מאת: אלעד שניר
הישראלים ידועים כאנשים שאוהבים להתדיין בבתי המשפט. בישראל ישנו אחוז גבוה למדי של תביעות יחסית למספר הנפשות במדינה. בתחום התביעות בגין רשלנות רפואית בלבד מוגשות תביעת רשלנות רפואית אחת אחרי השניה.

אין זה בהכרח מעיד על רמת שירותי רפואה, אלא בעיקר מעיד על כך שישראלים אוהבים לעמוד על זכויותיהם. מספר התביעות בגין רשלנות רפואית נמצא בעלייה בכל העולם, ולכן אין זה מפתיע שגם בישראל מספרן עולה בהתמדה.

פיצויים בעולם ובישראל

אין ספק כי למשפט הנזיקין יש חלק גדול בהכוונת ההתנהגות של אנשים ואנשי מקצוע – כולל רופאים. כאשר בית המשפט קובע, כי התקיימה רשלנות רפואית בעניין מסוים, הרי שהוא מציב את רף ההתנהגות הראוי במקרים מסוימים, אשר על פיהם צריך לנהוג רופא, אם איננו רוצה להיחשב רשלן.

אולם ישנן תפיסות שונות באשר לאופי הפיצויים הנפסקים לטובת תובע: מחד, יש הגורסים כי פיצויים אלה צריכים להיות עונשיים, כלומר שחומרת הרשלנות היא שקובעת את גובה הפיצויים; מאידך, יש הגורסים כי פיצויים צריכים להיות קשורים אך ורק בנזק שנגרם, כלומר לכמת בכסף את הנזק שנגרם לאדם מסוים וזה סכום הפיצוי שעל נתבע שהתרשל, למשל, לשלם.

התפיסה הנהוגה בישראל לעניין הפיצויים

כפי שיאמרו לכם עורכי דין בישראל, הגישה הנהוגה בארץ לעניין הפיצויים היא גישה של פיצויי השבה, כלומר פיצויים שנועדו להשיב את האדם למקום בו היה נמצא אלמלא הנזק שנגרם לו. כאשר מדובר בנזקי גוף, קשה מאוד לכמת נזקי גוף לכדי כסף. כך למשל, אם בעקבות רשלנות רפואית אדם איבד יד – כמה שווה היד?

האם יד של רופא או מוזיקאי צריכה להיות יקרה יותר מיד של כדורגלן? מובן כי אלה שאלות שלא ניתן לענות עליהן בצורה מלאה, ויש רכיבים של הנזק שלא ניתן יהיה לפצות בגינם, אבל בהחלט ניתן לעשות הערכה של הנזקים, שנגרמו לאדם וישנו גם "סרגל" לפיו קובעים בתי המשפט פיצויים במקרים אלה.

הגבלות על תביעת רשלנות רפואית בישראל

לאור ריבוי התביעות, שייתכן כי נובע מריבוי עורכי דין בישראל העוסקים בתחום ובכלל, מול האינטרס להמשיך לקיים את המערכות הרפואיות עלו לאורך השנים הצעות המגבילות את האפשרות לתבוע בגין רשלנות רפואית באמצעות רשלנות רפואית עורך דין.

כך למשל, בשל העלייה במספר התביעות הקשורות במקרים של לידת ילדים נכים, הוצעה הצעת חוק שתגביל את האפשרות לתבוע (וקבעה תחת זאת פיצויים ללא אשמה).

התפיסה הנהוגה במקומות אחרים בעולם

מול התפיסה הזאת, קיימת התפיסה של פיצויים עונשיים – שהיא הנהוגה במקומות אחרים בעולם, דוגמת ארצות הברית. התפיסה גורסת, כי על ידי הענשת המעוול (מי שאחראי לעוולה או הנתבע; מי שהתרשל) ניתן להכווין את התנהגותם של אחרים. כך קורה שאנחנו שומעים על פיצויים גדולים במיוחד שניתנים בארצות הברית, למשל.

אגב, במדינות שונות בעולם, כגון מדינות סקנדינביה, עניין הרשלנות הרפואית מוסדר דרך חברות הביטוח בלבד – ללא צורך בפנייה אל בתי המשפט. קצרה היריעה מכדי לפרוט את כל הגישות הנהוגות בעולם בעניין הנזיקי.