מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשות"מתג חשמל" אופטי גנטי ששולט על תנועות שרירים

"מתג חשמל" אופטי גנטי ששולט על תנועות שרירים

טכניקה חדשה בשם optogenetics תשפר את המחקר על הפרעות נוירומוסקולריות ותוכל יום אחד לעזור לאנשים משותקים


הנדסה גנטית של גן חדש שפועל על שרירים (צילום: Panthermedia)
הנדסה גנטית של גן חדש שפועל על שרירים (צילום: Panthermedia)

באמצעות חלבונים רגישים לאור שנמצאים על אצה חד תאית, החוקרים הצליחו להפעיל את שרירי הרגליים של עכברים.

 

המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Medicine מסמן את השימוש הראשון של הטכנולוגיה המתפתחת הידועה בשם optogenetics לשליטה בתנועות שרירים. הטכנולוגיה החדשה optogenetics מאפשרת לעורר נוירונים עם אור על ידי החדרת גן לחלבון בשם channelrhodopsin-2, שמקורו באצה ירוקה. כאשר תא עצב נחשף לאור כחול, החלבון יוזם את הפעילות החשמלית בתוך התא שעוברת אחר כך בין הנוירונים. באמצעות החלטה אילו נוירונים ישתמשו בחלבון כמו גם אילו תאים לחשוף לאור, מדענים יכולים לשלוט על פעילות עצבית ביצורים חיים בדייקנות חסרת תקדים.

 

אחד החוקרים, סקוט דלפ טוען כי בטווח הקרוב הטכנולוגיה תשפר את המחקרים בנושא פעילות השריר  שמתנהלים כיום במעבדה במודלים של בעלי חיים במצבים כמו ALS  והפרעות נוירומוסקולריות אחרות. הוא גם מקווה כי לא רחוק היום בו מתגים אופטיים יוכלו לעזור לחולים בעלי מוגבלויות פיזיות שנגרמו על ידי נזק עצבי כגון שבץ מוחי, פגיעה בחוט השדרה  או שיתוק מוחין. אפשרות אחת תהיה להשתמש בגירוי אופטי במקום  גירוי חשמלי פונקציונלי (FES), שבו זרם חשמלי מסופק לעצבים או שרירים ספציפיים כדי לעורר התכווצויות שרירים. ארגון המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA, כבר אישר מכשירים כאלה לשיחזור השליטה ביד או שלפוחית השתן בכמה אנשים משותקים. עם זאת, FES יכול לגרום במהירות לעייפות שרירים.

 

אחד המבקרים של המחקר טוען כי יש הרבה משוכות שחייבים לעבור כדי להצליח במחקר: אחת מהן היא פיתוח שיטה בטוחה ויעילה כדי להעביר את הגן-2 channelrhodopsin לתאי עצב בבני אדם.

 

במקביל, דלפ ושותפיו מרכזים את מאמציהם כדי להשתמש בחלבון רגיש לאור, halorhodopsin, כדי לעכב עצבים תנועתיים בעכברים. הרעיון שעומד מאחורי זה הוא טיפול או אפילו ריפוי עוויתות שרירים (ספסטיות, spasticity) אשר לעתים קרובות נחבשת לתופעת לוואי רצינית לאחר פגיעה מוחית או פגיעה בחוט השדרה . טיפולים שיש כיום רחוקים מלהיות אידיאליים: הרופאים מזריקים רעלן הבוטולינום לתוך השרירים כל כמה חודשים על מנת לשתק אותם; משתמשים בתרופות דרך הפה כגון ואליום שמשפיעים על הגוף כולו ולא רק על השריר הפגוע או במקרים החמורים ביותר, ניתן אף לחתוך עצבים או גידים של השריר הספסטי, טיפול קבע שמשאיר את המטופל ללא שליטה  על השריר. דלפ מקווה כי הנדסה גנטית של העצבים עם halorhodopsin עשויה לאפשר לאנשים להשתמש באור באופן הפיך כדי להרפות את שרירי המושפע עם עוויתות.

 

"הכל תלוי ביכולת למקם את הגן החדש במקום הנכון בגנום של האדם מבלי לגרום לבעיות. זה המכשול העיקרי."

 

מתוך-Technology Review

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן