כמוניבלוגיםתבינו אותירדו ממני - ספר על אהבה

רדו ממני - ספר על אהבה


28/06/09 11:16
2725 צפיות
רדו ממני - ספר על אהבה

מצורפת רשימתה של ד"ר דינה ראלט שאותה כתבה על ספרי -  רדו ממני:

לעתים רחוקות מבקשים ממני (דינה) לכתוב בקורת על ספר, הפעם זה היה די ברור למה אני, זה הרי ספר על ילדים שמנים רדו ממני - ספרה החדש של הפסיכולוגית אורית זאבי-יוגב.
כמובן שהסכמתי וקראתי ועד עכשו אני לא מאמינה איזה ספר, איך זה שמישהוא יכול לכתב ספר כזה, כל כך מדויק עלי? אז ראשית, תודה אורית ושנית קצת התנצלות שזאת ביקורת ריגשית...

את הספר קראתי בלי יכולת להניח אותו מידי והדבר שהדהים אותי היה שעם כל ילד שתואר שם אני הזדהתי. מיגוון הילדים שתוארו והיקף מאורעות חייהם היה שונה מחיי הפרטיים, אבל אורית הצליחה לנגוע בשורש הרגש שהפעיל את מנגנון ההשמנה ואצל כולנו זה אותו שורש - האהבה.
אני יודעת שאהבה היא מילה שחוקה ושמוטב היה להימנע ממנה, במאמרים המדעיים שלי אני מעדיפה הרבה פעמים להשתמש במילה "שפע" שהיא מילה פחות משומשת מאהבה, העדרה של תחושת שפע מתארת את מהות בעיית ההשמנה.
אבל כאן, בא לי להשתמש דווקא במילה הנדושה הזאת "אהבה" ולקוות שהיא תזכיר לנו משהוא שלפעמים נסיבות החיים מביאות אותנו לשכוח.
היכולת של אורית לאתר אצל כל ילד את שורש חסם-האהבה, היא לדעתי כח הטיפול והעזרה שהיא הושיטה להם ושהביא אותה גם לשם המדהים של הספר - "רדו ממני". שם ספר שבא להגיד מה שהיה רוצה להגיד הילד או במילים אחרות: אתם לא רואים מה עובר עלי וכמה אני סובל? אין לכם לב? מזה חשוב כמה אני שוקל או מה אני אוכל? למה לא פשוט תחבקו אותי...
ספר חובה לכל!!!

לא כולנו מצוידים במנגנון המדויק והלפעמים מאד מועיל של חסכון אנרגטי המוביל להשמנה בתנאי חסר, אני מניחה שאצל אלה שאינם נוטים להשמנה יתבטא חסם-האהבה בדרכים מעיקות אחרות (כמו אולי אסטמה או גירודים או כאבי ראש ובעיות שינה), אז למרות שזה ספר על ילדים שמנים הוא יהיה רלבנטי גם להרבה ילדים אחרים ואני ממליצה עליו לקריאה לכולם.

כמו שאמרתי החלק הריגשי בהשמנה שלי היה כ"כ משמעותי שעם כולם בספר הזדהתי. ידעתי מה הם חוו ורציתי להיפגש איתם ולספר להם על 2 ערוצי הסיבות לאכילה ויחד איתם אולי להמציא לכל אחד קוים חדשים לפתרונות... נראה לי שזה יכול להיות פרויקט גמר לכל ילד, כמו שאני הפכתי את זה לתחום המחקר שלי, גם להם כדאי ללמוד את נתוני השטח ולהמציא אסטרטגיה אישית שתסיט קצת את האכילה מערוץ 2 שאינו יודע שובעה. הבעיה הביולוגית הקשה של השמנה היא שהשמנה מקדמת השמנה...דהיינו הבעיה מחריפה את עצמה מעצמה...

הכי גדול וראשי וחשוב ומרכזי ובלתי ניתן למעקף, היא התחושה שהם לא אוהבים את עצמם בגלל שהם משוכנעים שאחרים לא אוהבים אותם. או אולי שאין בכלל דבר כזה כמו אהבה בעולם, מסקנה הגיונית לילד שעבר התעללות או אסון קרוב.
איכשהוא אצל הילד (אצלי זה בטח היה ככה) נבנת אהבתו העצמית על סמך אהבת האחרים שהוא מרגיש/חווה...ולא משנה כמה אהבו אותו אם הוא לא חושב/מרגיש/יודע שאוהבים אותו הוא לא יאהב את עצמו ומשם הכל מדרדר.
איך בונים אהבה עצמית בעולם ריגשי שמחק את האהבה כאופציה? אורית מורה נהדרת...
ואני ראיתי שגם כשאין, כדאי לפעול מתוך היש...

כשאני, חושבת על הבלוג שלי שמעקב אחרי מאות רשימותיו יכול להיות שיעור מעניין בשיפור אהבה עצמית...הסתכלות אחורה מגלה שאני החלטתי לעשות “כאילו” ומתוך שלא לשמה קיוויתי שיגיע לשמה. ואכן הגיע: אוהבת פילים...

וגם, אני מדענית, אז בחנתי המון נתוני שטח וראיתי שיש הרבה אהבה מסביבי וגם אם איני מרגישה אותה בגלל חסימות ילדותי, אני יודעת שהיא שם ואם רק אמצא סדק היא תוכל להסתנן דרכו פנימה ולמלא את ליבי בשמחה. אז דמיינתי פתחים ודלתות וסדקים והאהבה, עם עזרה נהדרת מהאוהבים אותי, אכן הצליחה לחדור פנימה ואני יודעת מה אני צריכה להמשיך לעשות... תודה ...

בא לכם לכתוב משהוא על אהבה?

ראו כמה מזעזע, התפרסם עכשו מחקר שעשו בקליפורניה ובו חיברו את הילדים לרשת המודדת את מידת תנועתם ו"צובטת" אותם אם הם לא זזים מספיק...חבל שהספר של אורית עוד לא תורגם כי זה ממש חיוני שהם יקראו אותו.

2 תגובות

אילת
26/08/09 18:21
סיימתי לקרוא את הספר עכשיו כמעט ברצף אחד. התחלתי אותו אתמול. ספר מרתק כתוב מתוך אהבה לאנשים. מסביר הרבה דברים. ממש ספר חובה. תודה. אילת
יולי07
28/09/12 21:22

זוכרים את התחרות,מכתב בבקבוק.?אז לא כתבתי אז,להזכירכם אנשים נתבקשו לכתוב מכתב         אהבה,לשים בבקבוק  פלסטיק ולזרוק למיחזור במקומות מסוימים.אלפי פעמים כתבתי בלילה...


זוכרים את התחרות,מכתב בבקבוק.?אז לא כתבתי אז,להזכירכם אנשים נתבקשו לכתוב מכתב         אהבה,לשים בבקבוק  פלסטיק ולזרוק למיחזור במקומות מסוימים.אלפי פעמים כתבתי בלילה



וזה נשאר בין הכרית לסדין למחשבות שלי,אז הנה עכשיו אני כותבת,מקוה שזה יצא,כמו שכתבתי לעצמי.אז ככה זה הולך:מהרגע שראיתי אותו ידעתי שאני אהיה שלו,מהרגע שהעיניים החומות שלו פגשו את עיני,נראה כמו חוט דקיק נשזר פה,אבל חזק אין להתירו.הוא פשוט אמר בשקט שלו ,ברעש שלו את שלי,את שלי לתמיד.לא עבר הרבה זמן ואנחנו עברנו לגור ביחד,כשהייתי זקוקה לו הוא פשוט היה שם,הוא הראשון שמרגיש אם אני לא מרגישה טוב,הוא הראשון שבא ואומר בדרך שלו הכל כך מיוחדת.תרגעי אם הוא חושב שמישהו.עצבן אותי.הוא לא נותן לאף אחד להתקרב אלי.תבינו נכון רכושנות כזו לא תראו כל יום.אנחנו אוהבים ללכת יחד אילו רגעים קסומים של שנינו.לפעמים אנחנו פוגשים במישהו שמעיר הערה,צינתי הרי הקשר שלנו החברות האהבה נראית למרחוק.ברגעים קשים באמת הוא נצמד אלי פיזית לא זז עד ש ה וא חושב שאני כבר מסתדרת לבד,לפעמים אני נוסעת ליומיים שלושה עניני עבודה,הכי קשה לי להפרד ממנו.אליו אני מתגעגעת הכי.הוא אצלי בפלפון,אנחנו לא מדברים כי לשמוע את קולי זה רק יקשה עליו,את הפגישה כשאני מגיעה לביתינו, הוא הראשון שוויורד לקראתי מחייך רק בדרך שהוא יודע,בדרכו שלו,ואם עוד לא ניחשתם הוא מקשקש בזנב כי כן מדובר בכלב שלי חברו הטוב ביותר של האדם,אחד הכלבים החכמים שהכרתי מימי והכרתי הרבה,וזו אהבה שאינה תלויה בדבר,תנסו, הרבה אהבה תהיה בעולמכם אם תאמצו גור צמר קטן שבסופו של דבר,אני "גרה אצלו"אחת עשרה שנה,החסרון היחידי שהם חיים הרבה פחות מאיתנו.


קישור:
כינוי:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. rnזוכת ...