שלפוחית רגיזה

כמונישלפוחית רגיזהמדריכיםרצים לשירותים? אולי זו ערמונית מוגדלת

רצים לשירותים? אולי זו ערמונית מוגדלת

אחת הסיבות לתסמינים בהטלת השתן בגברים - בהם תכיפות, דחיפות ודליפת שתן - היא ערמונית מוגדלת וחוסמת

מאת ד"ר יוסף אברבנאל
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

שלפוחית בעלת פעילות יתר - המכונה "שלפוחית רגיזה" - פוגעת באופן קשה באיכות החיים, בהתנהלות היומיומית ובבריאותם של הסובלים ממנה. זהו מצב שכיח באותה מידה הן בנשים והן בגברים, הפוגע בכ-12% מהאוכלוסייה מעל גיל 18 שנים ושכיחותו עולה מאוד עם הגיל.

 

גורמים רבים תורמים להיווצרות של שלפוחית רגיזה, רובם נובעים משינויים המתרחשים עם הגיל, הן במערכת השתן והן במערכת העצבים השולטים בפעולת השלפוחית. עם זאת, בקרב גברים קיימת סיבה נוספת לשלפוחית רגיזה – הפרעה חסימתית במוצא השלפוחית עקב ערמונית מוגדלת.

 

בלוטת הערמונית (פרוסטטה) היא בלוטת מין שתפקידה מהותי ביצירת נוזל הזרע. הבלוטה נמצאת באזור של צוואר שלפוחית השתן והיא חובקת את השופכה - הצינור שמוביל את השתן משלפוחית השתן אל מחוץ לגוף. אצל גברים מבוגרים הערמונית גדלה בהדרגה, כשקצב גדילתה מושפע מתנאים שונים, והיא עלולה לגדול עד למצב בו נגרמות הפרעות.

 

הגדלה שפירה של הערמונית (BPH - Benign Prostatic Hyperplasia) היא המחלה השיגשוגית השכיחה ביותר בגברים. שכיחותה עומדת על למעלה מ-50% בגיל 60 ומתקרבת ל-90% בגיל 85.

 

הערמונית המוגדלת עלולה לחסום את מוצא שלפוחית השתן ועקב כך נגרמים שינויים במבנה השלפוחית – דופן השלפוחית הופכת עבה יותר ושטח פניה הופך להיות לא סדיר עם שקערוריות (טרבקולציות) וסעיפים (דיברטיקולה).

 

 

הערמונית המוגדלת (מימין) עלולה לחסום את מוצא שלפוחית השתן ועקב כך נגרמים שינויים במבנה השלפוחית (איור: Shutterstock)

 

התסמינים של ערמונית מוגדלת וחוסמת

 

חסימת מוצא השלפוחית על ידי הערמונית גורמת לתסמינים של מערכת השתן התחתונה הגורמים לפגיעה בבריאות ובאיכות החיים. התסמינים מתחלקים לשלוש קבוצות בהתאם למחזור ההשתנה:

 

תסמיני אחסון: תכיפות יומית ולילית בהטלת שתן, דחיפות בהטלת שתן ודליפה של שתן.

 

תסמיני התרוקנות: זרם שתן חלש ומקוטע, היסוס בהטלת השתן, תחושת חוסר התרוקנות, שימוש בשרירי דופן הבטן לשם הטלת השתן, צריבה/כאב בזמן הטלת השתן, אצירת שתן וטפטוף שתן מתמשך לקראת סיום הטלת השתן.

 

תסמינים לאחר התרוקנות ותסמינים אחרים: טפטוף לאחר השתנה ושתן דמי.

 

ההגדלה השפירה של הערמונית גורמת לתסמיני ההתרוקנות, מכיוון שהיא חוסמת את מוצא השלפוחית ופוגעת ביכולת ההתרוקנות. בקרב גברים אצלם קיימת חסימה של מוצא השלפוחית בעקבות הערמונית המוגדלת, כמחצית סובלים גם מתסמיני אחסון – כאמור, תכיפות שתן יומית ולילית וכן דחיפות לפעמים עד כדי דליפות שתן – מאפיינים של שלפוחית בעלת פעילות יתר. במילים אחרות: מחצית מהגברים עם הפרעה חסימתית עקב ערמונית מוגדלת סובלים בנוסף גם מתסמונת השלפוחית הרגיזה.

 

הסיבה לתסמיני השלפוחית הרגיזה היא השינויים שחלים במבנה דופן שלפוחית השתן שנגרמים בעקבות החסימה של מוצא שלפוחית השתן על ידי הערמונית המוגדלת. שינויים אלו גורמים להתכווצויות יתר בלתי רצוניות של שלפוחית השתן - ובהתאם לתסמינים.

 

תסמיני התכיפות והדחיפות הם בדרך כלל התסמינים שהכי מפריעים לגבר עם ערמונית מוגדלת והם פעמים רבות הסיבה בעטיה הוא פונה לרופא.

 

אבחון של ערמונית מוגדלת

 

האבחון של ערמונית מוגדלת מתבסס בעיקר על התסמינים, בדיקה גופנית שכוללת בדיקה רקטלית להערכת גודל ומבנה הערמונית, בדיקת שתן ובדיקת דם לגילוי רמות ה־PSA. רק במקרים מסוימים נדרשות בדיקות נוספות בהן מדידת העוצמה של זרימת השתן, בדיקת אולטרה-סאונד או בדיקה אורודינמית.

 

טיפול בערמונית מוגדלת

 

בעבר הגישה הנהוגה הייתה לייחס לערמונית המוגדלת את כל ההפרעות בהטלת השתן אצל הגבר, אבל בעת האחרונה הרופאים מכירים בכך שתסמיני החולה נובעים ממספר גורמים. לפיכך מתייחסים באופן פרטני לכל תסמין של כל חולה ו"תופרים" לו את הכיסוי הטיפולי המתאים לו ספציפית.

 

גברים עם תסמיני התרוקנות בלבד - לגברים הסובלים מתסמינים כגון זרם שתן חלש ומקוטע, היסוס בהטלת השתן, תחושת חוסר התרוקנות, שימוש בשרירי דופן הבטן לשם הטלת השתן, צריבה/כאב בזמן הטלת השתן, אצירת שתן וטפטוף שתן מתמשך לקראת סיום הטלת השתן, יינתן טיפול תרופתי שמטרתו לפתוח את מוצא השלפוחית ולהקטין את נפח הערמונית. כמו כן, קיימת אפשרות לטיפול על ידי ניתוח כריתת הערמונית בחלק מהמקרים.

 

גברים עם תסמיני אחסון בלבד - בגברים הסובלים מתסמיני אחסון שהם: תכיפות ודחיפות במתן שתן ולעיתים אף בריחת שתן עקב דחיפות, מטפלים כפי שמטפלים בכל אדם הסובל משלפוחית רגיזה: הטיפול בשלפוחית רגיזה מתחלק לטיפול התנהגותי, גירוי חשמלי, תרופות אנטיכולינרגיות (הגורמות לחסימה של קולטנים בדופן שלפוחית השתן מה שגורם להרפיה של השלפוחית, הגדלת נפח השלפוחית והורדת הלחצים בתוכה) וטיפולים פולשניים כגון הזרקת בוטוקס לדופן שלפוחית השתן, השתלת קוצב ואפילו ניתוח להגדלת נפח השלפוחית.

 

למידע מפורט על הטיפול בשלפוחית רגיזה

 

גברים עם תסמיני אחסון ותסמיני התרוקנות - אצל מטופלים הסובלים משני סוגי התסמינים נהוג להתחיל בטיפול כמו אצל גבר חסום - כלומר בתרופות שפותחות את מוצא השלפוחית. כעבור חודש המטופל יוזמן לרופא כדי לברר אם כל התסמינים חלפו. אם נותרו תסמיני אחסון, הרופא יוסיף תרופה אנטיכולינרגית שמטרתה לטפל בהתכווצויות היתר של השלפוחית. המשמעות הינה שמטופל כזה ייטול מספר תרופות בו זמנית - כל תרופה מיועדת לבעיה ספציפית ממנה הוא סובל.

 

מכיוון שהטיפול מבוסס בעיקר על תסמינים, הרי מוטלת החובה על המטופל לפרט בדיוק בפני הרופא מהם תסמיניו. מנגד, חובת הרופא המטפל להעריך נכונה את תסמיני המטופל ולטפל בהתאם.

 

 

*ד"ר יוסף אברבנאל הוא מומחה בכירורגיה אורולוגית, רופא בכיר במערך האורולוגי של מרכז רפואי רבין ומנהל תחום שלפוחית רגיזה באתר כמוני

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: