מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

הפרעות אכילה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהחדשות"אם את שמנה אני היפופוטם"

"אם את שמנה אני היפופוטם"

תדירות "דיבור שמן" בבנות קשורה לחוסר שביעות רצון מהגוף, בלי קשר להיקף המותניים האמיתי


''את שמנה?- מה פתאום. את הצמיג שלי ראית?'' (צילום: panthermedia)
''את שמנה?- מה פתאום. את הצמיג שלי ראית?'' (צילום: panthermedia)

 

מחקר חדש מראה שנשים צעירות שנוהגות להיות מעורבות ב"דיבור שמן"- שיחות שליליות על מידת הגוף וצורתו- חוות חוסר שביעות רצון גדול יותר מהגוף שלהן.

 

חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין בארה"ב תשאלו 186 סטודנטיות על "דיבור שמן" ועל שביעות הרצון של עצמן מהגוף שלהן. התברר ש"דיבור שמן" הוא שכיח ביותר בקרב נשים צעירות: יותר מ – 90% מהמשתתפות דיווחו על מעורבות בשיחות שכאלה.

 

אבל, בעוד שיותר ממחצית דיווחו שהן מאמינות ש"דיבור שמן" גורם להן לחוש טוב לגבי עצמן, המחקר מראה כי ההפך הוא הנכון: ככל שהנשים הצעירות עסקו יותר ב"דיבור שמן", כך עלתה הסבירות שהן יהיו לא מרוצות מהגוף שלהן. החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Psychology of Women Quarterly מודאגים מכך שנשים חושבות ש"דיבור שמן" הוא מכניזם התמודדות יעיל, בעוד שבפועל זה מעודד הפרעה בדימוי הגוף.

 

עוד נמצא כי נשים שעוסקות ב"דיבור שמן" בתדירות גבוהה בדרך כלל גם מפנימות אידיאל גוף רזה במיוחד בהשוואה לנשים שלא נוהגות להיות מעורבות בשיחות כאלה.

 

התגובה השכיחה ביותר ל"דיבור שמן" היא הכחשה שהפרטנרית לשיחה הינה בעלת עודף משקל. תגובה זו באופן טיפוסי גרמה לשיחת הלוך-ושוב בה נשים בריאות במשקל תקין מכחישות שהשותפה לשיחה היא שמנה, בעוד שכל אחת טוענת שהיא עצמה כן שמנה. כך למשל נראית שיחה טיפוסית של שתי צעירות: חברה 1 (בעוד היא מצביעה על הבטן שלה): "תראי את השומן הזה". חברה 2 עונה: "מה פתאום. אין שם טיפת שומן. תראי את שלי". חברה 1: "זה כלום, שלי נשפך מהמכנסיים". חברה 2: "לא זה לא, אבל אני העליתי איזה 10 קילו".

 

ממצא מעניין נוסף שמצאו החוקרים הוא שתדירות ה"דיבור השמן" לא הייתה קשורה ל BMI של המשתתפות. במילים אחרות, אין קשר בין מידת הגוף הממשית של האישה לבין השכיחות שבה היא מתלוננת על הגוף שלה בפני חברות. החוקרים מציינים כי תוצאה זאת משמשת תזכורת לכך שעבור מרבית הנשים "דיבור שמן" הוא לא על היותן שמנות, אלא על כך שהן מרגישות שמנות. דיבור כזה, עלול לחזק את חוסר שביעות הרצון מהגוף.

 

 

Psychology of Women Quarterly, 2011; 35 (1): 18 DOI: 10.1177/0361684310384107

 

תרגמה וערכה: מיכל אפק