שיעורי ההשמנה בילדים עולים יותר ויותר. לפי נתוני משרד הבריאות, כבר בגילי שנתיים עד 11 שנים, 9% מהילדים נושאים משקל עודף ו-7.5% נוספים עם השמנה. בכיתות ז'-יב' 19.5% מהתלמידים מוגדרים כבעלי עודף משקל ו-10.7% נוספים עם השמנה. נתונים אלה מבוססים על סקרי מב"ת שנערכו בשנים 2016-2015, וכיום בעקבות מגפת הקורונה ידוע כי שיעורי ההשמנה עלו עוד יותר, אם כי עדיין לא התברר עד כמה החמיר המצב.

הורים שרוצים לסייע לילד עם עודף משקל מוצאים עצמם מתמודדים עם מצב מורכב ורגיש ופעמים רבות עושים טעויות, מאחוריהן לרוב אומנם עומד רצון טוב, אבל התוצאה עלולה להיות יותר נזק מתועלת.

בעזרת הדיאטנית סיון אבוט-ברקן והפסיכולוגית אורית זאבי-יוגב אספנו טעויות נפוצות שעושים הורים לילדים עם השמנה או עודף משקל.  

1. להעיר על המשקל

מחקרים מראים כי אסור להתייחס לגודל או משקל אצל הילדים, מכיוון שהערות מבני משפחה לילדים על משקל – בין אם מדובר בהקנטות, ביקורת או עצה ״מסייעת״ – לא יובילו לשינויים בריאים בהתנהגות, אלא יתרמו לדימוי גוף שלילי. בסופו של דבר התייחסויות כאלה עלולות להוביל לשיטות לא בריאות לשליטה על המשקל כגון הקאות או לאכילת יתר, לעלייה במשקל, לבעיות דימוי גוף ולהפרעות אכילה.

״אנחנו רוצים להעצים את החיובי, את מה שכן כדאי לעשות, ולא ללכת על הצד השלילי – מה לא כדאי לעשות. אנחנו גם יודעים שהפחדה לא עוזרת – זה פשוט לא עובד. השפלה או העלבה לא מייצרת מוטיבציה״ אומרת אבוט-ברקן.

״צריך שלפחות המשפחה תהיה מקום בטוח בו הילד לא ירגיש מותקף״ אומרת זאבי-יוגב ״ילדים עם עודף משקל לעיתים מרגישים מותקפים מכל המקומות, והבית צריך להיות מקום לנוח בו אתה לא רדוף. לצערנו זה לא מה שקורה. מחקרים מראים כי אחוז מאוד גבוה מהעלבונות והפגיעות בילדים עם עודף משקל נעשים בבית, ועלבונות במשפחה פעמים רבות יותר מכאיבים יותר מאלה שקורים מחוץ למשפחה״.

״לדוגמה, אחד הדברים שמטריפים זה לשמוע - ׳יש לך פנים כל כך יפות - למה שלא תרדי במשקל?׳ אם נותנים לילד מחמאה זה מחמאה בלי ׳אבל׳״ מוסיפה זאבי-יוגב.

מאותן הסיבות חשוב שההורה לא יתייחס למשקל של עצמו בצורה שלילית וימנע מאמירות כמו ״המכנסיים האלה גורמים לי להראות שמנה״ או ״אני חייב דיאטה״. חשוב מאוד גם לא להתייחס למשקל של אחרים או לשפוט אחרים לפי המשקל שלהם – גם לא מחמאות כמו ״אתה נראה נהדר. ירדת במשקל?״.

2. לדבר על דיאטות

״אנחנו לא מדברים עם ילדים על דיאטות או על ההרזיה. מדברים עם ילדים בהקשרי בריאות״ מסבירה אבוט-ברקן. ״אנחנו שמים את הדגש על החיבור בין אוכל לאנרגיה – הוא מזין אותנו. אוכל בריא יעזור לנו לתפקד בצורה הכי טובה, להיות במצב הרוח הכי טוב, לנצל את פוטנציאל הגדילה. מתייחסים לחיובי ולא לשלילי. אנחנו גם מהווים דוגמה בעצמינו והכי חשוב – פשוט לא מדברים על זה יותר מדי״.

״לא מדברים עם ילד על דיאטות ומשקל אלא אם הוא מביא את זה או שמגיע רגע מסוים שהמצב מחייב דיון בנושא הזה״ אומרת זאבי יוגב. ״צריך להבין מנקודת המבט של הילד, שכשהאימא אומרת ׳אל תאכל בורקס כי זה משמין׳, הילד חושב ׳אימא חושבת שאני שמן והיא לא אוהבת אותי׳״. 

3. להחביא את הממתקים

"או שיש בבית ממתקים או שאין״ אומרת זאבי-יוגב. ״אי אפשר לשמור ממתקים בבית ולצפות שלא יאכלו מהם... וגם לא לנעול אותם במגירה כי אז הילדים מתעסקים כל הזמן במגירה הזאת".

״אם נועלים אותם זו שתלטנות של ההורים. ההיררכיה לא צריכה להיות דורסנית. צריך להגיע לילדים מתוך הבנה ולא מתוך חוסר ברירה״ אומרת אבוט-ברקן. ״המסר בבית צריך להיות כזה שממתקים זה משהו שאוכלים ממנו מעט. להסביר שמאוד חשוב למנן ולא להגזים, ושזה לא על חשבון אוכל - כי זה לא מזין, וזה הורס את השיניים. נעילת הממתקים עלולה ליצור את ההשפעה ההפוכה. ילדים כאלה הרבה פעמים הולכים לחברים ולא בשביל לשחק – אלא רק בשביל לאכול ממתקים, וזה עלול להמשיך עם הילד ולהשפיע עליו גם כמבוגר״.

4. לנהל ארוחות כמו שוטרים

״על קצה המזלג – התנהגות בריאה תזונתית היא שההורים מחליטים מה יכנס הביתה ומה לשים על השולחן, אבל הילדים קובעים מתוך זה מה שהם רוצים לאכול וכמה הם רוצים לאכול. זה מייצר אכילה בריאה. ככה ילד מרגיש שליטה נכונה על מה שהוא מכניס לו לגוף. זו חלוקה מאוד בריאה ויש לשמור עליה״ אומרת אבוט-ברקן. ״גם אם הילד מחליט לא לאכול ירקות. אפשר לנסות לשאול אם לחתוך לו את הירקות בצורה אחרת, כדאי שההורה ישמש לו מודל ויאכל ירקות ואפשר גם לייצר שיחה על החשיבות של ירקות ולעודד לאכול ירקות – אבל לא בזמן הארוחה, בהזדמנות אחרת. שיחות כאלה לא עושים בזמן הארוחה״.

5. להגזים עם חוגי הספורט  

״הורים היום שולחים ילדים לחוגי ספורט כדי שיהיו בתנועה. תנועה זה חשוב, אבל חשוב לשים לב למינונים ולא להגזים – ולא לוותר על חוגים אחרים שהילד אוהב כמו אומנות או שחמט״ אומרת זאבי-יוגב. ״צריך גם לשים לב שהחוג מתאים לילד – ילדה עם עודף משקל גדול בחוג היפ-הופ עלולה להרגיש לא בנוח או ילד נמוך בחוג כדורסל עלול להרגיש לא במקום. צריך לבדוק מה קורה להם שם ומה עושה להם טוב״.

6. לחבר בין פיצוי לאוכל

אחת הטעויות הקלאסיות של הורים היא חיבור בין פיצוי לאוכל. ״זה הופך להיות טבע שני של אדם. אחר כך הילד ייקח את זה קדימה בחיים שלו - הוא יכשל במבחן ויתעודד עם חבילת שוקולד, ובגיל 24 חברה שלו תעזוב אותו אז הוא ירד על פיינט גלידה. וזה לא עוזר - זה לא מעודד באמת. מקבלים מזה בעיקר את החסרונות: אתה הרי תכעס על עצמך, על מה שאכלת, ותהיה עוד יותר מדוכדך. זה מייצר התניה מאוד בעייתית ועלול לסלול את הדרך לאכילה רגשית״ אומרת אבוט-ברקן שמוסיפה ״באותה מידה לא להפוך אוכל לפרס – עם משפטים כמו ׳אם תהיה ילד טוב נזמין פיצה בערב או נקנה עוגה״.

7. להתייחס לאכילה של הילד שונה מאחיו

אסור להתייחס לאכילה של הילד עם המשקל העודף באופן שונה מהאופן בו מתייחסים לאחיו. ״הדגש הוא על בריאות, וכולם צריכים לאכול בריא״ אומרת אבוט-ברקן.

״צריך גם להימנע מהשוואות – החברה שלך כל כך רזה, איך היא שומרת על זה. איך אח שלך אכל רק שניצל אחד ולא קופסה שלמה״ אומרת זאבי-יוגב. ״וצריך גם להימנע מאפליות – לא קונים מגנום לילד אחד וקרטיב למון דיאט לילד השני. אם אתה רוצה לצ׳פר במגנום קנה מגנום לכולם״.

8. לדבר על הנושא ליד אחרים

״משקל ואוכל זה דבר פרטי״ אומרת אבוט-ברקן ״הרבה פעמים אצל ילדים שאינם במשקל תקין הנושא מאוד רגיש וזה עלול להיות נורא. אם צריך לדבר על הנושא - לא ליד חברים, לא ליד האחים, לא בפורום מלחיץ״.

9. להבטיח תשורות על ירידה במשקל

״לא להבטיח הבטחות לילד אם הוא יורד במשקל – כמו ׳אם תרדי במשקל נקנה לך שמלות׳ או ׳אם תרזה ניקח אותך לטיול׳״ אומרת זאבי-יוגב. ״מוטיבציה לא תמיד תיתן פתרון בעניין של משקל. משקל זה שילוב של הרבה מאוד גורמים – גנטיקה, מצב ביולוגי של הילד, מצב פסיכולוגי, סיטואציית חיים, יש תקופות בגיל ההתבגרות בהן המשקל משתנה וזה גם משהו תרבותי. בילדים עם עודף משקל משמעותי – ההסתברות לרדת במשקל ולשמור עליו חמש שנים או אפילו שנתיים היא קטנה מאוד. זה מבצע בלתי אפשרי. אנחנו שמים על הכתפיים שלו את כל הקשיים שבדרך ואנחנו גורמים לילד מגוון תסכולים. זו מוטיבציה שיוצרת המון לחץ על הילד ואז זה עלול ליצור מצבי תסכול כשהוא לא עומד בזה - ואז הוא אומר לעצמו ׳זה לא שווה כלום׳ ואוכל כפול״.

10. להתעלם מהמצב

נכון שיש הרבה דברים לא לעשות, אבל חשוב גם לא להתעלם מהמצב. ״באופן כללי לילדים שמנים ומתבגרים שמנים יש סיכוי גבוה משמעותית להפוך להיות מבוגרים שמנים״ אומרת אבוט-ברקן. ״אנחנו יודעים שחלק מהתחלואה הקשורה להשמנה עלולה להתפתח כבר מגיל צעיר. אנחנו מכירים היום בכך ששלל מחלות, שכשאנחנו היינו ילדים היו נחלתם של מבוגרים בלבד - מחלות כמו יתר לחץ דם או סוכרת סוג 2 - כבר מופיעות בילדים ובטח במתבגרים״.

״אם מרגישים שהנושא הוא בעיה, אז בעיות פותרים עם אנשי מקצוע״ אומרת אבוט-ברקן שממליצה שההורים יפנו לדיאטנית ילדים. ״כדאי להגיע אפילו להתייעצות בסיסית. להורים רבים חסר ידע אמיתי מה לעשות במצב הזה. מידע והכוונה נכונים יכולים לעזור״.

במקרים של השמנה קיצונית, כששינויים באורח החיים לבדם לא מסייעים, קיימים כלים נוספים שיכולים לסייע ובהם טיפול תרופתי ואף טיפול ניתוחי, כתלות בגיל.

״מאוד קשה להתמודד עם השמנת ילדים״ אומרת זאבי-יוגב ״אז אתה נהיה מאוד אובססיבי. אני ממליצה להורים לקבל תמיכה מהורים אחרים או מפסיכולוגים שעוסקים בנושא״.

* סיון אבוט-ברקן היא דיאטנית קלינית ופיזיולוגית, מטפלת ומרצה בתחומי תזונה נכונה לנוער, מבוגרים וספורטאים ובתחום השינה הבריאה.

*אורית זאבי-יוגב היא פסיכולוגית קלינית ורפואית, יועצת של ״שירותי בריאות כללית״ בנושאים הקשורים להשמנה ולניתוחים בריאטריים ואחראית על הטיפול הפסיכולוגי בהשמנת ילדים בבית החולים "אסף הרופא".

עדכון אחרון: פברואר 2022