המיכתב שהבת שלי כתבה כשגילו לה את המחלה
01/12/11 0:27
496 צפיות
לאמא היקרה
את יודעת שאני בדרך כלל לא מדברת כשכואב לי,
אני תמיד שומרת בפנים, לא מדברת, לא מספרת..
אבל עכשיו אני לא יכולה יותר. זה מתפוצץ לי מבפנים, פשוט מתפרץ ממני החוצה..
אני לא אוהבת מלחמות, ובטח שלא פצועי קרב.
רציתי רק לספר לך על הכאב הנפשי הפנימי שלי שאני עוברת..
וכמובן הפיזי , המגבלות שלי..רציתי להיות נערה בת 17 רגילה שיוצאת לבלות,
לא ציפיתי לקבל את "הכאפה" הזאת .. אני רוצה להגשים את החלומות שלי..אני רוצה לעשות צבא,
להיות דוגמנית, ולנסות להגשים עוד כמה חלומות..
אמא תעזרי לי.
לא רציתי להתחנן אלייך אף פעם, תמיד אני חזקה.
שומרת בפנים..אבל כרגע, שאני לא יכולה יותר, אני משחררת את זה החוצה ומספרת לך
ואומרת לך שאני לא יכולה להתמודד אם זה לבד .
קשה לי אמא..תעזרי לי.
בבקשה, תעזרי לי לא להתמודד לבד. לא רוצה לנצח במלחמה הזאת לבד.
תהיי לצידי כשאצטרך, תהיי איתי כשאפול, תחזיקי אותי אמא..אני נופלת מבפנים.
בחיים לא איחלתי את זה למישהו, אפילו לא לשונאיי ולאוייבי, אז למה זה מגיע לי אמא?
לא מגיע לי..לנו.
אני מתמוטטת אמא, קשה לי.
נמאס לי כל הזמן לראות רופאים, אני רוצה לנצח אמא.
לנצח במלחמה הקשה הזאת, תעזרי לי אמא..
אמא תבטיחי לי שהכל יהיה בסדר..שננצח.
ליאת
..
