שמי טובה, אני בת 57 אמא ל -3 ילדים, אשה לבן זוג מקסים (איך לא?)
36 שנים ביחד, (כמו שנאמר, בטוב וברע ).
היו לי חיים לפני המחלות, חיים מלאים עם עליות ונפילות.
בצעירותי  עסקתי בספורט, אהבתי את תחום האתלטיקה וקפצתי לגובה (גובהי הוא 1.58 מ' ) הייתי אלופת הארץ, (לא שברתי את השיא הישראלי) הייתי שייכת למועדון מכבי תל אביב, וכאן ברצוני להודות למר גרין ז"ל ומר קורמן שיבדל"א שעזרו לי .
אהבתי כדור יד ושיחקתי בפועל רחובות, כמו כן כשמלאו לי 45 החלטנו הנשים ששיחקו בילדותנו להקים שוב את הקבוצה , ואכן הקמנו, שיחקנו בליגה שוב בפועל רחובות.
כתבתי כאן מעט מעט מן הדברים הטובים שהיו לי לפני,אמשיך בפוסט אחר לספר על העבר.
ובהווה, אני בבית, הרבה מאד במחשב,כך אני מצליחה לתרגל את היד הפגועה, מהאירוע המוחי הראשון והמשמעותי, לאחריו היו עוד כמה חולפים, היום אני מרגישה כשהאירוע עומד להגיע, פיתחתי שיטה לגבי עצמי, ולא מתפנה לבית חולים.
המחלה הנוספת שנמצאת לצידי היא סרטן השד, אם תשאלו מה מצבי היום ,תשובתי, לא יודעת, לא נבדקת, מקווה שהכל בסדר, במילא אם המצב יהיה שונה, החלטתי שאני לא עוברת את הגיהנום של הטיפולים.
כועסת כי פיטרו אותי מעבודתי, מצאו סיבה בכדי שלא אתבע.
מחפשת היום להתנדב בעבודה שתספק אותי כמו ניהול, ארגון, בעבודה שתתן לי סיפוק. אתם מוזמנים להציע.
חג שמח לכולכם
בריאות ואריכות ימים בכיף
טובה