מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותמתמטיקה בשירות ריפוי פצעים

מתמטיקה בשירות ריפוי פצעים

פותח מודל מתמטי לריפוי פצעים כרוניים


חוקרים מאוניברסיטת אוהיו פיתחו מודל מתמטי לריפוי פצעים איסכמיים-פצעים כרוניים אשר מתרפאים לאט או אינם מתרפאים כלל עקב אספקת דם לקויה לאזור הפצע. פצעים איסכמיים יכולים להיות סיבוכים של סוכרת, יתר לחץ דם, השמנת יתר או כל מצב אחר בו נפגעת אספקת הדם לאזורם שונים בגוף.

 

"על מנת לטפל באופן מוצלח בבעיה, חשוב להבין אותה. כשיש בידינו את המודל הזה, צריכים רק למצוא אילו משתנים במשוואה ניתן לשנות על מנת להגיע לתוצאה הטובה ביותר, שהיא ריפוי מוצלח של פצע" אומר Chandan Sen, אחד החוקרים הראשיים. מודל לריפוי פצעים מתייחס גם לשטח הגוף שנפגע על ידי הפצע וגם לזמן שדרוש לתהליך הריפוי.

 

מודל נוכחי מתייחס גם לפצעים לא איסכמיים, פצעים שיכולים להיווצר אצל אנשים עם אספקת דם טובה. לפי המודל, פצע לא איסכמי יסגר תוך 13 ימים כשלעומתו, 20 ימים אחרי היווצרותו של פצע איסכמי, רק 25% יתרפו והפצע יסגר. המודל מתייחס לא רק לטיפול הדרוש לריפוי הפצע, אלא גם לעובדה כיצד ואיך לספק אותו. אלגוריתם מתמטי יכול לספק נתונים יותר מכווונים ומדוייקים לשימושו של ביולוג.  משתני המודל כוללים בין היתר ריכוז החמצן, ריכוז פקטורי גדילה, ריכוז תאי דם לבנים שנלחמים ב"חומרי פסולת", ריכוז פיברובלסטים שמשתתפים בתיקון הנזק הרקמתי ומספר כלי דם חדשים שנוצרו.

 

PNAS published online before print September 21, 2009

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן

אנה-רייזמן
30/09/09 9:11

המטרה היא כמובן להעלות את ה-25% וגם להקטין את הזמן שדרוש לריפוי הפצע. נכון להיום, המודל עבר בהצלחה את שלב הניסוי בבע"ח (חזירים), אבל זה טרם עבר את שלב הניסוי הקליני. במידה ותרצה לרדת לעומק העניין, מצ"ב קישור לתקציר אודות שלב הניסוי בבע"ח http://physiolgenomics.physiology.org/cgi/content/abstract/37/3/211 יום נעים, אנה

אמיר-לושקוב
29/09/09 22:48

תודה על המידע המעניין. אשמח להבין האם יש למודל יישומים במחלקתינו? האם הטיפול והדרך לספק אותו מקטין את 25%?