מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

יומן שינוי בתפיסה

23/05/16 9:21
986 צפיות
שלום לכולם,
אני בדרך כלל לא בן אדם שכותב אבל הבוקר החלטתי לשתף.
אני ציפי, בת 35 ביוני, תמיד הייתי עם נטייה להשמנה ותמיד הייתי עם עודף משקל. כולם תמיד אמרו לי שאני קצת מלאה, לא שמנה.
לפני כ-4 שנים החלטתי שאני רוצה שינוי, התחלתי עם דיאטה שאני לא אפרט עליה כי זה לא רלוונטי ואין תרופות קסם, למרות שזה כן היה טריגר טוב וכן נתן את התוצאה, אבל אני לא מאמינה בזה יותר.
אחרי שירדתי 8 קילו בחודש או לא זוכרת בדיוק, חשבתי עם עצמי והבנתי שהפעם אני צריכה לא עוד סתם דיאטה. הפעם אני צריכה למצוא נוסחא שתשמש אותי לכל החיים, שברגע שאני אגיע לתוצאה אני לא מקפלת את התוכניות ואומרת.. טוב יאללה סיימתי.. אפשר לאכול הר שוקולד, או 10 מגשי פיצה.
הייתי צריכה למצוא נוסחא שאיתה אני אוכל לחיות וזה לא ירגיש כאילו יש איזה קו סיום. שיהיה תמיד טעים ומעניין ויהיה משהו קבוע.
הגעתי למסקנה שאני כמו בן אדם שהוא אלכוהוליסט והחלטתי להוריד לחלוטין מהתפריט את כל הדברים שאני מכורה אליה.. שזה בגדול בצקים, מטוגנים ומשמינים.
אז הפסקתי לגמרי לאכול לחם לבן, קמח לבן, מאפים מטוגנים, שוקולדים, ממתקים, גלידות ועשיתי לעצמי כלל.
אני לא אוכלת דברים שבהם ערכי השומן הרווי גבוהיים בהרבה מהשומן הבלתי רווי.
אז נהניתי משוקולד מריר במידה, סילאן, טחינה, תמרים, חלווה ועוד כל מיני קינוחים שמצאתי טעימים ובריאים.
ירדתי 25 קילו ושמרתי על זה יפה מאוד תקופה מאוד ארוכה ולא היו לי חשקים והיה לי כיף ללבוש בקיץ את הביקיני משולשים הורוד זוהר, יותר כיף מלאכול שטויות ולהצטער בבוקר למחרת כי קמתי עם תחושת כבדות וצרבות ולא יודעת מה.
ואז נכנסתי להריון. הבטחתי לעצמי שאני לא מקשיבה לאף אחד.
הרגשתי שאני הולכת על חבל דק ומתחתיי מלא אריות. סתם הכנסתי את עצמי לפינה מיותרת.
ומרוב הפחד זה באמת קרה.
הסביבה השפיעה עליי עם כל מיני מניפולציות ובגלל ההורמונים והפחד על ההריון, המשפט הכי טפשי פגע בי.. "אם יש לך חשק לאכול משהו את חייבת לאכול אותו, אחרת יהיה לתינוק סימן של מה שרצית"
ושתבינו, לא היה לי חשקים. אבל מרוב שטחנו לי את המוח עם זה.. הרגשתי שכאילו כן יש לי ואני מפחדת על התינוק.
עליתי 25 קילו.
עכשיו אני שנתיים אחרי ורק בחצי שנה האחרונה הצלחתי לרדת אבל לא באותה מתכונת כמו פעם שעברה.
כרגע זה בצורה הכי גרועה שיש. תפריט דל ומשעמם רק כדי לרדת, ונפלתי.
ירדתי 15 קילו בחצי שנה. ומפסח אני רק בעליה ואני חייבת לעצור אותה!!
בגלל זה אני כאן ובגלל זה אני משתפת.
חשוב לשתף כמה שיותר ולדבר כמה שיותר. זה מה שמחזק אותנו.
אז יש עליי 5 קילו מיותרים וטיפשיים שאני ממש מתביישת בהם וכועסת על עצמי שעליתי אותם.
אתמול בערב הזמנו אני ובעלי המבורגר וציפס (אני צמחוני) והבוקר אני ממש מרגישה את הבעסה משתלטת עליי.
אז זהו. סיימתי לבכות על מה שהיה.
זו היתה הפעם האחרונה שנפלתי ככה.
מהיום אני מתחילה אורח חיים בריא כזה שילווה אותי אני מקווה לתמיד.
אז הבוקר למרות תחושת הכבדות הכנתי לעצמי סנדוויץ מלחם מלא עם גבינה צהובה 9%, קשטופ ואורגנו. 
לצהריים יש לי את המאסטר סלייסר בעבודה וכל צהריים אני מכינה סלט. אז להיום זה יהיה סלט וכוס אורז. בלי שמן.
בערב אני אוכל אולי חטיף אנרגיה ולסיום אני אכין ארוחת ערב אולי שוב סנוודיץ' מקמח מלא, אולי דג, אולי טונה.. מה שבטוח זה לא יהיה סנדוויץ פתי בר עם נוטלה כמו אתמול.
אז שיהיה לי בהצלחה ולכולם.

תגובות

נהדר שהחלטת לכתוב, זה תמיד מוביל לתובנות חדשות על עצמנו :)
האם את מכירה את קורס תובנת ההרזיה שכינסתי כאן עם כל הידע שאני מכירה על הרזיה? מתוך הקורס תוכלי לראות שהתובנה הבסיסית של הרזיה היא להביא למהלכי חיים שיעבירו לגוף את התובנה - שאין סיבה לדאגה ולכן הוא לא צריך לאגור שומן למחר...
ולכן בסופו של דבר הרזיה נכונה שלא מתבזבת תהיה מבוססת על דברים טובים שאנחנו עושים לעצמנו.
מקריאה של הפוסט שלך (אני לא מכירה אותך) אני רואה שני דברים שכדאי לך לשים לב אליהם:
1 את עסוקה המון באוכל בעוד יש המון משתנים אחרים המעורבים בהשמנה/הרזיה
2. את יורדת על עצמך יותר מדי ונראה שכדאי לך הרבה יותר לחבק את עצמך...

ציפי-אלול
23/05/16 19:47

תודה על הפידבק והמידע! זה רק היום הראשון ואשמח להארות חדשות. אני גם אקרא את הפירסומים שלך ובטוח אחכים.