יורד במדרגות בריצה קלה, כמו ריקוד. צעדים טופפים. הסנדלים מתופפים. מין סטפס.

טה טה טה, טה טה, טה טה. 

לוגם עוד צ'ייסר של יין אדום פשוט. בטח פשוט. הכי טוב. 

טה טה טה טם, טה טם,טה טם. 

שם שירים קצביים שאני אוהב ביוטיוב. פול ווליום והרמקול באוזן. מתופף על הירכיים. על המקלדת. על הזרועות. 

טה טם, טה טם, טה טם, טה טם. 

לנסות סדנת תיפוף ? לנסות ללמוד תיפוף ? whiplash    J.K. Simmons ? נראה לי שהקואורדינציה שלי לא משהו. קשה לי לתת מיקצב אחר בכל יד / רגל. אולי אני לא מוכשר בזה ? אבל אני כל כך נהנה. לחוש את הקצב, לתופף. קוסאומו, מה יותר חשוב, להנות מהרגע או לעשות מה שצריך, מה שנחשב, לקבל קרדיטציה מהמורה, לזכות בתחרות, לקבל לגיטימציה של בר- סמכא ? 

ראבאק, אני כבר בן 60. אם לא עכשיו אהנה, ואפרגן לעצמי, בלי להיות מוסח על ידי רעשי רקע, ומה שצריך  ומה שמקובל, ומה שנחשב, אז מתי ? 

טם טם טם, טה טה טה טם. 

רגע, עוד צ'ייסר של יין אדום, וביס מהגזר, וחיתוך ירקות לסלט גדול. 

שישי בבוקר. כבר רצתי. אין לי שום "צריך" היום. עיתותיי בידיי. מה שאני רוצה אני עושה.
האמת ? אני מבסוט. היום החרדה והדכדוך טרם הרימו את ראשם המכוער. 
ברור שלקחתי את ה- 60 מ"ג פלוטין כמו כל בוקר. 

אני לבד,    כמו שאני אוהב. 
מסביב שקט,    כמו שאני אוהב. 
אני חופשי ומאושר,    כמו שאני אוהב. 
לא דופק חשבון לאף אחד,    כמו שאני אוהב. 

תודה השם. תודה. 
טוב לי כרגע. 

טם, טם, טם, טה טה טם.