מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותרשימת הפירות והירקות העוצמתיים ביותר למניעת מחלות

רשימת הפירות והירקות העוצמתיים ביותר למניעת מחלות

חוקרים בחנו 47 פירות וירקות ודירגו את העוצמתיים ביותר. גרגיר הנחלים, כרוב סיני ומנגולד בראש הרשימה


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מדי פעם אנחנו שומעים הצהרות על "מזון על" אחר – אוכמניות, אגוזים ואפילו שוקולד. אבל מה באמת מגדיר מזון על? מהם מזונות העל האמתיים? ואיזה מזונות יספקו לכם את מקסימום הרכיבים הבריאותיים לכל קלוריה?

 

מאחר וקיימת המלצה לאכול פירות וירקות עוצמתיים למניעת מחלות כמו סרטן ומחלות לב, אך לא קיימות הגדרות ל"עוצמתי", חוקרים מאוניברסיטת William Paterson בארה"ב פיתחו מערכת סיווג, המגדירה פירות וירקות עוצמתיים כמזונות המספקים בממוצע 10% או יותר מהערכים היומיים המומלצים של 17 רכיבים תזונתיים לכל 100 גרם. הרכיבים שנבדקו הם: אשלגן, סיבים תזונתיים, חלבון, סידן, ברזל, תיאמין, ריבופלבין, ניאצין, חומצה פולית, אבץ וויטמינים A, B6, B12, C, D, E, K. כל אלה נקשרו להפחתת הסיכון למחלות בהן מחלות לב וסרטן.

 

לפי הממצאים, שפורסמו בכתב העת של המרכז האמריקאי למניעת ובקרת מחלות Preventing Chronic Disease, מתוך 47 מזונות שנבדקו, 41 עמדו בהגדרה של מזונות עוצמתיים. המזונות שלא עמדו בהגדרות הם פטל, אוכמניות, אוכמניות כחולות, מנדרינה, שום ובצל.

 

המזונות העוצמתיים דורגו בהתאם לכמות של אותם 17 רכיבים בריאותיים הדחוסים בכל 100 קלוריות. מזונות עם ציונים גבוהים יותר מספקים יותר רכיבים בריאותיים לקלוריה.

 

הירקות שמככבים בראש הרשימה של המזונות העוצמתיים הם בעיקר עלים ירוקים. למקום הראשון הגיע גרגיר הנחלים עם ציון של 100 (המצביע על כך שהמזון מספק, בממוצע, 100% מהערך היומי של הרכיבים התזונתיים לכל 100 קלוריות) אחריו כרוב סיני (91.99). הבאים ברשימה הם מנגולד, תרד, עולש, חסת עלים, פטרוזיליה, חסה רומית, עלי לפת, עלי חרדל ועירית. כל אלה קיבלו ציון גבוה מ-50.

 

פלפל אדום קיבל את הציון 41.26, ברוקולי: 34.89, דלעת: 33.82, גזר: 22.60, עגבנייה: 20.37 ולימון: 18.72. בתחתית הרשימה היו: תפוז: 12.91, ליים: 12.23, אשכולית ורודה ואדומה: 11.64, לפת: 11.43, כרישה: 10.69, בטטה: 10.51 ואשכולית לבנה: 10.47.

 

יש לציין כי העוצמתיות של הירקות והפירות התבססה על הערכים התזונתיים שלהם בצורתם הגולמית. בישול עלול לפגוע בחלק מהערכים התזונתיים.

 

לרשימה מספר מגבלות. המרכזית שבהן היא שהחוקרים לא לקחו בחשבון את כל הרכיבים הבריאים בירקות ובפירות, בהם פוטוכימיקלים שונים להם תכונות בריאותיות חשובות.

 

ההמלצה כיום עומדת על אכילת לפחות חמש מנות של פירות וירקות בצבעים שונים ביום. למרות שיש פירות וירקות בריאים יותר ופחות, לכל פרי או ירק תכונות ייחודיות משלו והגיוון עדיין חשוב מאוד. אבל נראה שאם אתם רוצים לכסות את רוב הפינות, תדאגו שיהיה גרגיר נחלים או עולש בצלחת.

 

 

Prev Chronic Dis 2014;11:130390. DOI: http://dx.doi.org/10.5888/pcd11.130390