מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבמדריכיםמרגישים שהלב מחסיר פעימה?

מרגישים שהלב מחסיר פעימה?

פעימות מוקדמות עלולות לגרום לתחושה שהלב מחסיר פעימה או למספר פעימות לב רצופות ומהירות. האם זה מסוכן?


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

לעיתים עלולה להיווצר תחושה שהלב מחסיר פעימה או מפסיק לעבוד לרגע. במקרים כאלה, מה שאתם חשים זה בעצם פעימות נוספות לפעימות הרגילות, פעימות מיותרת, או כפי שהן מכונות 'פעימות מוקדמות'.

 

מה גורם לתחושה?

 

התחושה של החסרת הפעימה או הפסקה רגעית בפעילות הלב נובעת מכך שאחרי פעימה מוקדמת הלב לוקח רגע לנוח ואז מתחיל מחדש. לעיתים אנחנו נרגיש את הפעימה שמופיעה לאחר ההפסקה כפעימה חזקה במיוחד.

 

האם פעימות מוקדמות תמיד יתבטאו בתחושה של החסרת פעימה?

 

ברוב המקרים כלל לא נחוש בפעימות המוקדמות. במקרים שהאדם כן חש בפעימה מוקדמת, לא תמיד התחושה שנוצרת היא של החסרת פעימה. לעיתים הפעימות המוקדמות יבואו לידי ביטוי בתחושה של מספר פעימות לב רצופות ומהירות.

 

האם זה מסוכן?

 

קיימים שני סוגים של פעימות מוקדמות - כאלה שמגיעות מהעליות וכאלה שמגיעות מהמחדרים. באופן כללי הפעימות מהחדרים יותר משמעותיות מאלה שמגיעות מהעליות, אבל, למרות שהתחושה עלולה להיות מפחידה, למרבית הפעימות המוקדמות אין משמעות והן אינן דורשות טיפול. התופעה של פעימות מוקדמות שכיחה מאוד, אבל כאמור, רוב האנשים לא מודעים להפרעה וזו גם לא מסכנת אותם.

 

מתי צריך לפנות לרופא?

 

במידה והאדם שחש בפעימות מוקדמות סובל ממחלת לב, חייבים לפנות לרופא. גם אם אדם חש באי סדירות של הדופק לעיתים קרובות, מומלץ שיפנה לרופא ליתר ביטחון למקרה הנדיר שזה נגרם בשל מחלת לב או מחלה אחרת שלא אובחנה. יש אנשים בריאים שחשים בהפרעה וזה יכול להטריד אותם מאוד. לכן למרות שזה לא מהווה סיכון, לפעמים רופא יוכל לרשום טיפול תרופתי מונע קל.

 

 

יעוץ מקצועי: פרופ' דורון זגר, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי סורוקה ומזכיר האיגוד הקרדיולוגי

 

עדכון אחרון: ינואר 2017 

 

 

טלי-21
03/02/24 12:17

טופלתי במרפאה של עמוס זיו, ( שמפורסמת כאן)אך לצערי לאחר כחמישה מפגשים ( בעלות 400 ש"ח לטיפול), נאמר לי ע"י הרפרנטית שלו ( בטלפון!) שעדיף שאפנה לרפואה קונוונציונלית ושלא אגיע כי אינו יכול לעזור.. יש לציין שמדובר בפעימות מוקדמות...גם ההתייחסות הזאת כשלעצמה גרמה לי עגמת נפש ופעימות מוקדמות מוגברות...כך שלא כל מי שמפרסם עצמו בתור הפתרון לכל בעיה אכן עוזר בפתרון הבעיה. במקרה הזה שילמתי כאלפיים שקלים ויצאתי עם עגמת נפש וללא פתרון.

טלי-21
03/02/24 12:16

טופלתי במרפאה של עמוס זיו, ( שמפורסמת כאן)אך לצערי לאחר כחמישה מפגשים ( בעלות 400 ש"ח לטיפול), נאמר לי ע"י הרפרנטית שלו ( בטלפון!) שעדיף שאפנה לרפואה קונוונציונלית ושלא אגיע כי אינו יכול לעזור.. יש לציין שמדובר בפעימות מוקדמות...גם ההתייחסות הזאת כשלעצמה גרמה לי עגמת נפש ופעימות מוקדמות מוגברות...כך שלא כל מי שמפרסם עצמו בתור הפתרון לכל בעיה אכן עוזר בפתרון הבעיה. במקרה הזה שילמתי כאלפיים שקלים ויצאתי עם עגמת נפש וללא פתרון.

מיא
09/09/20 10:53

לדעתי כדאי לא להזניח גם אם לא סובלים ממחלות לב נוספות. התחושה הזו ש "הלב מחסיר פעימה" יכולה להפחיד ולעלות לחץ, דבר שבעצמו לא טוב ללב. אם המצב חמור, ויש מחלות לב ובעיות לחץ דם וכו' כדאי לפנות לרופא ולא להזניח אבל גם אם המצב לא חמור, לדעתי כדאי לטפל. אם לא רוצים לפנות ישר לטיפול רפואי, ניתן להיעזר ברפואה טבעית כדי להפחית את לחץ מסביב לתופעה. יש גם מטפלים טבעים שעובדים בשילוב עם רופאי לב ואז ניתן להרוויח משני העולמות :-)