הפרעות אכילה

כמוניהפרעות אכילהמדריכיםלחיות עם הפרעת אכילה

לחיות עם הפרעת אכילה

הסובלים מאנורקסיה או מבולימיה מתארים מלחמה פנימית יומיומית באלה שמנסים לעזור ובקול הפנימי שרוצה להבריא

מאת מיכל אפק
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 

החיים עם הפרעת אכילה קשים מאוד, הן עבור הסובלים ממנה והן עבור בני המשפחה. אנשים אשר סובלים מאנורקסיה או מבולימיה, מתארים מחשבות אובססיביות ומלחמה פנימית יומיומית. כל יום מחדש הם קמים בבוקר עם הידיעה שיעבור עוד יום של מלחמות - במחשבות בלתי פוסקות על אוכל ומשקל, בסימפטומים ובדחפים (לצמצם באכילה, לזלול ולהקיא, לעשות ספורט וכדומה), באלה שמנסים לעזור ואפילו מלחמה בקול הפנימי שרוצה להבריא.

 

המלחמה הבלתי פוסקת הזו מביאה לחוויה קיומית משוללת חיים: "אני חיה – מתה", או "אני לא חיה, אני רק קיימת". לא פעם, במהלך תהליך ההחלמה, הסובלים מאנורקסיה ומבולימיה מתקשים לגייס כוחות להיאבק בהפרעה מכיוון שקשה להם לפעול בניגוד לקול הפנימי של הפרעת האכילה ו"לבגוד" בה.

 

כמו כן, כאשר עולה בהם כעס, עצב, פחד, תסכול או רגש שלילי אחר, כמו שקורה לכל אחד מאיתנו ביומיום, הם אינם מסוגלים להפעיל דרכי התמודדות בריאות ויעילות, והם פונים להפרעת האכילה כדי לווסת או להשקיט את הרגש.

 

אם התמונה לא מספיק מורכבת וקשה עד כה, הסובלים מאנורקסיה ומבולימיה לא מסוגלים להיות לבד בבית, כי אז משתלטת עליהם הפרעת האכילה ולא נותנת רגע של שקט, אך הם גם מתקשים להיות בחברה, שם התחושה היא של חשיפה לביקורת או הערות פוגעות. כך, החיים מתנהלים כאשר למעשה כמעט אין רגע אחד או מקום שבו אפשר לנוח ולהירגע. מכיוון שבדרך כלל מדובר בתהליך החלמה ממושך, חשוב למצוא דרכים להקל על היומיום.

 

אז איך ניתן לחיות את החיים עם הפרעת אכילה, לשרוד את היומיום ולהמשיך להילחם בה? העקרונות הבאים עשויים לסייע בהתמודדות היומיומית בתהליך ההחלמה:

 

מציאת עזרה מקצועית ואוזן קשבת

 

אומנם עבור רבים מהסובלים מהפרעות אכילה הכניסה לטיפול היא משימה כלל לא פשוטה, אך כמעט כל אלה שהחלימו מתארים את התהליך הטיפולי או את הדמות המטפלת שמצאו כנקודת אור בתקופה חשוכה וקשה.

 

יש ערך עצום במציאת דמות טיפולית (מוסמכת) לא שיפוטית, איתה ניתן לשוחח בכנות ובפתיחות ולשתף במסע הכואב והמעיק. כמעט אף אחד לא יכול (ולא צריך) לעבור את הדרך הזו לבד. אם מישהו חש כי הוא יכול לנצח את זה לבד, בלי עזרה, רצוי לוודא כי אין זה "שקר" של הפרעת האכילה ועוד ניסיון לא לאפשר לאדם להשתחרר ממנה.

 

היצמדות לתוכנית טיפולית

 

לצד הרצון להחלים, לעתים הקול הפנימי של הסובלים מאנורקסיה ומבולימיה קורא להם להתמיד בסימפטומים של הפרעת האכילה, כמעין הבטחה לחיים רגועים וטובים יותר, מלאי ביטחון או שליטה לכאורה.

 

אלה מחשבות שגויות, אשר מהוות חלק מן ההפרעה עצמה ומקשות מאד על המטופלים לקחת אחריות מלאה על תהליך ההחלמה. כך למשל, אם חולה הסובלת מאנורקסיה תנסה מרצונה החופשי לאכול את כל התפריט שניתן לה, לעתים קרובות היא תחוש חולשה, ויתור ותבוסה. היצמדות לתוכנית שניתנה על ידי גורם טיפולי חיצוני מוסמך עשויה לסייע בניטרול התחושות הללו. למשך זמן מה ניתן להחליט שמישהו אחר לוקח את האחריות והשליטה. זהו מצב זמני בלבד.

 

יצירת שגרה מובנית

 

שגרה מובנית יכולה להיות מורכבת ממקום עבודה קבוע, יום לימודים, מקום התנדבות, או כל פעילות שהיא קבועה מראש, שיש בה מחויבות מסוימת ושקשה יותר סתם כך להחליט "היום לא בא לי" או "היום אני לא מסוגל כי אין לי כוח". אנורקטים ובולמים רבים תיארו שהשגרה שבנו לעצמם, הרצון להגשים חלום, המחויבות למישהו אחר שסומך עליהם, הצורך להצליח בלימודים – סייעו להם להתמיד וכך להימנע משקיעה עמוקה יותר בהפרעת האכילה.

 

שילוב פעילות מרגיעה במהלך השבוע

 

קיימים היום סוגים רבים של פעילויות שמטרתן ללמד כיצד להרגיע את המתח ולמצוא שקט פנימי. תרגולי מדיטציה שונים כגון מדיטציה דינאמית, ויפאסאנה, סאג'ה יוגה, דמיון מודרך, צ'י קונג, טאי צ'י, מדיטציה טרנסצנדנטלית, שיטות הרפיה ועוד, הם רק חלק מן האפשרויות הרבות. מטרת שיטות אלה היא ללמד כלים לרגיעה, שיפור ההקשבה הפנימית וחיזוק החוסן הרוחני והנפשי, כדי לאפשר שיפור בבריאות ואיכות חיים. ישנן שיטות רבות שניתן לתרגל בבית באופן עצמאי ויומיומי לאחר למידה בסיסית. 

 

זיהוי מחשבות שליליות אוטומטיות

 

מכיוון שדפוסי החשיבה שלנו משפיעים על ההתנהגות, מקורן של הפרעות רגשיות הוא בדפוסי חשיבה מעוותים. המחשבות שלנו, חיוביות או שליליות, הן המובילות לרגשות. כשאנו בוחנים את העולם סביבנו, אנו מעניקים לכל אירוע או חוויה תבנית מחשבתית מסוימת.

 

אנו שופטים את האירועים בחיינו בהתאם לתבניות חשיבה אלו וכך גם חווים אותם. דפוסי חשיבה אלו הופכים להיות אוטומטיים, מעין רפלקס. מחשבות אלו כה מהירות לפעמים, עד שבחלק מן האירועים אנו לא שמים כלל לב מה היו המחשבות או ההרהורים שקדמו לחוויה שחווינו באירוע.

 

סיטואציה לדוגמא: בחורה מנסה ליצור קשר עם בחור והוא נענה בשלילה. מחשבה אוטומטית - "אני לא מספיק טובה בשבילו", "אני לא נראית מספיק טוב". הרגשה - דכדוך, חוסר ביטחון עצמי, שנאה. פעולה - הרעבה, בולמוס, הקאה. אך האומנם? האם הבחורה צודקת בניתוח המציאות? האם בהכרח הבחור מסרב לה מכיוון שהיא לא נראית מספיק טוב? האם ייתכן שסירובו כלל אינו קשור אליה, ואולי כן? האם יתכנו עוד הסברים לסירוב?

 

זוהי דוגמא אחת מני רבות שמטרתה להמחיש איך אנו נוטים לנתח אירועים שונים בחיינו באופן אוטומטי, ללא ידיעה אמיתית אם האופן שבו אנו מפרשים את האירועים אכן נכון. כך אנו גורמים לעצמנו פעמים רבות עוול. על כן חשוב להיות מודע ולנסות לזהות את המחשבות האוטומטיות השליליות, אשר קיימות כל הזמן בבסיס החשיבה.

 

כמו כן, חשוב להתמודד עם סיטואציות שונות ולוודא האם יש לנו חלק, אשמה, אחריות במצב או במצבם של אחרים טרם נקבע זאת חד משמעית. אנו נוטים פעמים רבות בחיינו להסיק מסקנות באופן אוטומטי, להאשים את עצמנו בלי לברר האם יש דברים בגו.

 

 

הכותבת היא פסיכולוגית קלינית במרכז להפרעות אכילה ומשקל בבית החולים שיבא ומנהלת קהילת הפרעות אכילה בכמוני

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: