פסוריאזיס

כמוניפסוריאזיסחדשותסטטינים עשויים להפחית סיכון לפסוריאזיס

סטטינים עשויים להפחית סיכון לפסוריאזיס

חוקרים ישראלים זיהו כי נטילת תרופות להפחתת כולסטרול לתקופה קצובה עשויה למנוע התפרצות פסוריאזיס

מאת דן אבן
28/04/15
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

בעשור האחרון מתרבים המחקרים בזכות הסטטינים – התרופות הנפוצות להורדת הכולסטרול הרע (LDL) בדם, המהוות את משפחת התרופות הפופולארית והנמכרת ביותר בעולם. מחקרים מהשנים האחרונות מצאו כי הפחתת הכולסטרול הרע ב-10% באמצעות הסטטינים מובילה לירידה של 30% בסיכון למחלות לב. כמו כן מחקרים זיהו בסטטינים סגולות למניעת סוגים מסוימים של סרטן, לרבות סרטן השד, הערמונית וסרטן באיברי המין הנשיים, וכן ניוון רשתית. כעת מתברר כי תרופות אלו עשויות גם למנוע התפרצות של מחלת העור פסוריאזיס.

 

במחקר, שנערך במסגרת קופת חולים מכבי, נבחן מאגר שכלל 205,820 מבוטחי הקופה מעל גיל 21 (בגיל 55 בממוצע) שקיבלו טיפול בסטטינים בין ינואר 1998 לספטמבר 2009, כמחציתם (54.1%) נשים. לאורך תקופת מעקב שנמשכה 6.2 שנים בממוצע, אובחנו 5,615 מקרים של פסוריאזיס בקרב הנבדקים - שיעור של 4.4 חולים לכל אלף שנות חיים.

 

ניתוח הממצאים העלה שמבין הנבדקים שטופלו בסטטינים לתקופה קצובה לאורך 40% עד 59% מתקופת המחקר, גברים היו בסיכון נמוך ב-16% לפתח פסוריאזיס ונשים היו בסיכון נמוך ב-26% לפתח את המחלה בתקופת המעקב.

 

ואולם בקרב נבדקים שנטלו את התרופות בקביעות לתקופה ממושכת יותר שכיסתה מעל ל-80% מתקופת המחקר, אובחנה ירידה מתונה יותר בסיכון לפסוריאזיס של 12% בלבד בקרב גברים, ללא ירידה מובהקת בסיכון בקרב נשים.

 

בסיכון מוגבר לפסוריאזיס: עשירים, שמנים ומעשנים

 

במחקר נמצאו גורמי סיכון נוספים לפסוריאזיס: בהשוואה לגילי 34-21, עלייה בגיל הייתה מלווה בעלייה בסיכון לפסוריאזיס. למשל, בקרב גברים בגילי 44-35 הסיכון עלה ב-61%, ואילו בקרב נשים בגילי 44-35 הסיכון עלה ב-13% והוסיף לעלות בגילים מבוגרים יותר.

 

נמצא כי מעמד סוציואקונומי גבוה קשור במחלה: לעומת אנשים בחמישון התחתון, בקרב אנשים בחמישון העליון זוהה אצל גברים סיכון גבוה ב-50% ואצל נשים סיכון גבוה ב-39% לפתח פסוריאזיס.

 

בנוסף, השמנה זוהתה כגורם סיכון למחלה: בהשוואה לנבדקים במשקל תקין (BMI עד 25 יחידות), אנשים עם השמנת יתר (BMI מעל 30) היו בסיכון גבוה ב-37% בקרב גברים וב-58% בקרב נשים לפתח פסוריאזיס. כמו כן, בהשוואה ללא מעשנים, מעשנים היו בתוספת סיכון של 35% בקרב גברים ו-10% בקרב נשים לסבול מפסוריאזיס.

 

החוקרים מסכמים כי המחקר מצביע על ירידה בסיכון לפסוריאזיס בקרב מטופלים בסטטינים, אם כי שימוש ממושך אינו מוביל לירידה משמעותית בסיכון, אלא לירידה מתונה בקרב גברים בלבד.

 

בין המנגנונים עליהם מצביע המחקר כהסבר אפשרי לממצאים: השפעת הסטטינים על ירידה בפעילות המערכת החיסונית של הגוף, שיכולה להוביל מצידה לירידה בפעילותה המואצת של מערכת זו המלווה התפרצות של פסוריאזיס בעור.

 

עבודות קודמות כבר זיהו קשר בין פסוריאזיס למחלות לב וכלי דם, סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה, עודף שומנים בדם (היפרליפידמיה) והתסמונת המטבולית ולרמות גבוהות של ציטוקינים מעוררי דלקת בדם. החוקרים קוראים להמשיך לבחון את המגמה שנצפתה במחקר בעבודות נוספות.

 

במחקר השתתפו ד"ר גבריאל חודיק, ד"ר דליה ויצמן, פרופ' ורדה שלו, ד"ר קלרה וייל וד"ר הווארד עמיטל ממכבי שירותי בריאות, אוניברסיטת תל אביב, המרכז הרפואי שיבא ואוניברסיטת בן גוריון, וממצאיו פורסמו בגיליון אפריל 2015 של כתב העת British Journal of Dermatology.

 

יש לציין כי שימוש קבוע בסטטינים גם נקשר בשנים האחרונות עם סיכונים שונים: מחקר מפינלנד מצא בחודש מארס 2015 כי לגברים הנוטלים סטטינים סיכון גבוה ב-46% לפתח סוכרת סוג 2, ומחקר מדצמבר 2014 מצא כי סטטינים מעלים ב-7% עד 27% את הסיכון לקטרקט - אם כי ייתכן שסיכונים אלה קשורים בגורמי הסיכון המקוריים של בקרב נוטלי סטטינים, בייחוד כולסטרול גבוה והיצרות בכלי הדם בגוף.

 

השימוש בתרופות להורדת כולסטרול מקבוצת הסטטינים גדל משמעותית בעשור האחרון, וכיום מטופלים בהן על פי הערכות כ-725 אלף ישראלים. לפי נתוני דו"ח מדדי האיכות העדכני של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, בין נוטלי הסטטינים 82.9% מכלל 83,746 חולי לב בישראל שעברו ניתוחי מעקפים, נכון לשנת 2013. לפי נתונים שנאספו בקופת חולים מכבי, צריכת הסטטינים זינקה ב-249% בין 2003 ל-2010.

 

 

British journal of Dermatology, doi: 10.1111/bjd.13850. Epub ahead of print

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: