מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מדוע קשה להוריד במשקל ? מדוע דיאטה אינה מועילה בדרך כלל ?


28/01/14 9:25
3027 צפיות

תגובות

מעניין. יחד עם זאת אני מכירה אנשים שיש להם זכרונות מגיל שנתיים איך זה מוסבר? אורית

האם נשכח דברים גם כשנלמד דברים חדשים בגילים מאוחרים יותר?  האם איזור ההיפוקמפוס משתנה גם בגילים מבוגרים?

לדינה:

המוח הוא פלסטי ומשתנה לאורך כל חיינו.. למשל, אם רוצים להגביר את יכולת החשיבה שלנו עלינו ללמוד משהו חדש לגמרי. למשל: שפה חדשה, נגינה ,שימוש בכלי חדש. לימוד חדש בגיל בוגר מחדד את המחשבה ומונע דמנציה.

לאורית:

הממוצע של חוסר זכרון ילדות הוא בגיל 4,5. כמובן שכמו בכל התפלגות סטטיסטית, יש יוצאים מן הכלל. לעיתים קרובות זוכרים ארועים מגיל מוקדם שהיתה להם משמעות ריגשיות. הזיכרון הריגשי באמיגדלה קיים מגיל אפס.(על כך אכתוב בפוסט הבא.)

 

 

איימי
26/05/13 12:25

מעניין למה לימוד דברים חדשים יותר חשוב מזכרונות.

לאיימי זו באמת שאלה לא פשוטה .אבל מסתבר שגם במוח הבוגר לימוד של דבר אחד בא על חשבון משהו שכבר נלמד והיה ידוע. חיסכון במקום האיחסון. אינפורמציה שהיא כבר פחות רלבנטית נמחקת במעין "ישן מפני חדש תוציאו". זה ,אני מניחה אינו כל הסיפור ,אך אלה הממצאים הנוכחיים.

הבעיה היא שבכל הנוגע לזכרונות ילדות :הגוף זוכר את שהמוח שוכח". למרות שאין זיכרון של האירוע ישנם כאבי בטן או מגרנות שהם בפירוש תוצר של אירוע טרומטי, שנשכח מהמוח אבל לא מהגוף. הייתי שמחה להבין איך אילו נשמרים? אורית

 האם קראתם את ספרו של אלווה נואה? אהבתי את הכותרת - למה אתה לא המח שלך... (טרם קראתי אותו)

Alva Noe - out of our heads - why you are not your brain

http://www.sciencenews.org/view/generic/id/42642/description/Book_Review_Out_of_Our_Heads_Why_You_Are_Not_Your_Brain_and_Other_Lessons_from_the_Biology_of_Consciousness_by_Alva_No

יש זיכרונות שונים: זיכרון  דקלרטיבי- מוהר מודע שמקומו בהיפוקמפוס. זהו מבנה שהתפתח במוח מאוחר מאוד באבולוציה. לעומת זאת האמיגדלה ששם מרכז הזכרון הריגשי זוכר הכל החל מיום לידתינו . זהו מבנה פרימיטיבי שקיים החל מהזוחלים בשל חשיבותו להישרדות. . פחד הוא מנגנון הישרדותי קריטי.  זוהי בדיוק הבעיה גם בטראומה בגיל מבוגר .בשל הדיסוציאציה, יש חוויה אבל היא לא רשומה כזיכרון דקלרטיבי- מוצהר . נותר רק הפחד המשתחזר.

יש לי מטופל שהיה באינקובטור שנה שלמה. וטופל מסיבית כולל מספר ניתוחים  מהיותו תינוק היה בחרדה קשה ממקומות סגורים, או כשראה רופאים . כמובן שהוא לא זוכר דבר ,אבל ,כמו שציינת ,ה"גוף" זוכר.

 

 

אורית, אם לא ברור ,כתבי לי.מה שחשוב לציין הוא שהאמיגדלה זוכרת מיום אפס וההיפוקמפוס זוכר רק מגיל 4-5.

תודה אלישבע. עכשיו הבנתי. איך אפשר לתת מילים לזיכרון רגשי? אורית

פרויד דיבר על העלאת קונפליקטים לא מודעים למודע ובאופן כזה הסימפטום אמור להיעלם. בעצם, הוא גילה שהדברים אינם כך.  בעצם מפרנצי ובעיקר וויניקוט שמים דגש על החוויה בטיפול כתוצאה מהמפגש בין המטפל והמטופל. נוצרת חוויה חדשה."לחיות את העבר בהווה" אלא שבהווה המטפל נמצא בהינתנות מוחלטת כמו האם הטובה דיה שמתאימה עצמהלתינוק.החוויות המשתחזרות הן לוא דווקא החוויות המקוריות, אלא היטל של הן. חויות שמתחברות לזכרון שבאמיגדלהת וא יש מילים.

הי דינה,

לא הספקתי לקרוא את הספר שדברת עליו.

.על מה הוא?

מיכל-אפק
27/05/13 9:38

נושא מרתק, תודה

אכן, נושא מרתק.. ככל שיש יותר ממצאים ומחקרים נמצא שהזיכרון הוא ממש לא "הקלטה" מדוייקת של המציאות.

מינרבה1
מינרבה1
היכן רשימת החברים ?