מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותנדודי שינה עלולים לפגוע בלב

נדודי שינה עלולים לפגוע בלב

מחקר גדול מצא קשר בין נדודי שינה לבין סיכון מוגבר להתקפי לב. הסיכון להתקף לב בסוכרתיים שסובלים מנדודי שינה גבוה פי שניים


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

הפרעות שינה הופכות בשנים האחרונות לנפוצות יותר ויותר. הפרעת השינה השכיחה ביותר היא נדודי שינה (אינסומניה), המאופיינת בקושי להירדם או להתמיד ברצף של שינה (כלומר יקיצות מרובות) לאורך הלילה גם כשהתנאים מאפשרים שינה ערבה ואיכותית, לרבות במצבים של יקיצת בוקר מוקדמת, כאשר עדיין השינה לא מיצתה את תפקידה.

 

לפי מחקרים, כשליש מהבוגרים מתלוננים בשלב מסוים בחייהם על נדודי שינה, בעיקר מבוגרים מעל גיל 60, נשים, אנשים שחיים תחת לחץ וכן אנשים עם מצבים רפואיים שונים, פיזיים ואף נפשיים – כדוגמת דיכאון.

 

מחקרים קשרו בין הפרעות שינה לנזקים שונים לגוף, וכעת מתפרסם מחקר חדש שמתריע מפני הסכנה שבהפרעות שינה, ולפיו אנשים שסובלים מנדודי שינה נמצאים בסיכון גבוה ב-69% להתקף לב בהשוואה לאנשים שלא סבלו מהפרעות שינה.

 

החוקרים מאוניברסיטת אלכסנדריה במצריים ערכו סקירה של הספרות המקצועית שהעלתה 1,226 מחקרים בנושא, מתוכם נבחרו תשעה מחקרים איכותיים שכללו 1,184,256 מבוגרים – ששימשו לניתוח הנתונים. מתוך הנבדקים 13% דיווחו על אינסומניה מאובחנת או בהתבסס על אחד מהתסמינים: קושי להירדם, קושי לשמור על שינה רציפה או התעוררות מוקדמת ללא יכולת לחזור לישון. אנשים שסבלו מדום נשימה בשינה לא נכללו בניתוח הנתונים. במהלך תקופת המעקב התרחשו התקפי לב בקרב 2,406 מהנבדקים שסבלו מאינסומניה ו-12,398 שלא סבלו מאינסומניה.

 

לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון בניתוח הנתונים גורמים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על הסיכון להתקף לב כגון גיל, מין מחלות נוספות ועישון, נמצא קשר משמעותי בין נדודי שינה להתקפי לב, כאשר כצפוי, נדודי שינה באנשים עם מחלות כגון סוכרת ויתר לחץ דם העלו עוד יותר את הסיכון להתקף לב - שהגיע לפי שניים יותר באנשים עם סוכרת ונדודי שינה.

 

עוד מצאו החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Clinical Cardiology כי אנשים שדיווחו על 5 או פחות שעות שינה בלילה היו בסיכון גבוה ב-38% ו-56% לחוות התקף לב בהשוואה לאלה שישנו 6 שעות בלילה או 7-8 שעות בלילה בהתאמה.

 

המחקר אומנם מצביע על קשר בין נדודי שינה להתקפי לב, אך הוא לא יכול להוכיח כי מדובר בקשר של סיבה ותוצאה. ייתכן שגורמים שהחוקרים לא לקחו בחשבון השפיעו על הקשר, למשל רמות של לחץ נפשי בקרב הנבדקים, או הרגלי תזונה. 

 

עם זאת, בהתבסס על הממצאים, החוקרים אומרים כי חשוב שאנשים ישימו את השינה גבוה בסדר העדיפויות וישאפו לישון 7-8 שעות שינה איכותית בלילה.

 

כדי לשפר את איכות השינה חשוב לשמור על היגיינת שינה. מומלץ להשתמש בחדר השינה לשינה בלבד, להימנע מתאורה בחדר השינה ככל שניתן, להימנע מטלוויזיה בחדר (ובמידה ויש טלוויזיה – להקפיד לסגור אותה לפני השינה) וכן ממכשירים אחרים ולווסת טמפרטורת חדר יציבה במהלך השינה – בגובה של 19-18 מעלות.

 

לכל מה שאפשר לעשות כדי לישון טוב יותר

 

Clinical Cardiology 25 February 2023