יפעת מעולם לא ביקשה את עצתי. נהפוך הוא: יפעת היא טיפוס, שתמיד יודע מה נכון ומה לא נכון ואיך הדברים צריכים להיראות. בשנים האחרונות, מיעטנו להיפגש. גם כך, לחצי החיים תובעים רצון והתכווננות מיוחדת בכדי להיפגש ואלו לא נמצאו בי כשחשבתי על מפגש איתה.
כשאני משחזרת את פגישותינו, איכשהו, תמיד חשתי נזופה,
כילד שסרח, ויש צורך להחזירו לדרך הישר ודרך הישר, הייתה תמיד זו של יפעת. לא נתתי דעתי על הפער שניפער ביננו עד לאותו יום חורפי בו קיבלתי טלפון בהול ממנה. קולה נשמע חנוק וחלוש, מסגיר נסיון להשתלט על בכי.
"יש לך אולי זמן לפגוש אותי היום?".
נבהלתי: "קרה משהו?".
"אני לא יכולה לדבר על זה בטלפון אבל אשמח אם תקדישי לי זמן".

קבענו, להיפגש.
גלגלתי במוחי אינספור תסריטי אימה, שרובם ככולם התמקדו במחלה, שפקדה במפתיע אותה את בעלה או את אחד מילדיה".
לא הצלחתי לחשוב על שום דבר אחר. מצבם הכלכלי של יפעת וחנן בעלה היה ניפלא. מדי פעם הייתי קוראת בעיתון על עיסקה מוצלחת זו או אחרת שיפעת סגרה וחנן, שלא הפסיק להתגאות בה כינה אותה "סטיבי" על שם סטיב ג'ובס זיכרונו לברכה, שכן כל רעיון חדשני, שהגתה במסגרת הניהול העיסקי שבראשו עמדה זכה להצלחה מסחררת.

גם שלושת ילדיהם ניחנו ב"ייצוגיות" מרשימה ולא ידעתי על שום בעיות מיוחדות.

"מעוררי קינאה", סיכמה עליהם חברה משותפת,שיחסיה עם יפעת עלו על שרטון בשנה האחרונה,  "אבל הייתי מוכנה למות ולא להיות יפעת".

"מה, למה?", בהיתי בה בעיני עגל למול התפנית המוזרה.

"מתי פגשת אותה בפעם האחרונה?", שאלה בנימה של קטגור מתנצח.

"לא יודעת, מזמן, חצי שנה אולי".

"יפה ואת יודעת למה?", אמרה ולא ציפתה לתשובה, "כי לא נעים להיות איתה. היא מזמן הפסיקה להתעניין באחרים, המפגשים איתה כבדים כמו משאית זבל ואין לה שום יכולת לפרגן".

"את לא מגזימה קצת?".

"אל תתחסדי, חצי שנה לא ראית אותה ועד הרגע שהיא לא ביקשה ממך להיפגש אפילו לא התעורר בך קמצוץ קטן של רצון לפגוש את זיו פניה. תעשי בעצמך את חשבון הנפש מה קרה לך איתה. אני לא מבינה איך הבעל שלה מחזיק מעמד איתה.", הוסיפה ברשעות לא מבוטלת.

"יש איזה ספר כזה,לא?, למה גברים אוהבים נשים ביצ'יות או משהו כזה".

"אני מבינה שהיא חברה שלך אבל זה, שלא תודי במציאות ותמשיכי להתנהג כאילו הכל בסדר לא יעזור לא לה ולא לחברות בינכן".

"אז מה את רוצה שאני אטיף לה מוסר, בינתיים החיים שלה נראים דבש, הרבה יותר טובים משלי".

"לא לאורך זמן, אני בטוחה בזה, בדרכה שלה היא הפכה להרסנית למדי".

באפלולית בית הקפה, מצאתי את יפעת מחממת את כפות ידיה בספל קפה שחור. סביב עיניה היו עיגולים שחורים, שהעידו על לילות ארוכים ללא שינה ומצחה נחרש בקימטי כאב.

"חנן עזב את הבית כבר לפני חודש", היא ירתה עוד לפני שהספקתי להתיישב.

בלעתי את רוקי, אבל עוד לפני שהספקתי להגיב, היא המשיכה.

"הבנים רוצים לעבור איתו ונוגה הקטנה מבקשת להיות חצי חצי", בשלב זה היא התפרקה לחלוטין וכתפיה רטטו בבכי כבוש.

"לא, אל תגידי לי כלום, אני יודעת, הייתי שקועה בעצמי שנים, לא ספרתי אף אחד ממטר וחשבתי, שהכל צריך ללכת בדרכי. חנן הסכים ללכת איתי לטיפול זוגי, אבל שם הוא רק יושב ופורק עלי מטענים של שנים, הוא אומר, שאין לו שום דבר משותף איתי, שלא כייף להיות איתי. מדכא - הוא אמר ושלולא הילדים הוא היה עוזב כבר מזמן. תגידי לי באמת הייתי עד כדי כך גרועה?".

"את באמת מוכנה לשמוע?", שאלתי.

"אני רוצה לעבוד על שינוי, אני רוצה לתקן אם חנן והילדים יתנו לי עוד צ'אנס אחד, וכן... גם את החברות שלי אני רוצה להחזיר". היא הביטה בי בבושה.

"חודש אני מתבשלת. מתבשלת באש של גיהנום ולא היה לי אומץ להרים טלפון לאף אחת מכן. ידעתי, שאני לא ראויה לחברות שלי, לא הייתי איתכן".

סיימנו את הפגישה בהבטחה שלי ליפעת להביא לה את כל העצות שמיועדות לשיפור יחסים כולל קסמים, עצות סבתא, לחשים , קמעות ואמונות של חברים ואנשים אחרים.

יפעת עובדת על הדברים ונרשמת התקדמות מרשימה. אמש קיבלתי מייל בשלוש לפנות בוקר, ש"לאחר שיחת נפש ארוכה ונוקבת חנן שוקל לחזור הבייתה".

אני מביאה בפניכם חלק מההמלצות שאספתי ואשמח לקבל עוד מנסיונכם:
אגב, חלקן של ההמלצות ישים לדעתי גם למערכות יחסים אחרות כמו בין חברים או בני משפחה...

1. מציאת עניין משותף - עניין משותף שמקרב בין האנשים ומעמיק את הרצון לחלוק חוויות.
2. גילוי סקרנות ועניין בתחומים, שמעסיקים את בן הזוג או האדם האחר.
3.למצוא דרכים לצחוק ביחד.
4.לחגוג רגעים משמחים בחיים ביחד.
5.להזין חלומות משותפים שעשויים להוביל לרגשות של תקווה - אופטימיזם ורגשות תודה.
6. מחוות של תודה ואהבה שמשמעותיות עבור האחר (למשל להביא לו את השוקולד המסויים שהוא אוהב או לרכוש לו ספר חדש מאת הסופר האהוב עליו).
7.לזכור להיות ברגעים משמעותיים.
8. להתחשבן פחות, לזכור שאף אחד לא משלם וגם אם קרתה "פאשלה" אפשר לסלוח.
9. דאגה כנה אחד לשני, שאיננה מותנית בשום דבר.
10. השקעה באיכות החיים אחד של השני.

מבין הדברים, שנרשמו כהרסניים ביותר למערכת יחסים היו אינטראקציה עויינת וחוסר קשר בעיניים.

פרדריקסון, חוקרת אהבה מפורסמת טוענת, שאהבה בנויה מאלמטים רבים אבל אחד המשמעותיים ביותר הוא שיתוף ברגשות חיוביים. להערכתה: "אינטראקציות אוהבות לאורך זמן עוזרות לבנות מרכיב של אהבה ביחסים".

טוב, זה מה שיש עד עכשיו ובינתיים נסו ותאהבו...

באהבה

אורית