היו הייתה פעם צפרדע אמא אשר שכנה בביצה גדולה ומפוארת. לצפרדע היה ראשן חמוד שגדל עם הימים להיות צפרדע קטן ושובב. בכל פעם שהצפרדע הקטן היה עושה מעשה קונדס הייתה אמא צפרדע אומרת לו "רק צפרדעים טיפשים מתנהגים כך", "האם אתה צפרדע טיפש"? הצפרדע הקטן היה נבוך אך שמר זאת בליבו. ימים עברו והצפרדע גדל ונהיה בריא וחזק.

הצפרדע הקטן גדול היה שנוא על כל החיות אשר שכנו בביצה מכיוון שדיבר בצורה גסה לכל החיות. פעם באה חסידה ואמרה לצפרדע דבר מה אך האחרון כינה אותה "חסידה טיפשה", פעם נוספת בא הברבור ושוחח עם הצפרדע ושוב הצפרדע החל לקלל את הברבור וקרא אותו "ברבור טיפש", עד שהצפרדע לא השאיר אף חיה לרפואה שהוא לא קילל אותה.

חלפו הימים ועברו החודשים והצפרדע היה בודד ועצוב מכיוון שאף חיה בממלכת הביצה לא רצו בקרבתו ולא רצו לשחק עימו מכיוון שהוא קילל כל הזמן את כולם ולא נהג בשאר החיות בסבלנות ובכבוד הראוי להם.

יום אחד קפץ הצפרדע קפיץ קפוץ, וקפץ הצפרדע קפיץ קפוץ והופ נפל לתוך בור. הצפרדע החל צועק לכל החיות בממלכת הביצה שיעזרו לו לצאת מהבור, עברו כל החיות מעל הבור והתעלמו מהצפרדע לחלוטין, משום שהם זכרו כיצד היה מקלל אותן ונוהג כלפיהם בחוסר נימוס ובחוסר כבוד.עברו מספר שעות ופתאום הגיע הנחש לבור, הנחש החל מסתובב סוב וסוב ומסתובב סוב וסוב סביב הצפרדע, והצפרדע בוכה ובוכה ובוכה ומתחנן ואין מושיע, ופתאום פער הנחש פה גדול ובלע את הצפרדע.

מוסר השכל: אם אתה צפרדע או נמלה זה לא ממש משנה מה אתה או מי אתה, התנהג לאחרים בכבוד ובנימוס הראוי להם, מכיוון שאינך יודע מתי תתפוס אותך הצרה שתצטרך את האחר כדי להיחלץ ממנה.