1. האוזן לא רק מאפשרת לנו לתקשר אחד עם השני באמצעות שפה או מוזיקה. היא גם אחראית על ההתמצאות במרחב ועל שיווי המשקל.

2. האוזן היא קרוב לודאי איבר החישה המורכב מכולם. מבחינה אבולוציונית זהו האיבר הזוגי האחרון שהתפתח.

3. בבעלי חיים האוזן היא איבר חשוב ביותר היכול להתריע מפני סכנה שאינה נראית לעין. לכן לחלק מהיונקים יש אוזניים גדולות המסוגלות לנוע לכיוון הצליל אותו החיה מעוניינת לקלוט. ישנם בעלי חיים המסתמכים בעיקר על חוש השמיעה כגון מינים מסוימים של עטלפים שהנם עיוורים כמעט לחלוטין.

4. באוזן החיצונית מיוצרת שעוות האוזן או "צרומן" בשפה הרפואית, שתפקידה להגן על האוזן. שעווה זו נוצרת משילוב של תאים הנושרים מעור התעלה והפרשה שומנית מבלוטות חלב. שעוות האוזן יוצרת שכבת בידוד המונעת מגע ישיר של מים עם העור העדין של התעלה וכן יוצרת סביבה מעט חומצית (pH 6 - 6.5) המונעת התרבות של חיידקים. פגיעה בשכבת המגן הזו עלולה לגרום לזיהום בתעלת השמע החיצונית, או מה שאנו קוראים - דלקת אוזן חיצונית.

5. כמו שאר האיברים בגוף, גם האוזן "מזדקנת". עם הגיל חלה ירידה בשמיעה כתוצאה משינויים ניווניים באוזן הפנימית. ליקוי שמיעתי בגיל המבוגר מתאפיין בירידת שמיעה בתדרים הגבוהים וביכולת להבחין בין מילים דומות. לכן אנשים מבוגרים מתקשים לשמוע בסביבה רועשת ונוטים לבלבל בין מילים בעלות צליל דומה.

6. כאבי אוזניים היא תלונה שכיחה למדי, אולם מקורם של כאבי אוזניים אינו תמיד בבעיה באוזן. מבחינה תחושתית האוזן החיצונית והתיכונה מעוצבבות על ידי 5 עצבים שונים, ולכן גם כאב שמקורו באזור סמוך - כמו גידול בלוע או בגרון - יכול להתבטא ככאב אוזניים.

7. ישנה אגדה אורבאנית לפיה ניתן לשמוע את רחש גלי הים בוקע מתוך קונכייה המוחזקת קרוב לאוזן. זוהי כמובן שטות ולמעשה הרעש שאנו שומעים כאשר מקרבים חפץ קעור כלשהו לאוזן נוצר עקב אפקט הגברה של צלילי רקע, בדרך כלל בעלי תדר נמוך.

8. אחד הפיתוחים פורצי הדרך בתחום הרפואה בעשור האחרון הוא שתל השבלול. זהו למעשה שתל אלקטרוני שמוחדר אל האוזן הפנימית ויכול להחזיר את השמיעה לחלק גדול מהאנשים הסובלים מחרשות עצבית מולדת או נרכשת. כיום ניתן להשתיל שבלול לילדים הנולדים עם ליקוי שמיעה כבר בגיל מספר חודשים, על מנת לאפשר להם לרכוש מיומנויות שפה רגילות.

כך בנויה האוזן

האוזן נחלקת לשלושה חלקים, לכל חלק מבנה ייחודי משלו.

האוזן החיצונית בנויה מאפרכסת ותעלת השמע שתפקידן לקלוט את הצלילים ולהוליך אותם עד לעור התוף.

האוזן התיכונה היא חלל הנמצא מאחורי עור התוף ומכיל שלוש עצמות זעירות הנקראות עצמות השמע: פטיש, סדן וארכוף. עצמות אלו מחוברות אחת לשנייה ולמעשה מוליכות את הצליל מעור התוף אל תוך האוזן הפנימית. במצב תקין האוזן התיכונה מלאה באוויר המגיע מהחלק העליון של הלוע ונכנס לאוזן התיכונה דרך תעלה הנקראת חצוצרת השמע. תפקידה של חצוצרת השמע הוא ויסות הלחץ באוזן התיכונה במצבים של שינויי לחץ כמו טיסה או צלילה. חסימה של חצוצרת השמע עלולה לגרום להצטברות נוזלים באוזן התיכונה ולהתפתחות של דלקת אוזן תיכונה, בעיקר בילדים קטנים.

האוזן הפנימית היא כמו מבוך מלא בנוזל והיא מורכבת מהשבלול שאחראי על השמיעה ומאיבר שיווי המשקל. בשבלול הצליל המגיע מהאוזן התיכונה דרך עצמות השמע מתורגם מאנרגיה מכאנית לאנרגיה חשמלית ועובר דרך עצב השמיעה אל המוח. איבר שיווי המשקל מורכב משתי אמפולות ושלוש תעלות המסודרות בשלושה מימדים ובתוכן תאי שערה עדינים המסוגלים לחוש את התנוחה והתזוזה של הראש במרחב. תאי השערה בשבלול רגישים מאוד לרעש ולחומרים כימיים ולכן חשיפה ממושכת לרעש חזק או נטילת תרופות מסוימות עשויים לפגוש בשמיעה. איבר שיווי המשקל יכול להיפגע במחלות שונות ואז בדרך כלל החולה יתלונן על סחרחורת סיבובית הנקראת ורטיגו.

* ד"ר אבירם מזרחי הוא רופא במחלקת אף אוזן גרון ניתוחי ראש וצוואר במרכז הרפואי רבין