שירה נכנסה לבית המרקחת עם מרשם לתרופה נוגדת דיכאון בעלת שם אחד ויצאה עם תרופה בעלת שם  אחר. לשירה לא היה כל מושג על ההחלפה שבוצעה וממילא גם אם הייתה מודעת לנושא לא היה עולה בדעתה לייחס לכך כל משמעות.
כשהשבועות נקפו היה נדמה לה, שיעילותה של התרופה פחתה וסימפטומים שנדמה היה כי נעלמו לחלוטין "הרימו ראש" שוב.
בצר לה פנתה שירה לרופא המשפחה אשר הפנה את תשומת לבה לכך שהתרופה שנטלה בעבר הוחלפה בתרופה אחרת - תרופת העתק. אמנם, הרופא סבר, כי אין בכך הסבר לסימפטומים החוזרים של שירה אך באותה נשימה המליץ לה לפני העלאת המינון לרכוש שוב את התרופה ה"ישנה" למרות הבדל ניכר במחיר בינה לבין זאת הנכחית ועל אף שהדגיש שוב ושוב כי המדובר באותו חומר ביולוגי.

שירה חזרה לתרופה המקורית ולמרבית תדהמתה וקוטן אמונתה הסימפטומים חלפו.

אז מה בדיוק קרה ואיך זה יכול להיות?

על כל תרופה מקורית שיוצאת לשוק נרשם פטנט. תוקף פטנט הוא בד"כ כעשרים שנה ואף מעבר לכך. כשנגמר תוקף הפטנט יוצאות לשוק תרופות העתק (תרופות גנריות), תרופות אלו חייבות להיות זהות ביולוגית לתרופת המקור. התרופה הגנרית יכולה להיות שונה בצבע, בגודל, במבנה הגלולה ועדיין להשפיע על הגוף בדיוק באותו האופן שהשפיע התרופה המקורית.

התרופות הגנריות זולות בהרבה מהתרופות המקוריות ובכך חוסכות סכומי כסף משמעותיים בתקציב המערכת הרפואית.

רוקח רשאי ע"פ חוק להחליף תרופה מקורית בתרופת העתק בלי לשאול את הרופא. כך קורה, שהרבה פעמים הרופא כלל לא מודע להחלפת התרופה. בישראל כ80 אחוז מהתרופות שניתנות הן תרופות העתק אשר כאמור, אמורות להיות זהות לתרופה המקורית אלא שבפועל, מאחר שתרופות העתק מיוצרות ע"י חברות שונות ובמפעלים שונים הן לא תמיד זהות וישנם חולים המגיבים להחלפה בתופעות לוואי ובהרעה של מצבם.

ישנן ארצות בעולם (דנמרק, נורווגיה, אוסטרליה, ארה"ב ועוד) בהן הוכנו רשימות לתרופות מקור שלא מומלץ להחליפן. ה"ספר הכתום" הוא כינוי לרשימת תרופות שפרסם מנהל המזון והתרופות האמריקאי שיש להגביל את החלפתן.

בארץ לא קיימת רשימה כזאת והרופאים חלוקים בדעותיהם בנושא, כשהדעות נעות בין "קשקוש מחלט": לא קיים כל הבדל אמיתי בין תרופה גנרית לתרופה מקורית לבין הרופאים אשר מקפידים ביותר על לקיחה של אותה התרופה וממאנים לשמוע על כל שינוי.

נושא ההבדלים ביעילות התרופה הגנרית מול התרופה המקורית בולט יותר כאשר מדובר בתרופות למחלות נפש, אפילפסיה, אסטמה ומחלות עצבים.

אז מה לעשות?

ההגיון אומר שאם נאבקתם על איזון והצלחתם לזכות בשיפור משמעותי יש לדבוק בנוסחה המנצחת.

כדאי תמיד להתייעץ עם הרוקח ולשאול לנסיונו ולהמלצתו.

היוועצו ברופא המטפל ועדכנו אותו.

שימו לב לשינויים גופניים או נפשיים במקרה שהחלפתם תרופה.

במידה ותשתכנעו, שאכן החלפת התרופה הרעה את מצבכם, ניתן להגיש בקשה לקופת חולים להחלפת התרופה.

 בריאות לכולנו ושלא נצטרך להיעזר בהמלצות שלעיל....

שלכם אורית.