היו היה לול של תרנגולות, ובלול היתה תרנגולת אחת נקבה שכל הזמן שרק היתה רואה תרנגולת אחרת ישר היתה רצה ומקפצת אליה ומנקרת אותה, יום אחד התרנגולת הטילה ביצה ושמרה עליה מכל משמר והחלה דוגרת עליה, הזמנים עברו והאפרוח בתוך הביצה החל מנקר ובוקע את קליפת הביצה ויצא מתוכה.

התרנגולת הסתובבה עם האפרוח בלול ובכל פעם שתרנגולת אחרת באה לומר לה מזל טוב ולראות את האפרוח שנולד החלה מנקרת אותה, אט אט האפרוח למד שבכל פעם שיש תרנגולת בסביבה הוא צריך לנקר אותה.

יום אחד הגיע מלכת התרנגולות לשוחח עם התרנגולת המנקרת לשיחה, האפרוח כשראה את המלכה החל לנקר אותה עד שיצא זיו דם מבשרה, אימו התרנגולת החלה מקרקרת אחריו וצועקת ואומרת לו שאסור לנקר את מלכת התרנגולות, אך האפרוח המשיך לנקר את מלכת התרנגולות ולא שמע לאימו.

מלכת התרנגולות אמרה לתרנגולת מדוע הנך צועקת על האפרוח הקטן הרי זו את שלימדת אותו לנקר את שאר התרנגולות בלול. התרנגולת המנקרת החלה לבחון את הדברים וראתה שבאמת הלכה בדרך שאינה טובה, שהאפרוח למעשה למד ממנה כיצד לנקר תרנגולות אחרות.

התרנגולת החלה לעבוד על עצמה בחינוך ונהייתה קצת יותר סבלנית כלפי תרנגולות אחרות אשר נמצאות בלול וכבר החלה להיות נחמדה יותר ולא לנקר תרנגולות אחרות.

 האפרוח הקטן שם לב לשינוי שחל באימו והחל ללמוד ממנה שוב למידה מתקנת. ולמעשה  אימא התרנגולת תיקנה את דרכיה והבינה שהאפרוח שלה למעשה למד ממנה וכעת לאחר הלמידה המתקנת האפרוח יוכל להשתלב בצורה יותר טובה  ביחד עם שאר התרנגולים בלול.ומאז ועד היום יש לאפרוח המון חברים תרנגולים ותרנגולות שמשחק עמם.

מוסר השכל: דוגמא אישית היא המתכון הטוב ביותר לחינוך תרנגולים