ברוכה הבאה ל"כמוני"... ראי את מאמרי ל"השמנה פנים רבות" וראי שזה לא המשקל הפוגע בנו אלא מיגוון מהלכים בחיינו. מאד ממליצה על הפניית אהבה לעצמך בכל משקל 

איני יודעת מאיזו עיר את אבל כדאי לך לברר בגוגל על מועדון לאורח חיים בריא.במועדון.יתנו לך הדרכה וליווי מעקב רצוף שיעורי ספורט ותפריט שיתאים לךיורדים מאד יפה .ככל ששמנים יותר מצליחים יותר בירידה במשקל. יש לי רק מילים טובות לומר על המסגרת הזו.ואני ממליצה בחום. זכרי את השם"מועדון לאורח חיים בריא" בהצלחה ובחיוך.

הי, מודה שהפוסט שלך צורם לי. לא ציינת האם את סובלת מהפרעת אכילה, אבל הפוסט שלך הוא טריגר מאד חזק לבנות הסובלות מהפרעת אכילה ומכיוון שהקהילה היא תומכת החלמה, מסרים כאלה הם מאד בעיתיים ויוכלים לגרום לנזק של ממש. אני בטוחה שאין לך כל כוונה כזו ואת מאד מוזמנת לשתף אותנו, רק בבקשה קראי את תקנון הפורום והסירי או ערכי מחדש את הפוסט שלך, כדי שבנות אחרות לא תפגענה. תודה :)

חשוב שכל הנשים והנערות (וגם הגברים והנערים) יבינו ויידעו ששנאה עצמית וחוסר ביטחון עצמי, שהם שורש הבעיה ברוב המקרים של הפרעות אכילה והפרעות בדימוי הגוף, לא ניתן לפתור באמצעות דיאטות, לא באמצעות הרזיה (גם לא עד למשקל הנכסף), ולא באמצעות כתיבת פוסטים ושיתוף בבלוגים.
לעומת זאת, הבשורה הטובה היא שבטיפול אישי נכון ניתן להעלות לתמיד את הביטחון העצמי, לשפר ללא היכר את דימוי הגוף והדימוי העצמי בכלל, לסלק את השנאה העצמית ולהזין  את עצמנו באהבה עצמית, ולהתחיל לקבל ולאהוב את עצמנו כפי שאנחנו, והגוף כבר יצטרף באופן טבעי ויגיע למידות הנכונות לו.

תגובה לגבי הפוסט הערוך:

תודה שערכת את הפוסט מחדש וגם שינית את שם הבלוג, ואני יכולה להגיד שאחרי העריכה הוא משקף הרבה יותר אמת מאשר ההצהרות שהיו בו קודם.
אני מבינה את המצוקה הרגשית הרבה שבה את נתונה, אבל שוב אומרת לך שלדעתי דיאטה לא תפתור את הבעיה, כי כמו שאת חווה בעצמך, נוצרות בעיות אחרות עם זה שאת יורדת במשקל.
שורש הבעיה הוא רגשי ולא תזונתי או משקלי. הפרעת אכילה היא בעיה רגשית לפני הכל. שנאה עצמית, התקפי חרדה ואלימות כלפי עצמך אלו בעיות רגשיות, ואם המשקל לא היה הענין שלך, סביר להניח שהיו דרכים אחרות או סיבות אחרות שהיו מעוררות אצלך את הרגשות והדחפים הללו.
אני לא חושבת שתצליחי להבריא ללא עזרה מקצועית. זו האמת ואין טעם לעטוף אותה במילים יפות שהן כאילו עזרה ותמיכה אבל הן לא באמת כאלה, וגם לא לשלוח אותך לקרוא כל מיני מאמרים. המצב שאת מתארת הוא קשה, ולכן את זקוקה לעזרה מקצועית אישית ולליווי אישי, ויפה שעה אחת קודם!
 

הולכת לפסיכולוגית פעם בחודש.. זה הטיפול כרגע. יש לי תקופות של עלייה וירידה, נגיד יום יומיים שאני אוכלת נורמלי (ומנסה ממש לטפל בעצמי) ואז זה צונח חזרה ואני חוזרת לשגרה... בינתיים הטיפול עוזר אבל למרות שאני רק בהתחלה אני מרגישה שזה די עוזר

קודם כל אני שמחה שאת מרגישה שיפור. שנית, אפשר להרחיב את הטיפול לטיפול דיאטני ולא פעם גם טיפול תרופתי יכול לעזור. האם הוצע לך?

היי. לא ראיתי את הפוסט הקודם, שהוליד את הפוסט הנוכחי שלך שקראתי בעניין רב,
הוא מפורשות מתנצל. ואני חושבת שזה אצילי לחלוטין. ככל הנראה מתבקש...
מסיבה לא ברורה רציתי לכתוב לך,
משהו דחק בי, לא יודעת למה... 

על כל פנים, רציתי לומר לך, שלמרות שלא קראתי את הפוסט ההוא,
מבחינתי לפחות, את לא אמורה להתנצל על דבר ממה שאת כותבת.
לבטח זה מה שאת מרגישה, חווה, חיה.

כמו שקמו כאלו שהיו חייבים להגיד את דעתם, אני בטוחה שהשאר הצטמקו בנפשם
כי הם יודעים שיש עוד מישהו שעובר את זה די דומה.
אם הרגשת שהיית צריכה להתנצל ולמחוק אותו, בעיני הופך אותך מאוד רגישה לסביבה. בטח שגם לעצמך..
וזה דבר חיובי. אני מקווה שתמצאי חוזק. שתדעי שיש אנשים אחרים שמתמודדים והצליחו להגיע למטרות שהציבו לעצמם בגלל רגישותם לעצמם, המודעות והיכולת המבורכת לרצות לעזור לעצמך... זה כמעט חצי דרך. פשוט אל תפסיקי לנסות.
​קבלי חיזוק.