חסרת פואנטה
הגעתי לשפל המדרגה... בעצם הרבה יותר גרוע.. מה יותר גרוע משפל המדרגה? לא יודעת. שפל המעלית? לא משנה, זה לא העיניין.
13/07/15 1:27
896 צפיות
הגעתי לשפל המדרגה... בעצם הרבה יותר גרוע.. מה יותר גרוע משפל המדרגה? לא יודעת.
שפל המעלית?
לא משנה, זה לא העיניין.
העיניין שאין לי יותר מה להפסיד.
אני ריקה - לפחות בעיניי אחרים. אני לא משהו לאף אחד. אין בי כלום.
ואני הבאתי את זה על עצמי בעצם.
שאלת השאלות של כולם היא מה יקרה בהלוויה שלי? מי יבכה? מי יבוא?
אני רואה איך אט אט מס האנשים מצטמצם.
ואפילו את המשפחה שלי אני מרחיקה.
פשוט נעלמת. אין שקד יותר.
יש רק יצור חסר כל פואנטה, ואין לי איך לתקן את זה.
פעם הייתי אהובה, מצחיקה, שנונה, מרכז התשומת לב. ומשהו השתבש.
הלוואי שהייתי יודעת מה כדי לתקן את זה.
ההאבדות הזאת של אחרי צבא, של החיים שלי, מתי זה יגמר?
כמה אני אשמח לפתח אישיות מחדש. רק שתיהיה לי אישיות. אבל זה לא עובד. ואיך זה יעבוד אם כל יום אני רק ישנה וקצת עובדת. וגם בעבודה נשארת רק עם עצמי.
ואולי זה נשמע כמו אויאויאוי, אבל אני לא מצליחה לצאת מזה! החיים שלי תקועים ואני לא יודעת איך למצוא מטרה.
שפל המעלית?
לא משנה, זה לא העיניין.
העיניין שאין לי יותר מה להפסיד.
אני ריקה - לפחות בעיניי אחרים. אני לא משהו לאף אחד. אין בי כלום.
ואני הבאתי את זה על עצמי בעצם.
שאלת השאלות של כולם היא מה יקרה בהלוויה שלי? מי יבכה? מי יבוא?
אני רואה איך אט אט מס האנשים מצטמצם.
ואפילו את המשפחה שלי אני מרחיקה.
פשוט נעלמת. אין שקד יותר.
יש רק יצור חסר כל פואנטה, ואין לי איך לתקן את זה.
פעם הייתי אהובה, מצחיקה, שנונה, מרכז התשומת לב. ומשהו השתבש.
הלוואי שהייתי יודעת מה כדי לתקן את זה.
ההאבדות הזאת של אחרי צבא, של החיים שלי, מתי זה יגמר?
כמה אני אשמח לפתח אישיות מחדש. רק שתיהיה לי אישיות. אבל זה לא עובד. ואיך זה יעבוד אם כל יום אני רק ישנה וקצת עובדת. וגם בעבודה נשארת רק עם עצמי.
ואולי זה נשמע כמו אויאויאוי, אבל אני לא מצליחה לצאת מזה! החיים שלי תקועים ואני לא יודעת איך למצוא מטרה.
אפרת_זיו
אבל הי! מפה אפשר רק לעלות
פז.
Welcome to my club
מוכר, ידוע ותמיד קשה.
לפני כשנה גם אני שקעתי למטה והרגשתי את הגלים סוגרים מעלי, אבל איכשהו הצלחתי להתאושש ואז כבר עיכלתי שאני בבעיה וזקוקה לטיפול (תרופתי ושיחות). לא יודעת אם את מקבלת אחד מהם (ועדיף את שניהם) אבל כדאי לך לשקול זאת, היום אני מעריכה את הציפרלקס.
n
שלום שקד
לקום לעבודה ולחזור ללא כל מטרה , ללא אנשים שאותם תשמחי ותצפי לראות באמת יכול להכניס לרוטינה מטריפה של שעמום ודיכאון. גם חוסר מטרה בחיים יכול לשעמם במיוחד . ראשית, האם יש משהו שהיית רוצה לעשות מבחינת תחביבים ואת לא עושה? לימוד בכלי נגינה ? ריקוד ? שחייה? לא משנה מהו גילך אף פעם לא מאוחר להתחיל וגם אם מי שמתחיל זה הרוב ילדים, תמיד ניתן ללכת למורה פרטי /לחפש קבוצה בוגרת שעושה זאת : קחי את זה לאט בצעדים קטנים עד שתרגישי מוכנה להתקדם לשלב הבא: נגיד את רוצה לנגן בגיטרה ראשית צפיי בדקת שיעור אינטרנטי בכל יום , ואחריי שתרגישי מוכנה להמשיך (זה יכול לקחת חודש ויותר ) צפי ב - 2 , אחריי זמן קני גיטרה ואחריי עוד זמן נסי ללכת ללמוד אצל מורה . העיקר ההמשכיות ושיש מטרה בחיים. בכל מקרה בכדי לרכוש חברים את יכולה לנסות וללכת לקבוצות כאלו של חרדה חברתית יש לכל הגילאים או טיפול אחר שאת רואה כאפקטיבי עבורך. מציאת חברים על בסיס תחביב משותף יכולה לעזור גם היא. בכל מקרה שיהיה בהצלחה ותמיד יש מי שיעזור רק צריך לדעת לחפש :)