מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

בעיות גדילה

מנהלי קהילה

פרופ' משה פיליפ
פרופ' משה פיליפ
פרופ' משה פיליפבוגר בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, התמחות ברפואת ילדים בסורוקה ותת התמחות באנדוקרינולוגית ילדים באוניברסיטת מרילנד שבבולטימור ארה"ב. פרופ' פיליפ מנהל את המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל מאז 1997. בנוסף, משמש פרופ' פיליפ כסגן דקאן למחקר ופיתוח בפקולטה לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת ת"א.
דר שרי קרפל וולסקי
דר שרי קרפל וולסקי
בוגרת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מומחית ברפואת ילדים , התמחות ברפואת ילדים בבית חולים לילדים שניידר.מומחית בהתמחות על באנדוקרינולוגיה וסכרת ילדים בבית חולים שניידר.
רותם דיאמנט
רותם דיאמנט
אחות אחראית מרפאה אנדוקרינית. אחות מוסמכת 25 שנים, בעלת תואר שני בסיעוד מאוניברסיטת חיפה. בוגרת קורס טיפול נמרץ ילדים.
שיר קליר הרפז
שיר קליר הרפז
פסיכולוגית בהתמחות שיקומית במכון אנדוקרינולוגיה וסוכרת, ביה"ח שניידר. בוגרת תואר שני בנוירופסיכולוגיה שיקומית מהמכללה האקדמית תל אביב יפו.
פאטימה צרצור
פאטימה צרצור
דיאטנית ביחידה לתזונה ובמכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים. בעלת תואר ראשון במדעי התזונה, הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה באוניברסיטה העברית בירושלים. בוגרת קורס הטיפול התזונתי בסוכרת, קורס הנחיית קבוצות, קורס תזונת פגים ותינוקות. בעלת ניסיון רב בהתאמת הטיפול התזונתי לילדים, בהתאם לצרכיהם והעדפותיהם של הילדים ומשפחותיהם. מטפלת בילדים ובמבוגרים בקליניקה פרטית.
כמוניבעיות גדילהחדשותתינוקות שנולדים בקיץ גבוהים יותר

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

תינוקות שנולדים בקיץ גבוהים יותר

מאת דן אבן
22/10/15
0 תגובות

גורמים שונים משפיעים על גדילת ילדים, לרבות מחסור בהורמון גדילה, גנטיקה, מגדר והשפעות סביבתיות שונות ובהן לידה ראשונה, משקל האם, עישון, זיהום אוויר, מחלות ותרופות שונות וכן תזונה וחשיפה לרכיבים תזונתיים שונים. מספר מחקרים רמזו בשנים האחרונות על קשר בין גדילה לבין חשיפה לוויטמין D שמתקבל מתזונה ובעיקר מחשיפה לקרני השמש. עתה מצאו חוקרים בריטיים כי חודש הלידה משפיע אף הוא על פעילות הורמונאלית ועל הגדילה, ייתכן על רקע רמות החשיפה לוויטמין D בשלב העוברי, בחודשים האחרונים להיריון.

 

החוקרים מהמועצה הבריטית למחקר רפואי (MRC, קיצור של Medical Research Council) באוניברסיטת קיימברידג' בחנו נתונים אודות 452,399 תושבי בריטניה ואירלנד בגילי 40-69 שנרשמו בין השנים 2006 ל-2010 בבנק הביולוגי הלאומי של בריטניה שמרכז נתונים רפואיים ומיפוי גנטי (U.K Biobank Project). במחקר נאספו נתונים על חודש לידה, משקל לידה, גיל הווסת הראשון בנערות (age at menarche), גובה בגיל המבוגר וכן מדד ההשמנה BMI בגיל המבוגר.

 

החוקרים מצאו כי קיים קשר מובהק סטטיסטי בין חודש הלידה לבין המשקל בלידה והגובה בגיל המבוגר וכן קשר לגיל הווסת הראשון בנערות. עם זאת, לא נמצא קשר בין חודש הלידה לבין מדד ההשמנה, מה שמצביע על העדר השפעה של חודש הלידה על המשקל בגיל המבוגר.

 

נמצא כי נבדקים שנולדו בחודשי הקיץ – יוני, יולי ואוגוסט – היו למבוגרים הגבוהים ביותר, בהשוואה לאלו שנולדו בחודשים אחרים. כמו כן, נשים שנולדו בחודשי הקיץ קיבלו את הווסת לראשונה בגיל מאוחר יותר בהשוואה לאחרות – ממצא המעיד לפי מחקרים על בריאות טובה יותר כמבוגרות. מעבר לכך, המבוגרים הנמוכים ביותר נולדו בחודשי החורף – דצמבר, ינואר ופברואר, ונשים שנולדו בחודשים אלה קיבלו וסת לראשונה בגיל צעיר יותר.

 

חישוב סטטיסטי העלה כי למבוגרים שנולדו עמוק לתוך החורף בחודש דצמבר היו סיכויים גבוהים ב-9% להיות בעלי קומה נמוכה כבוגרים, בהשוואה לאלו שנולדו בתחילת הקיץ – בחודש יוני. כמו כן, למבוגרים שנולדו בשיא החורף – בפברואר – היה סיכון גבוה ב-23% למשקל לידה נמוך בהשוואה לאלו שנולדו בספטמבר. בנוסף, לנשים שנולדו בספטמבר היו סיכויים גבוהים ב-22% להתבגרות מינית מוקדמת אשר עלולות להיות לה השלכות לרעה על המצב הרפואי, בהשוואה לנשים שנולדו בשיא הקיץ, בחודש יולי.

 

תכנות עוברי

 

בהמשך בחנו החוקרים את שעות החשיפה לשמש של הנבדקים בשלב העוברי וכן בחודשים שלאחר הלידה על פי נתוני השירות המטרולוגי של בריטניה (UK Met Office), וזיהו קשר סטטיסטי בין גובה לבין חשיפה לשמש בשליש השני להיריון (הטרימסטר השני), אך עם זאת לא נמצא קשר סטטיסטי בין גובה לבין חשיפה לשמש בחודשים הראשונים לאחר הלידה.

 

במחקר תועד גם קשר מעניין נוסף לחודש הלידה: נמצא כי מבוגרים שנולדו בסתיו בהשוואה לקיץ היו בעלי סיכויים גבוהים יותר ללמוד מעבר לגיל 16 ולקבל הסמכה אקדמית בעקבות לימודים בהשכלה גבוהה. ממצאי המחקר מדווחים בגיליון אוקטובר 2015 של כתב העת Heliyon.

 

החוקרים קובעים כי הממצאים שנאספו מחזקים את 'היפותזת התכנות העוברי' (Fetal Programming Hypothesis) – שהחלה לצבור תאוצה בשנות השמונים, ולפיה מקורן של מחלות שונות הוא בשלב העוברי, בהסתגלות של עובר שאינו מקבל מקורות תזונתיים ראויים. היפותזה זו מסבירה בין השאר את הקשר בין משקל לידה נמוך לבין תחלואה במחלות לב וסוכרת בגיל המבוגר, קשר שזוהה במספר מחקרים בעבר. באופן זה, ההיפותזה עשויה להסביר כיצד היעדר חשיפה מספקת לשמש בשלב העוברי מובילה למחסור בוויטמין D בשלב העוברי, שיש לו השפעה מתמשכת על ההתבגרות המינית ובהמשך על הגובה בגיל המבוגר.

 

פגיעה בגובה בעקבות היעדר חשיפה מספקת לוויטמין D עשויה להיגרם על רקע שיבוש בפעילות ההורמונאלית, כפי שנרמז במספר עבודות בעבר. מחקר שדווח באוגוסט 2015 בכתב העת Journal of Endocrinological Investigation העלה כי רמות ויטמין D משפיעות על התגובה לטיפול בהורמון גדילה בקרב ילדים עם בעיות גדילה, וכי רמות הוויטמין יכולות להסביר עד 61% מהגובה שנוסף בשנה הראשונה לטיפול בהורמון גדילה. 

 

ממצאי המחקר משיקים לעבודות נוספות שזיהו קשר בין חודש הלידה לבין תחלואה בגיל המבוגר – קשר שניתן להסביר באמצעות העדר חשיפה מספקת בשלב העוברי לוויטמין D. מחקר אמריקאי מאוניברסיטת קולומביה שפורסם ביוני 2015 בכתב העת Journal of the American Medical Informatics Association זיהה שורה של מצבי תחלואה שקיים סיכון גבוה יותר לפתח אותם בקרב אלו שנולדו בחורף בהשוואה לקיץ, ובהן מחלות נוירולוגיות ובעיות פריון. סקירת מחקרים שפורסמה בפברואר 2010 העלתה כי לאנשים שנולדו באביב סיכויים גבוהים יותר לפתח טרשת נפוצה. קשר בין גובה לחשיפה לשמש מתועד מזה עשרות שנים. עבודות רבות הראו כי בני אדם, וכך גם בעלי חיים, גדלים במהירות גבוהה יותר באביב ובקיץ בהשוואה לסתיו ולחורף.

 

 

Heliyon, DOI: 10.1016/j.heliyon.2015.e00031