מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותצחצוח שיניים יכול להאט טרשת עורקים

צחצוח שיניים יכול להאט טרשת עורקים

בקרב אנשים ששיפרו את בריאות הפה הייתה האטה בהתקדמות טרשת העורקים, מה שמפחית סיכון למחלת לב


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

טיפול נכון בחניכיים - באמצעות צחצוח שיניים, שימוש בחוט דנטאלי וביקורים קבועים אצל רופא השיניים והשיננית - יסייע לכם למנוע מחלות לב. חוקרים מאוניברסיטת קולומביה מצאו שכאשר בריאות הפה משתפרת, יש האטה משמעותית בהתקדמות של טרשת העורקים.

 

טרשת עורקים היא התהליך העומד בבסיס מחלות רבות ומהווה גורם ראשון במעלה לתחלואה ותמותה. הטרשת מתפתחת במשך שנים רבות. במהלך תקופה זו נערם על דפנות כלי הדם הרובד הטרשתי, המכיל כולסטרול וחומרים נוספים. הרובד הטרשתי שמצטבר חוסם את זרימת הדם בעורק באופן חלקי או מלא.

 

מחקרים קודמים מצאו קשר בין בריאות הפה לבריאות הלב. המחקר החדש שפורסם בכתב העת Journal of the American Heart Association הראה לראשונה כי שיפור המצב של הפה עשוי לשחק תפקיד במניעת או האטת טרשת העורקים.

 

החוקרים עקבו אחר 420 מבוגרים ובחנו את החיידקים וסמנים לדלקתיות בחניכיים שלהם. הנבדקים עברו גם בדיקות אולטרא-סאונד כדי לבחון את מצב עורקי התרדמה.

 

במשך תקופת מעקב של כ-3 שנים, החוקרים מצאו כי שיפור בבריאות החניכיים וירידה בנוכחות של חיידקים מסוימים הקשורים לבריאות החניכיים, היו קשורים להתקדמות איטית יותר של טרשת עורקים, בעוד שהחמרה בזיהומי החניכיים נקשרה להתקדמות של טרשת עורקים.

 

אפילו שינוי קטן במצב החניכיים נקשר למצב טרשת העורקים. ככל שהשינוי היה גדול יותר, כך התקדמות טרשת העורקים הייתה גדולה יותר.

 

גם כשהחוקרים לקחו בחשבון גורמים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות כמו רמות הכולסטרול, סוכרת ועישון, הם מצאו הבדל משמעותי של 0.1 מ"מ ברובד הטרשתי בעורקים אצל משתתפים שבריאות החניכיים שלהם התדרדרה בתקופת המעקב, בהשוואה לאלה שבריאות החניכיים שלהם השתפרה. 

 

החוקרים מסבירים כי מחקר קודם הראה שעליה של 0.033 בעובי הרובד הטרשתי בעורק התרדמה (מה ששווה ערך לכ-0.1 בשלוש שנים) קשורה לעליה של פי 2.3 בסיכון לאירועי לב וכלי דם.

 

 

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת קולומביה