מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותרעש בעבודה מעלה סיכון למחלות לב

רעש בעבודה מעלה סיכון למחלות לב

מחקר: חשיפה ארוכת טווח לרעש בעבודה מעלה את הסיכון למחלות לב, במיוחד בגברים צעירים


הסבירות ללחץ דם דיאסטולי גבוה הייתה יותר מכפולה בקרב אלה שנחשפו לרעש חזק בעבודה (צילום: panthermedia)
הסבירות ללחץ דם דיאסטולי גבוה הייתה יותר מכפולה בקרב אלה שנחשפו לרעש חזק בעבודה (צילום: panthermedia)

 

עבודה בסביבה רועשת תמידית כמו מפעל או נגריה, לא מזיקה רק לשמיעה. מחקר חדש מראה כי עבודה בסביבה רועשת יותר ממכפילה את הסיכון לבעיות הקשורות ללב.

 

חוקרים מאוניברסיטת British Columbia בחנו כ- 6,300 שכירים בני 20 ומעלה וחילקו אותם לאלה שעבדו בסביבה רועשת (רעש שמקשה לדבר בווליום נורמאלי) באופן עקבי במשך לפחות שלושה חודשים, ואלה שלא עבדו בסביבה רועשת.

 

החוקרים מסבירים כי במחקר הנוכחי, מוזיקה רועשת או דיבורים לא נחשבו רעש עקבי חזק וכי הרעש מתייחס לרעש תעשייתי, כמו רעש שנוצר בעת חציבה או ייצור מוצרי עץ.

 

הם מצאו כי אלה שעבדו בסביבה רועשת נטו לעשן ויותר ולהיות בעלי משקל גבוה יותר מאשר אלה שעבדו במשרדים שקטים- גורמי סיכון למחלת לב בפני עצמם. אבל, גם לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון את גורמי הסיכון האלה ונטרלו את השפעתם, עובדים שעבדו בסביבה רועשת היו בעלי סיכון גבוה פי שתיים עד פי שלוש, לבעיות לב רציניות כמו אנגינה, התקף לב או מחלת לב אחרת, מאשר אלה שעבדו בסביבות שקטות.

 

בקרב אנשים צעירים מגיל 50, הסיכון היה גבוה פי שלוש עד פי ארבע. נראה גם כי בתוך קבוצה זו, גברים מעשנים מושפעים מהרעש במיוחד.

 

בדיקות דם שבוצעו לאנשים שעבדו בסביבה רועשת, לא הראו רמות גבוהות במיוחד של דלקתיות או כולסטרול- שני מדדים הקשורים למחלות לב. יחד עם זאת, לחץ הדם הדיאסטולי (המספר השני בקריאת לחץ דם), היה גבוה מהרגיל- מצב הקשור לבעיות לב רציניות. הסבירות ללחץ דם דיאסטולי גבוה הייתה יותר מכפולה בקרב אלה שנחשפו לרעש חזק בעבודה.

 

החוקרים משערים כי הלחץ שנגרם עקב רעש חזק, כנראה דומה ללחץ שנוצר עקב רגש פתאומי חזק, שבמשך הזמן יכול להוביל למחלות לב.

 

המחקר שפורסם בכתב העת Occupational and Environmental Medicine, לא לקח בחשבון גורמים סביבתיים אחרים בעבודה הקשורים למחלות לב, כגון עבודה במשמרות וזיהום אוויר ולכן נדרשים מחקרים נוספים כדי לוודא שאכן קיים קשר בין רעש למחלות לב.

 

בינתיים, החוקרים אומרים שחשוב לפקח על הרעש על מנת למנוע מחלות הקשורות לרעש, וממליצים לעובדים להגן על עצמם במידת האפשר, מפני חשיפה לרעש עודף.

 

 


Occup Environ Med 2010; DOI:10.1136/oem.2010.055269.

 


עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה