מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשות"בדיקת מאמץ" – ללא מאמץ

"בדיקת מאמץ" – ללא מאמץ

שיבא: בדיקת MRI תוך מתן חומר כימי המחקה מאמץ גופני, מאפשרת זיהוי מדויק של הפרעות בפעילות הלב


הבדיקה יכולה לסייע לבירור מקורם של כאבים בחזה (צילום: panthermedia)
הבדיקה יכולה לסייע לבירור מקורם של כאבים בחזה (צילום: panthermedia)

 

שירות חדש וייחודי במכון הדימות במרכז הרפואי שיבא, מאפשר אבחון מדויק יותר של הפרעות בפעילות הלב במאמץ, ללא צורך במאמץ גופני וללא קרינה.

 

ספורטאים מקצוענים וחובבים נדרשים לעבור לעתים תכופות בדיקת ארגומטריה, או בשמה העממי "בדיקת מאמץ". במסגרת הבדיקה הנבדקים מדוושים על אופני כושר או רצים על הליכון, כשאלקטרודות המוצמדות לגופם מתעדות את פעילות הלב במהלך מנוחה ומאמץ.

 

גם אנשים שאינם ספורטאים נזקקים לעתים לבדיקת מאמץ, כדי לאבחן הפרעות באספקת הדם לשריר הלב, בקצב הלב או בהולכה החשמלית של שריר הלב.

 

אפשרות אחרת לאבחון הפרעות בפעילות הלב במאמץ, היא הדמיית המאמץ באמצעות חומר כימי המאיץ את הדופק וביצוע בדיקת אקו-לב. בדיקה נוספת היא מיפוי לב, המתבצעת בהזרקת חומר רדיואקטיבי. במרכז הרפואי שיבא מסבירים כי לבדיקות אלה מספר חסרונות, כשהבולטים בהם – קרינה ורמת דיוק מוגבלת.

 

בשיבא מציעים כעת בדיקה נוספת, שהתפתחה בשנים האחרונות ומקובלת במרכזים רפואיים מובילים בעולם. במסגרת הבדיקה מתבצעת הדמיית MRI של הלב תוך מתן דוביוטאמין – חומר המאיץ את הדופק, מעלה את עוצמת ההתכווצות של הלב ואת תצרוכת החמצן שלו, ובכך מחקה מאמץ גופני.

 

אורך הבדיקה הוא כשעה, במהלכה נתון המטופל בניטור אק"ג ולחץ דם. בסוף הבדיקה משווה הרופא ויזואלית בין תמונות הלב במנוחה לבין התמונות שנרכשו תחת מתן דוביוטאמין, כדי לקבוע אם אזור מסוים בשריר הלב מתכווץ פחות טוב במאמץ. ירידה בהתכווצות שריר הלב תחת מאמץ בהשוואה למנוחה מצביעה על חוסר אספקת דם ועל היצרות בעורק המוביל דם לאותו אזור.

 

הבדיקה יכולה להחליף את "בדיקת המאמץ" המסורתית, אך אינה מיועדת רק לצרכיהם של ספורטאים. בשיבא מסבירים כי הבדיקה יעילה מאוד בקביעת הצורך בניתוח מעקפים, לבירור מקורם של כאבים בחזה, ואף לצורך הערכת דרגת סיכון של ניתוח שאינו ניתוח לב.

 

"היתרון בבדיקת ה-MRI המתקדמת, הוא בכך שרמת הדיוק בזיהוי הפרעה באספקת דם ללב, וקביעת הצורך בצנתור כלילי גבוהה יותר מאשר בבדיקות המקובלות כיום", מסביר ד"ר אשרף חמדאן, המרכז את השירות בשיבא "בניגוד לבדיקת מיפוי לב, MRI אינה כרוכה בקרינה רדיואקטיבית".

 

הדמיית ה-MRI מתאימה לטווח רחב מאוד של מטופלים, אינה תלויה במבנה גופו של הנבדק ויעילותה אינה נפגעת בנוכחות מחלות ריאה – בשונה מבדיקת אקו לב, המפיקה תוצאות מוגבלות אצל נבדקים עם השמנת יתר, אצל מעשנים ובנבדקים הסובלים מנפחת (אמפיזמה).

 

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה