארוזכל אזור שהלב שלך נגע .

  החיים זה רגע האמתכמה לקחתכמה לתתכמה נכנסתכמה לצאתכמה ביחדכמה לשאתכמה סלחתכמה לעמת הרגע, זה החיים באמת. .

 את קול המיליםהנשמהוהנשימהמילאתי אדמה לעולם יותרלא תשמע

במהלך תקופת הקורונה המאתגרת למענה טיפולי, חיפשו במרכז לטרשת נפוצה בשיבא אמצעים, אביזרים, ורעיונות ייחודיים ליישומים שיקדמו את הטיפול השיקומי ויאפשרו שימור מיטבי של התפקוד היומיומי.בהתאמה, יצרו בשיבא עבור המטופלים ערכה טיפולית ביתית לצורך תרגול גף עליון כאשר ניתן לתרגל עצמאית ו/או מול המטפל במערך של טיפול מרחוק.הרעיון: ערכה סנסומוטורית אישית לטיפול שיקומי במחלקה וטיפול...

עוד לפני החרדה התעסקתי ב"אני" מי אני? מה אני? למה אני?מה אנשים אוהבים בי? מה מיוחד בי, ואיך אני מגדירה את עצמי? אני חושבת שככה התחילה החרדה.ובתוך כל הבלבול על ה"אני" הייתי בטוחה שיצאתי מדעתי חחח ואיך תסבירי לאנשים שאת בעצם מפחדת כי את לא מצליחה להגדיר את עצמך..?ופתאום אני חושבת לעצמי שאף פעם לא באמת אהבתי הגדרות , בעצם שנאתי את זה ! את התוויות האלה...