אבחון פסוריאזיס יכול להסתמך על תמונה קלינית בלבד, ויש לבצעו בהתאם לשלוש דרגות חומרה, ובהמשך להתאים לחולה על פי הסיווג את הטיפולים הרפואיים המתאימים ולדאוג לביצוע בדיקות מקדימות וטיפולי מעקב. כך קובע נייר עמדה חדש על הטיפול במחלת העור פסוריאזיס (ספחת) שפרסם לאחרונה האגף למדיניות רפואית בהסתדרות הרפואית.

בנייר העמדה, שנכתב על ידי ועדה מקצועית מטעם החוג לפסוריאזיס והאיגוד הישראלי לרפואת עור ומין בראשות פרופ' מיכאל דוד - מנהל מחלקת עור בבית החולים בילינסון, מפורטים קווים מנחים לטיפול ומעקב אחר חולי פסוריאזיס בישראל. 

אבחון פסוריאזיס 

אבחון פסוריאזיס, על פי ההנחיות, יכול להיעשות ברוב המקרים על ידי תמונה קלינית בלבד, על פי מצב העור. במקרה שבו יש לוודא כי פריחה בעור המאפיינת פסוריאזיס (פריחה פסוריאזיפורמית) לא נגרמה כתופעת לוואי לטיפול תרופתי כלשהו - יש לבצע ביופסיית עור.

חומרת המחלה, על פי ההנחיות, תסווג על פי שלוש דרגות: חומרה קלה - כשפחות מ-5% משטח העור בגוף נגוע; בינונית - כש-5% עד 10% משטח העור נגוע; וקשה - כשמעל ל-10% משטח העור נגוע. החומרה נקבעת גם על ידי מדדים נוספים, מעבר לשטח העור הנגוע, לרבות מיקום הנגעים, מידת פיזורם, מידת הפגיעה באיכות החיים ורמת התגובה לטיפולים קודמים.

טיפולים מקומיים

טיפולים מקומיים בפסוריאזיס מומלצים לפי ההנחיות לחולים בדרגה קלה, או כטיפול משלים לחולים בדרגה בינונית עד קשה, וכוללים תכשירים קרטוליטיים המשמשים לקילוף הקשקשת מסוג חומצה סליצילית ואוראה, שאין להשתמש בהם מספר שעות לפני טיפול בפוטותרפיה; טיפול בחומר המעכב שגשוג של תאים חולים מסוג אנתרלין; ותכשירים המכילים עיטרן (פחם) המצויים במשחה, נוזל ושמפו, וניתנים לרוב בשילוב עם תכשירים נוספים ו/או פוטותרפיה, שכן התועלת שלהם לבדם מועטה; תכשירים המכילים סטרואידים שדרגת יעילותם משתנה בהתאם למידת עוצמת המחלה, המומלצים בעיקר לשימוש יומי קצר טווח של 4-2 שבועות, כשבהמשך מומלצת הפחתה הדרגתית בתדירות הטיפול תוך שילוב תכשיר מקומי שאינו סטרואידי; תכשיר מסוג קלציפוטריול המצוי כמשחה או כג'ל, וכן בשילוב תרופה סטרואידית, המאט את ההתחלקות המהירה של התאים המאפיינת פסוריאזיס ותורם לשיפור במצב העור, ומיועד למחלה בדרגה קלה עד בינונית לשימוש של עד 100 גרם בלבד לשבוע; ותרופות מסוג מעכבי קלצינורין טופיקליים המאפשרים טיפול מקומי בפסוריאזיס של הפנים וקיפולי העור, למרות שתרופות אלה אינן רשומות להתוויה זו.

פוטותרפיה

פוטותרפיה מבוצעת בקרינת על סגול, ומיועדת לחולים בדרגה בינונית עד קשה. לפי ההנחיות, יש להתאים את סוג הפוטותרפיה לחולה, ולצידו את הטיפול התרופתי: טיפול בפוטותרפיה בהתאם לרוחב גלי UVB - רחב/צר; טיפול בפוטותרפיה ממוקד באזור הנגוע; טיפול בים המלח המשלב חשיפה לשמש וטבילה במי ים המלח (הקרוי קלימטותרפיה); או טיפול המכונה 'פוטוכימותרפיה' (הקרוי PUVA) הניתן בשילוב של פוטותרפיה עם תרופה המגבירה את רגישות העור מסוג פסורלן הניתנת דרך הפה / בצורתה המומסת בחשיפה באמבט.

טיפולים סיסטמיים

כמו כן ניתן להתאים לחולים לפי ההנחיות טיפולים סיסטמיים המיועדים לכלל מערכות גוף האדם:

* ניאוטיגסון היא התרופה הסיסטמית היחידה המאושרת כיום לפסוריאזיס בדרגה בינונית עד קשה, שיש ליטול במינון של 50-10 מ"ג ליום, ורק לאחר ביצוע בדיקות לספירת דם, תפקודי כבד וכליות, אלקטרוליטים ושמנים בדם. כמו כן יש לבצע בדיקות דם במהלך הטיפול, כל 4-2 שבועות בחודשיים הראשונים ובהמשך אחת לשלושה חודשים - לכל משך הטיפול, ובילדים בטיפול ממושך יש לבצע צילומי רנטגן להערכת מערכת השלד על פי שיקול דעת רפואי.

* התרופה מטוטרקסט מיועדת לחולים בפסוריאזיס קשה - לרבות חולים עם פסוריאזיס עמידה לטיפולים בקפלים, בידיים או ברגליים, שאינם מגיבים לפוטותרפיה או אינם מתאימים לטיפול, וכן לחולים בדלקת מפרקים פסוריאטית. בטיפול זה נדרשות בדיקות מעבדה מקדימות - לרבות ספירת דם, תפקודי כבד וכליות, נוכחות מזהמים (הפטיטיס B ו-C ו-HIV), בדיקת שתן כללית, צילום חזה, ובמקרה הצורך מבחן מנטו לשחפת ובדיקות הדמיה לכבד. את התרופה יש לתת אחת לשבוע דרך הפה או בהזרקה לשריר / מתחת לעור, כשקביעת המינון תלויה בתגובת החולה, ויש לעקוב אחר החולים באמצעות ספירת דם ובדיקת תפקודי כבד אחת לשבוע בשבועיים הראשונים לטיפול, אחת לשבועיים בחודש הבא ובהמשך אחת ל-3-1 חודשים, וכן יש לבצע בדיקות תפקודי כליה אחת לשלושה חודשים – לכל אורך הטיפול. כשקיימים גורמי סיכון לנזק של התרופה לכבד, לרבות השמנה, סוכרת או הפרעה קבועה בתפקודי הכבד, יש לשקול מתן תרופה חלופית או לבצע ביופסיית כבד שלושה חודשים לאחר תחילת הטיפול, ובהמשך לאחר שהטיפול מגיע בהדרגה למינון מצטבר של 1.5-1 גרם לשבוע, כדי לאמוד האם הטיפול השפיע לרעה על הכבד. 

* התרופה ציקלוספורין A מיועדת לטיפול בפסוריאזיס קשה, ומומלצת במינון של 5-2.5 מ"ג ליום, פעמיים ביום לפני האוכל, למשך עד חצי שנה ובמקרים יוצאי דופן עד שנה בלבד. לפי ההנחיות, טיפול זה דורש בדיקות מקדימות בייחוד להערכת הנזק לכליות, לרבות בדיקת יתר לחץ דם, בדיקת דם לתפקודי כליות, בדיקה גופנית מלאה לשלילת סרטן העור, בדיקות לנוכחות מזהמים בדם, בדיקת מנטו לשחפת וצילום חזה. בהמשך יש לבצע לאורך הטיפול בדיקות דם אחת לשבוע בחודש הראשון ובהמשך אחת לחודש, וכן לבצע בדיקות לחץ דם אחת לשבוע במשך 3-1 חודשים ראשונים ובהמשך אחת לחודש.

טיפולים ביולוגיים

נייר העמדה כולל גם טיפולים ביולוגיים חדשים לפסוריאזיס, הניתנים גם במסגרת סל הבריאות בהתוויות מצומצמות. טיפולים אלה הם חלבונים המיוצרים בטכנולוגיה של הנדסה גנטית, ניתנים בזריקה מתחת לעור או לתוך הווריד, ופועלים באופן ממוקד על תהליכים במערכת החיסונית של הגוף המאפיינים את המחלה.

בקבוצה זו מומלצות תרופות הנוגדות את הפעילות של חלבון TNF אלפא, כאשר נדרשים לפני הטיפול בדיקות לספירת דם, תפקודי כבד וכליות ושומנים בדם, בדיקות לנוכחות מזהמים, בדיקה לשחפת וצילום חזה ויעוץ קרדיולוגי / ראומטולוגי / נוירולוגי לפי הצורך, ובהמשך בדיקות ספירת דם ותפקודי כבד וכליות כל שלושה חודשים ובדיקות דם נוספות אחת לשנה; ונוגדי חלבוני אינטרלויקין 12/23 הדורשים לפני מתן הטיפול ספירת דם, תפקודי כבד ובדיקות לנוכחות מזהמים, בדיקה לשחפת, צילום חזה, ובהמשך בדיקות ספירת דם ותפקודי כבד לפני כל זריקה (בתחילה אחת לחודש ובהמשך אחת לשלושה חודשים) ובדיקות לנוכחות מזהמים אחת לשנה.

הנחיות רפואיות במתכונת נייר העמדה הנוכחי, למרות שאינן מחייבות כהנחיות משרד הבריאות, נחשבות בקהילה הרפואית בארץ לקו הטיפולי המקובל בחולים, ואומצו לאורך השנים על ידי בתי המשפט כהנחיות המקובלות בישראל במסגרת תביעות של רשלנות רפואית.