מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קשב וריכוז

מנהלי קהילה

דר' טמיר אפשטיין
דר' טמיר אפשטיין
פסיכיאטר, מנהל מרפאת פוקוס. המרפאה להפרעות קשב במבוגרים, המרכז הרפואי ע\\\"ש שיבא, תל השומר.
ד
ד"ר גבריאל שחר
שמי ד"ר גבי שחר  הוסמכתי לרפואה באיטליה בשנת 1984 והתמחתי בישראל ברפואת ילדים . עבדתי במספר בתי חולים . כיום אני עובד כרופא ילדים בקופת חולים מכבי ומקדיש את מירב מירצי לאבחון וטיפול בהפרעות קשב . שילוב בין שני התחומים מאפשר ראיה מערכתית הן בתחום הרפואי והן בתחום הקשיים התפקודיים במשפחה בבית ספר ומחוץ לו . מרפאת הקשב שלי נמצאת בתל אביב  אשמח לעמוד לרשות הפונים דרך הרשת - כמוני או במרפאתי בצהלה בתל אביב  לקביעת תור 0549119798
ד
ד"ר נעמי וורמברנד
שמי נעמי. מזה תריסר שנים אני עוסקת בסיוע לנוער ומבוגרים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כדי להכשיר את עצמי למשימה זו,  למדתי חינוך ופסיכולוגיה בתואר ראשון, ויעוץ חינוכי וחינוך מיוחד בתאר שני ושלישי. כמו כן, אני מאבחנת דידקטית, מאמנת אישית להפרעות קשב, מנחת קבוצות. במשך שנים הייתי מרצה בחינוך מיוחד ופסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, מכללת בית ברל ומכללת סמינר הקיבוצים. מעבר להיבט האקדמי, אני עוסקת ביזום והקמה של מסגרות מגוונות שפועלות לטובת האוכלוסיה של בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כך הקמתי, לפני כ- 12 שנה, את מרכז מהו"ת (מרכז התעצמות ותובנה)  במכללת סמינר הקיבוצים עבור הסטודנטים עם הלקויות. מאז הוקמו 26 מרכזי מהו"ת ברחבי הארץ עבור תלמידים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב במערכת החינוך העל יסודי. המרכזים מנוהלים כרשת ושייכים מבחינה מקצועית למרכז "דרך מהות" של מכללת סמינר הקיבוצים, שאותו אני מנהלת. לפני כשנה הוקם מרכז מהו"ת בכלא מעשיהו עבור אסירים עם לקויות למידה והפרעות קשב. אנו מטפלים גם במובטלים כרוניים  על רקע לקותם, כדי להחזירם לעולם התעסוקה, בשיתוף עם עמותת בעצמי. בנוסף, אנו מנהלים מערך השתלמויות מסועף בחדרי מורים ובקרב מטפלים והורים.   
יפעת אלנקרי
יפעת אלנקרי
נעים מאוד, שמי יפעת אלנקרי דיאטנית קלינית בעלת תואר בתזונה B.SC מטעם אוניברסיטת אריאל ובעלת תואר B.A במדעי ההתנהגות. נשואה ואמא לארבעה. עובדת נכון להיום כדיאטנית כללית וילדים בקופ"ח לאומית, מקבלת בקליניקה פרטית בגינות שומרון אכילה רגשית והפרעות אכילה על כל גווניהן. בנוסף מתרגלת באוניברסיטת אריאל בחוג למדעי התזונה ודיאטנית בפרוייקט אורח חיים בריא מטעם משרד החינוך.
כמוניקשב וריכוזחדשותמחקר: ADHD קשור לסיכון מוגבר למוות בגיל צעיר

מחקר: ADHD קשור לסיכון מוגבר למוות בגיל צעיר

לאנשים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז עם רכיב היפראקטיבי סיכון יותר מכפול למות בטרם עת, בעיקר בתאונות


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מחקר ענק שכלל כמעט שני מיליון ילדים ומבוגרים שהיו במעקב במשך עד 32 שנים, מצא קשר בין הפרעות קשב וריכוז עם רכיב היפראקטיבי (ADHD) וסיכון מוגבר באופן משמעותי למוות מוקדם – בעיקר בעקבות תאונות.

 

חשוב להבהיר - למרות שהמחקר מצא כי הסיכון למוות בגיל צעיר גבוה פי יותר משניים באנשים שאובחנו עם ADHD בהשוואה לאנשים ללא ADHD, הסיכון למוות בגיל צעיר נמוך מאוד מלכתחילה, ולכן הסיכון האבסולוטי של ילד או מבוגר מסוים המאובחן עם ADHD למות בגיל צעיר נותר נמוך. עם זאת, לדברי החוקרים המחקר מראה כי ההפרעה היא בעיה רצינית שאין להתעלם ממנה.

 

הפרעות נפשיות רבות נקשרו לשיעורי תמותה גבוהים. במחקר החדש שפורסם בכתב העת Lancet, חוקרים מאוניברסיטת ארהוס בדנמרק ביקשו לבחון אם קיים קשר דומה גם עם ADHD, מאחר וההפרעה נקשרה לסיכון מוגבר להפרעת התנגדות (Oppositional Defiant Disorder), הפרעת התנהגות (Conduct Disorder), אימפולסיביות, התנהגויות מסוכנות, תאונות, התמכרויות ובמחקרים מסוימים לעבריינות.

 

המחקר התבסס על מידע של 1.92 מיליון אנשים דנים שהיו במעקב מיום ההולדת הראשון שלהם ועד שנת 2013 - עד 32 שנים. 32,061 מהנבדקים אובחנו עם ADHD, ומתוכם 107 מתו לפני גיל 33.

 

החוקרים מצאו שיעור תמותה של 5.85 לכל 10,000 שנות אדם (person years) בקרב ילדים ומבוגרים עם ADHD, בהשוואה לשיעור של 2.21 בקרב אלה ללא ADHD.

 

לאחר שהחוקרים נטרלו בניתוח הנתונים מגוון גורמים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות – בהם גיל, מין, היסטוריה משפחתית של הפרעות פסיכיאטריות ומצב תעסוקתי – נמצא כי לאנשים עם ADHD היה סיכון יותר מכפול (2.07) למות במהלך המעקב. הסיכון המוגבר למוות בסובלים מ-ADHD נבע בעיקר ממקרי מוות מסיבות שאינן טבעיות, במיוחד תאונות.

 

שיעורי התמותה היו הגבוהים ביותר בקרב אנשים שאובחנו עם ADHD כשכבר היו בוגרים – אחרי גיל 18. בקבוצה זו היה סיכון גבוה פי 4.25 למוות בגיל צעיר בהשוואה לאנשים באותו גיל שלא אובחנו עם ADHD. בקרב אלה שאובחנו בגיל צעיר מ-6 שנים הסיכון למוות מוקדם היה גבוה ב-86% בהשוואה לנבדקים ללא ADHD ובקרב אנשים שאובחנו בין גיל 6 שנים לגיל 17 הסיכון למוות מוקדם היה גבוה ב-58%.

 

לאחר שהחוקרים הוציאו מניתוח הנתונים נבדקים עם ADHD שהייתה להם גם הפרעת התנגדות, הפרעת התנהגות או התמכרות לחומרים כמו סמים או אלכוהול, הסיכון למוות בגיל צעיר אומנם ירד, אך עדיין נותר גבוה יותר ב-50% בהשוואה לאנשים ללא ADHD – סיכון גבוה פי כמעט שלושה בילדות ונשים וגבוה ב-27% בילדים וגברים.

 

חשוב להבין כי בעוד שהמחקר מצא סיכון גבוה באופן משמעותי למוות בילדים ומבוגרים עם ADHD, הסיכון למוות בגיל צעיר נמוך מלכתחילה, ולכן הסיכון האבסולוטי למוות מוקדם בילד או מבוגר עם ADHD עדיין נמוך. לכל 10,000 נבדקים עם ADHD מספר מקרי המוות הממוצע במדגם היה 5.8 בשנה, בהשוואה ל-2.2 מקרי מוות בשנה לכל 10,000 נבדקים ללא ADHD.

 

המחקר לא בחן אם הטיפול ב-ADHD משפיע על הסיכון לתמותה, אך החוקרים משערים שתרופות ל-ADHD עשויות להפחית את הסיכון למוות מוקדם. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Academic Pediatrics מצא כי תחת הטיפול בתרופות כמו ריטלין ילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז נוטים פחות להיפצע בתאונות. מחקר שפורסם בשנת 2012 בכתב העת New England Journal of Medicine מצא כי טיפול תרופתי עשוי להפחית את הסיכון להתנהגות עבריינית בקרב אנשים עם הפרעות קשב וריכוז.

 

 

Lancet. Published online February 26, 2015