סוכרת סוג-2

כמוניסוכרת סוג-2מדריכיםרשלנות רפואית: כל מה שצריך לדעת

רשלנות רפואית: כל מה שצריך לדעת

מתי טעות של רופא הופכת לרשלנות? מה צפוי בתהליך הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית? איך נקבע גובה הפיצוי? ואיך ניתן לשפר את הסיכוי לזכות בתביעת רשלנות רפואית? מדריך מפורט

מאת אלה הר-נוי
תגובות 0

רשלנות רפואית (צילום: shutterstock)
רשלנות רפואית (צילום: shutterstock)

בכל שנה מוגשות לבתי המשפט בישראל קצת פחות מ-2,000 תביעות בגין נזקים שנגרמו מרשלנות רפואית. לפי הנהלת בתי המשפט, בשנת 2016 הוגשו 1,731 תביעות אזרחיות בגין רשלנות רפואית כנגד מוסדות רפואיים ובשנת 2015 הוגשו 1,985 תביעות.

 

אבל זהו כנראה רק קצה הקרחון. ממחקרים שפורסמו בשנים האחרונות עולה ששיעור התביעות על רשלנות רפואית הוא חלקיק ממקרי הרשלנות הרפואית שגרמו לנזק של ממש.

 

באמצעות עורכי הדין דורי כספי ושירה פרידן ממשרד עורכי הדין כספי סרור ושות' המומחים בייצוג וליווי נפגעי רשלנות רפואית, הבאנו את כל מה שצריך לדעת על תביעות רשלנות רפואית.

 

מהי רשלנות רפואית? ומתי ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית?

 

אם פרוצדורה רפואית לא הסתיימה בתוצאה שקיוויתם לה, אם התממש סיכון מוכר של הטיפול ואפילו אם נעשתה טעות – אין משמעות הדבר כי הייתה רשלנות.

 

מתי מדובר ברשלנות? "כאשר הטעות היא כזו שחורגת ממתחם הסבירות של הטעות הרפואית הלגיטימית" מסביר עו"ד כספי. "או, במילים פשוטות, כאשר לרופא סביר זה לא היה קורה".

 

המקרה הבא ממחיש את ההגדרה היטב: נער בן 14 מגיע לחדר מיון עם כאבים קשים בצד הבטן התחתונה. רופאה במיון מבצעת בדיקת רנטגן של הבטן, קובעת שמדובר בעצירות ושולחת אותו הביתה. בהמשך הוא חוזר עם תסביב של אשך, לאחר שכבר נוצר בו נמק והוא אבד. "האירוע מגלם רשלנות חדה כי כאב בצד שיפולי הבטן אצל בחור צעיר קורא לבדיקה קלינית של אשכים ואת זה הרופאה לא עשתה. אם היא הייתה בודקת את האשכים ולא מזהה את הבעיה – זו לא בהכרח הייתה רשלנות" מסביר עו"ד כספי.

 

בישראל לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית אם היא לא נתמכת בחוות דעת של רופא מומחה מהתחום הרפואי הרלוונטי, שקובעת את ההתרשלות ואת הקשר בינה לבין הנזק. לעיתים קרובות צריך יותר מחוות דעת אחת – לדוגמה רופא שמעיד על ההתרשלות (גניקולוג שמעיד על רשלנות בלידה) ואחר שמעיד על הנזק (נוירולוג שמעיד על הנזק המוחי שנגרם עקב כך לילוד).  

 

למרות שבשנים האחרונות מתועדת עלייה במספר התביעות בגין רשלנות רפואית, ידוע כי רוב המטופלים שחוו רשלנות לא תובעים. לדברי עו"ד כספי, הסיבה המרכזית לכך היא שרבים מהם כלל לא יודעים שהמערכת כשלה כלפיהם. "לעתים, למשל, המטופלים היו רדומים במהלך טיפול, או לא יכולים להבין שאירעה תקלה, הרי ברוב המקרים - מטופלים לא מבינים את השפה המקצועית בה משתמש הצוות הרפואי. לצד זאת קיים העדר שקיפות וגילוי יזום – ברוב המוחלט של מקרי הכשל הרפואי המערכת לא באה מיוזמתה ומיידעת את המטופל שהוא ניזוק כתוצאה מכשל טיפולי, וזאת למרות שיש חובה אתית על רופא לגלות למטופל שאירעה תקלה בטיפול, ומדהים עד כמה רופאים לא מכירים את החובה הזו. המטופל חוזר הביתה רק עם מסמך שחרור מאשפוז - שכתוב בשפה מאוד מקצועית, עם פרטים חסרים והתנסחות מגננתית, וכל התיק הרפואי שלכאורה אמור להכיל תשובות למה קרה לו – נשאר בבית החולים, כשהמטופל לא יודע בכלל שזה שם ושיש לו זכות על פי חוק לקבל העתק מלא ממנו".

 

דוגמאות של רשלנות רפואית

 

רשלנות רפואית עלולה להתרחש בכל תחום ברפואה. לדוגמה:

 

  • אישה ששוכבת במהלך לידה, המוניטור זועק שהעובר במצוקה, אך הצוות לא מגיב. התינוק סובל ממצוקה נשימתית ובגלל שלא מגיע מספיק חמצן למוח, הוא נותר עם פגיעה מוחית לכל החיים.
  • פספוס ממצאים בעובר בבדיקות אולטרה סאונד בהיריון, כאשר בסופו של דבר נולד ילד עם מומים קשים.
  • פענוח שגוי של גידול ממאיר כשפיר, וכתוצאה מכך הגידול לא הוסר בזמן והתפשט.
  • מטופל עם רקע משפחתי של סרטן מעי גס שמתלונן על תסמינים מדאיגים כמו כאבי בטן מתמשכים ודימום אשר לא נשלח לבצע בדיקה ייעודית בזמן.
  • אישה עם רקע משפחתי מובהק של סרטן גנטי, שלא נשלחה לבדיקות יזומות וחלתה.
  • "פתולוגיה במגרה" – המערכת הרפואית חייבת ליידע על תשובה פתולוגית. כאשר המטופל לא מיודע על תשובה פתולוגית שנתקבלה וכתוצאה מכך נגרם נזק – מדובר ברשלנות.
  • סוכרתיים שהיה להם פצע שמוזנח על ידי הגורם המטפל עד שהם מגיעים לכריתת איבר.

 

מי יכול להגיש תביעת רשלנות רפואית?

 

עילת התביעה שייכת לאדם לו נגרם נזק עקב הרשלנות. אם הניזוק נפטר – עזבונו ויורשיו או מי שהיה תלוי בניזוק למחייתו, יכולים לתבוע.

 

נוסף על כך, קיימת אפשרות של פיצוי על נזק נפשי ותוצאותיו לבן משפחה של הנפגע (הלכת אלסוחה). "קרוב משפחה מדרגה ראשונה שנחשף לנסיבות הנזק ותוצאותיו ופיתח נכות נפשית ברמה של 20-15 אחוז נכות לצמיתות יכול לתבוע את הנזקים שנגרמו לו" מסבירה עו"ד פרידן.

 

את מי ניתן לתבוע?

 

באופן כללי, בנזיקין, אפשר לתבוע כל בעל מקצוע שלא נהג במיומנות ובזהירות המתבקשות באותן נסיבות. במקרה של רשלנות רפואית - אפשר לתבוע כל איש צוות רפואי או סיעודי שהתרשל וכן את המדינה או קופת החולים שמפעילה את המוסד הרפואי בו ניתן הטיפול.

 

"אם מדובר בקליניקה פרטית, אין ברירה אלא לתבוע את הרופא – ולמעשה, את חברת הביטוח שלו, אך בכל מקרה של רשלנות שמתרחש במסגרת רפואה ציבורית אפשר לתבוע את מערכת הגג - מדינת ישראל כמפעילה של בתי חולים ציבוריים או קופת חולים כמפעילה של מרפאה או מרכז רפואי" מסבירה עו"ד פרידן. "אין צורך לתבוע את הרופא במערכת הבריאות הציבורית ואנחנו, כמדיניות משרדית, נמנעים מלתבוע אנשי צוות רפואי באופן אישי, למעט מקרים בהם איש הצוות פעל בזדון ולא בתום לב. לדוגמה – רופא שניצל מינית מטופלת או שהעלים בדיעבד מסמכים או שנטש חולה על מיטת הניתוחים כדי לרוץ לפרקטיקה פרטית".

 

מה צפוי בתהליך הגשת התביעה?

 

השלב הראשון בתביעה בגין רשלנות רפואית הוא בדיקת קיומה של עילת תביעה וביסוס שלה. "אני מאמין שאתה זוכה בתביעה ביום שהגשת אותה – איך שהגשת אותה. ולכן את השלב הזה אנו מחשיבים כקריטי, ומתייחסים אליו בהתאם" אומר עו"ד כספי.  

 

השלב הבא הוא הגשת תביעה לבית המשפט, ואז מתאפשר לצד השני להגיש כתב הגנה וחוות דעת נגדיות.  בשלב השלישי בדרך כלל מתחיל מסלול של בדיקת סיום ההליך בהסכמה - בין אם במשא ומתן ישיר בין עורכי הדין, הצעת פשרה של בית המשפט או באמצעות הליך של גישור.

 

בתביעה ממוצעת חולפות שנתיים-שלוש מהרגע בו פונים לעורך הדין עד תום ההליך, אך תביעות עלולות להימשך גם זמן רב יותר. כמובן שככל שהרשלנות יותר ברורה והנזק חד – ההליך יכול להיגמר משמעותית מהר יותר.

 

כמה עולה להגיש תביעת רשלנות רפואית?

 

עלות איסוף החומר הרפואי. עלות איסוף חומר רפואי יכולה לנוע בין מאות לכאלף שקלים.

 

עלות היוועצות במומחה. יש צורך בהיוועצות עם רופא מומחה כדי להתרשם אם יש או אין עילת תביעה. עלות היוועצות שכזו עומדת בדרך כלל סביב 4,000 שקל. אם עמדת המומחה אינה מגלמת עילה לתביעה - אזי הלקוח נמצא כמי ששילם כמה אלפי שקלים כדי לבחון לעומק את האפשרויות שלו. אם עמדת המומחה היא כזו המגלמת, מבחינה משפטית, הצדקה לתביעה מבוססת, נדרשת חוות דעת פורמלית שעלותה לרוב כ-15,000 ₪ (בניכוי התשלום הראשוני עבור היוועצות). יש תביעות שמחייבות יותר מחוות דעת אחת.

 

אגרת בית משפט. יש לשלם אגרת בית משפט שעלותה כ-1,000 ₪, ללא תלות בסכום הפיצוי הנתבע.

 

תשלום לעורכי הדין. יש עורכי דין שלוקחים סכום מינימום לפתיחת תביעה – בדרך כלל כמה אלפי שקלים, אך רוב עורכי הדין העוסקים בתחום עובדים רק על אחוזים מההצלחה. "אם מוגשת תביעה לבית משפט ובית המשפט דוחה אותה – אנחנו לא גובים שכר טרחה והתובע רק נושא בהוצאות" אומרת עו"ד פרידן שמוסיפה כי "רוב המשרדים המובילים עובדים על שכר טרחה המבוסס על אחוזים מהתוצאה הסופית שמושגת - בין אם בפשרה ובין אם בפסק דין". יצוין כי בכל מקרה של פשרה הנתבעים משלמים לתובע, בנוסף לסכום הנזק המוסכם, עוד 17.5% ומע"מ כשכר טרחת עורך דין – מה שמכסה את רוב שכר הטרחה הנגבה. אם לא מושגת פשרה והתיק מתנהל עד לפסק דין של זכייה – בית המשפט מחייב את הנתבע, כדבר שבשגרה, בשכר טרחה בשיעור 20% - 25% פלוס מע"מ על סכומי הנזק – שמכסה את רובו המוחלט של שכר הטרחה.

 

האם יש התיישנות בתביעות רשלנות רפואית?

 

באופן כללי, כשמדובר בבגיר, תביעה על רשלנות רפואית יש להגיש עד 7 שנים מיום האירוע, אך התקופה יכולה להתארך במקרה שהנפגע לא ידע את העובדות המקימות לו עילת תביעה ולא יכול היה לדעת אותן למרות נקיטה באמצעים סבירים. התיישנות תביעת קטין תהיה לאחר 7 שנים מהגיעו לגיל 18. 

 

לפי מה נקבעים סכומי הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית?

 

חישוב הנזק הוא נושא מורכב, שמשתנה מאוד ממקרה למקרה ובין ניזוק לניזוק, אבל בגדול, את סכום הפיצוי מחשבים הן לעבר, הן לעתיד, ומחלקים לשני סוגים:

 

נזק ממוני - כגון, פגיעה בכושר ההשתכרות של הנפגע, או אובדן הכנסה שלו, עלות צרכים סיעודיים, צרכים שיקומיים והוצאות ספציפיות שהוציא עקב נזקי הרשלנות.  

 

נזק שהוא לא ממוני - אדם שתוחלת חייו נפגעה עקב רשלנות, כמו חולה סרטן שאובחן בשלב מאוחר מידי והפרוגנוזה שלו נפגעה, זכאי לפיצוי בגין קיצור תוחלת חיים, אדם שנפטר עקב רשלנות זכאי (עיזבונו) לפיצוי בגין אובדן חייו, ובאופן כללי - אדם זכאי לפיצוי בגין כאב וסבל שחווה עקב הרשלנות.

 

איך ניתן לשפר את הסיכוי לזכות בתביעת רשלנות רפואית?

 

לתעד: תיעוד יכול לסייע מאוד בתביעת רשלנות רפואית. "אם מתרחש אירוע שאתה מרגיש שבבסיסו הייתה התרשלות, עשה לך תרשומת קרוב ככל הניתן להתרשלות, של אירועים רלוונטיים, לרבות אמירות שאמרו לך" ממליץ עו"ד כספי. "חשוב גם לשמור כל מסמך רפואי שעובר תחת ידייך. אם אתה אמור למסור אותו – דאג להשאיר אצלך עותק. יש לשמור גם בדיקות הדמיה. בנוסף, אל תפחד לשאול בזמן אמת את הגורם המטפל – לא ברמה של התנצחות אלא התעניינות – מה קרה ולמה זה קרה".

 

לבחור עורך דין נכון: "בחירת עורך דין מנוסה היא קריטית בחשיבותה לנפגע רשלנות רפואית. ברוב המקרים ההבדל בין עורך דין טוב שזו מיומנותו לבין עורך דין שהתחום אינו לחם חוקו היומי, יהיה דרסטי, גם בגלל המיומנות של מי שמטפל בתיק, גם ברמת האיום שמייחסים לו הגופים הנתבעים - מה שמשפיע על הנכונות שלהם לשלם - וגם ברמה בה בית המשפט תופס את התיק" אומר עו"ד כספי.

 

"אין באמת תחליף לניסיון ולמוניטין. כדי לבחור עורך דין נכון, הכי טוב לבדוק עם אנשים מהתחום - להתייעץ עם עורכי דין או עם גורמים מתוך המערכות הרפואיות או אצל המערכות שמבטחות אותם" ממליץ כספי. "כשנפגשים עם עורך דין לא להתבייש לשאול מה הניסיון שלו ואם הוא עוסק רק בתחום של רשלנות רפואית".

 

 

*עדכון אחרון: אפריל 2019

 

*בשיתוף משרד עורכי הדין לרשלנות רפואית כספי סרור ושות'

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: