מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
כמוניבלוגיםמביטה מהצדסליחה,כי עדין לא מאוחר

26/09/10 0:51
1669 צפיות
נכון כיפור עבר אבל בכל זאת עדין אפשר לבקש סליחה,סליחה השונה במקצת מהסליחה של היום יום סליחה אמיתית על בגידה של שנים...
-לך גופי היקר...-
סליחה שאותך לא הכללתי בחשבון נפש בין אדם לחברו בשנה האחרונה,שכחתי שאתה כבר ממזמן לא חלק ממני אלה מישהו בפני עצמו,עם דעות ורוצונות שונות משלי ועכשיו שאני שומעת את זעקת הכאב שבוקעת ממך אני מבינה שבאת לבקר...
אני מנסה לחשוב מתי היחסים ביננו עלו על שרטון והתחלנו להתרחק עד שנהפכנו לשני אחרים שחומת בטון מפרידה ביננו.לפעמים נפשי  מוצאת את הדרך אליך אך כל פעם מחדש חוזרת חזרה פצועה וכואבת אל מעבר לחומה...היא לא מתייאשת היא רוצה להשלים היא מרחמת כמו אם על בן שהיא שומעת צעקתך וכל כך קשה לה לסרב לך על אף שהיא יודעת היא טועה אסור לה לוותר היא חייבת להתעקש...אבל היא חלשה בלי עמוד שידרה ונותנת לך לחיות כרצונך בלי להתגבר על הפחד העכשווי הצלחת-כן היא החומה עכשיו אני מבינה.
מחשיבה לאחור תמיד אתה קבעת חוץ מפעם אחת נוראית שבסוף התמכרת...ליוותה אותי שמנה בתור נערה סחבתי אותך מלא וגדוש גם לצבא ושם אף נפשי תרמה לזאת רבות השתחררנו ביחד והכל זרם באידליה עד שיום אחד החלטתם ביחד די עד כאן והתחלת דרך חדשה מלווה בנפשי שעודדה ושיבחה הלכתם יחדיו לאיבוד באופורית הרזון,התעלמתם מכל תמרורי האזהרה עד שנפשי התפקחה וניסתה להעיר גם אותך..נורא כעסת והתבצרת בחומה שיצרת מזה שנים ועל
כך נותר לי רק לבקש סליחה קודם על כך שלא שמרתי מספיק כמו אם שלוקחת את אשמת החינוך הכושל על עצמה.סליחה על הימים של רעב שבסוף אליהם התמכרת,סליחה על אי הקשבה לצרכייך וזאת סליחה אמיתית..כי עכשיו אני כבר באמת יודעת אז אל תיהיה עקשן נפשי מיוסרת ורוצה את אמונך לא אמון רגעי שאחריו אתה מתחרט ומקיא את נשמתי החוצה ממך כי היא מנסה לקחת לך את השליטה ולהיות ברשות עצמה ודועותיה סוף סוף אחרי המון שנים שהלכה שבי אחריך בשומן וברזון בבריאות ובחולי...סליחה והפעם כתובה!
ויש לי רק תפילה שמי אתן ותשלימו השנה שתתפקח ותבין שאתה הוא התלמיד ותתן לה הזדמנות אמיתית וכנה להוביל ושלא תבהל אלה רק תסמוך שאתה בדרך לחוף מבטחים גם שיכאב ויהיה לא נעים......
אז קבל את סליחתי ודע כי אני עדין לא התייאשתי ויש לנו תוכניות משותפות לעתיד בריא.לפני שיהיה מאוחר תן לי לחזור הבית לי ולנפשי,כי קר קר שם בחוץ..!!!!!!!!!  

תגובות

עוגית
26/09/10 8:34

מסכימה שאף פעם לא מאוחר מדי לבריאות טובה יותר, להרגיש טוב יותר בתוך הגוף שלך. מאחלת לך שתגיעי לשם - ל"יותר טוב", כל יום. (וגם לי, שיהיה)
את והגוף באיחוד כוחות :)

מיכל-אפק
26/09/10 13:50

מביטה יקרה,
ראשית משהו באופן שבו כתבת את הדברים היה עבורי מרגש. אולי הדימוי של האימא ששומעת את צעקת ילדה ונותרת חסרת אונים. מרגש ומכאיב.

כבודה של הסליחה במקומה, בטח ובטח ביום הכיפורים.


אבל בכל זאת אני תוהה האם יש לך תוכניות אופרטיביות למישוש התוכניות לעתיד בריא?
כלומר,  כיצד את עוזרת לנפש שלך לקבל הזדמנות אמיתית לפרוץ חומה בצורה ועמידה כל כך??
האם את נעזרת?
עוד לא נולד החייל הבודד שניצח לבדו במלחמה....