ב 8.11.15 הכריז ראש הממשלה בישיבת הממשלה על חודש המודעות לזכויות החולה, וזאת עם מלאת 20 שנה לחוק זכויות החולה מ 1995.

 

לאחר שהשתתפתי בלוויה השבוע, ולאחר ששוב שמעתי כמה התארך הסבל של חברתנו שנפטרה לאחר מחלה קשה, החלטתי להתמקד ולהעלות את מודעותכם לנושא ה"הנחיות המקדימות לחולה הנוטה למות" שהוא חלק מזכותנו, ולא רבים יודעים ומנצלים זאת.

 

אינני משפטנית, לכן אשתף אתכם מנסיוני האישי, ואספר לכם שיש לכם אפשרות לחתום היום, על הנחיות מקדימות שלא לחבר אתכם למכשירים מצילי חיים ולא לתת לכם טיפול מציל חיים, אם תגיעו חס וחלילה למצב שבו לא תוכלו לתת הנחיות מתאימות, וזה יהיה רצונכם.

כל המידע, והטפסים להורדה ומילוי נמצאים באתר משרד הבריאות בצורה מאד נוחה ומסודרת.

 

מתוך נסיוני, אעיר את עינכם לנקודות הבאות:

את הטופס, שנמצא תחת השם תוספת ראשונה - הנחיות רפואיות מקדימות לטיפול רפואי עתידי בחולה הנוטה למות, מורידים ויכולים למלא לבד, עד נקודה מסויימת.

בהמשך צריכים להגיע לרופא המשפחה, או לרופא המטפל, כדי שיסביר לכם את המשמעות של מה שאתם עומדים לחתום עליו, וגם יחתום שהסביר!

נדרש עד נוסף לחתימה, שאיננו יכול להיות משהו קרוב אליכם, ולכן כדאי לסגור גם את הפינה הזאת במרפאה של הרופא.

אם לא תשלחו את הטפסים הממולאים למשרד הבריאות, למחלקה שמאמתת ומאכסנת את הטפסים, לא יהיה מי שיבדוק לכם אם מלאתם נכון את הטופס, וגם לא יהיה מי שיזכיר לכם לחדש אותו לאחר חמש שנים.

 

לאחרונה, ב 4.5.15 נוספה עוד אופציה מענינת, שנקראת "ייפוי כוח משולב לפי חוק זכויות החולה וחוק החולה הנוטה למות", ומניסיוני האישי, היא מאד חשובה, כי בבוא הרגע העצוב שבו צריכים להשתמש בהנחיות המקדימות, לא תמיד יש את הכוח להזכיר למשפחה ולרופאים שההנחיות קיימות, וכדאי שיהיה משהו שאתם סומכים עליו, שידאג שרצונכם להפעיל את ההנחיות המקדימות, יקויים.

בכל מקרה, ההנחיות המקדימות שאתם מלאתם וחתמתם גוברות על כל החלטה שיקבל מיופה הכח, כך שנראה לי שהייפוי כח הזה הוא תוספת יפה וחשובה לחוק עצמו. למידע על יפוי הכח מתוך אתר זכויות החולה הקליקו כאן.

 

אלא שכל זמן שאנו מרגישים בטוב, ופוגשים את מערכת הבריאות בלי כל כוונה להפוך לחולים שנוטים למות, חשוב לא פחות הוא חוק זכויות החולה, שהפך אותנו לאחראים על בריאותנו, ולא תמיד אנו מודעים לכך. באתר שלי העליתי את 12 העקרונות העקריים של חוק זכויות החולה, כפי שמתפרסמים באתר זכויות החולה. אני רוצה להגביר את מודעותכם ל- 4 מתוכם שפחות ידועים:

 

ל - 12 העקרונות של חוק זכויות החולה, הקליקו כאן.

 

סעיף 3 מתוך ה 12 – זכותכם לדעת מי מטפל בכם, אני מבקשת תמיד לראות את התג של המטפל, אם אינו נושא אותו על החלוק. שכן מניסיוני, לא דומה טיפול ע"י אדם שמזדהה לטיפול שניתן ע"י אדם שלא מזדהה...

 

סעיף 4 מתוך ה 12 – הזכות לקבל חוות דעת נוספת, ולקבל את עזרת המטפל בכך. כשאנחנו בקשנו לעשות זאת לפני שנתיים, בבית חולים כרמל, כשאבא היה מועמד לניתוח עמוד שדרה, חייכה אלינו מנהלת המחלקה הגריאטרית ואמרה, אין בעייה, אני כבר משחררת אותו הביתה, ואתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים. זה כמובן לא נקרא לסייע. ולכן גם לא קבלנו חוות דעת שנייה. הנתוח נערך בכרמל כפי שהמחלקה הציעה, ועד היום כשאנו נזכרים בשמונת החודשים הקשים שעברנו לאחר הניתוח ועד למותו של אבא בייסורים, אנו כועסים שלא סייעו לנו לקבל חוות דעת נוספת מבלי לעזוב את המסגרת של בית החולים. גם אם היינו מודעים לסעיף זה בחוק, דחיפות הניתוח, כפי שהוצגה ע"י המחלקה, לא אפשרה לעמוד על זכותו זו לפי חוק זכויות החולה.

 

סעיף 9 מתוך ה 12 "הסכמה מדעת" – זה סעיף שמאד קשה ליישום, ואני תמיד מרחמת על הרופא שצריך לתת את כל המידע לפי סעיף זה למטופל, ועוד לחכות שהמטופל "יסכים מדעת". אבל חשיבות הסעיף בכך, שעל פיו נופלת האחריות לקבלת ההחלטות, על המטופל, ואם הוא באמת מקבל את כל המידע מראש, הוא לא יכול אף פעם להגיד "לא ידעתי".

 

סעיף 10 מתוך ה 12 "הזכות לקבל מידע מהרשומה הרפואית" - אל תצטדקו ואל תתנצלו כשאתם מבקשים מידע על הטיפולים הרפואיים שעברתם, כפי שתועדו בתיק הרפואי שלכם. כי כל המידע שנמצא בתיק הרפואי שלכם ונוגע לטיפול שלכם, הוא שלכם על פי סעיף זה. יתכן שידרשו תשלום כדי לספק לכם העתק, וזה לגיטימי, אבל עדין המידע שלכם! זה חשוב במיוחד אם רוצים לקבל דיעה שניה, בין אם היא של רופא, ובין אם של רוקח יועץ (כמוני...)

 

 

למידע נוסף על ההנחיות לחולה הנוטה למות כפי שפורסמו ב 2010 ב"כמוני" הקליקו כאן.

 

למידע נוסף על ייעוץ תרופתי אישי -  WWW.MYPHARMACIST.CO.IL

לספר  "לעשות סדר בתרופות" שכתבתי,  הקליקו כאן.