זה התחיל אי שם אחרי גיל 45. מדי פעם היו לילות מוזרים בהם נרדמתי מצוין אך כשקמתי לשרותים בלילה או התעוררתי מסיבה כזו או אחרת, לא הצלחתי לחזור לישון. הייתי מוצאת את עצמי מנסה במשך שעה ואף יותר להרדם פשוט ללא הצלחה. מרגישה את הלב הולם בחוזקה וערנות מוחלטת. ידעתי שאסור לי להתפתות ולקום באמצע הלילה ואחרי התעקשות מאד ממושכת הייתי נרדמת. אבל בבוקר וכל היום שאחרי היה סיוט. עייפות ועצבנות וחוסר אנרגיה. אבל שטויות, היי, פעם ב..   אז בלילה אחרי זה ישנים כרגיל והחיים חוזרים למסלול עד הפעם הבאה, אין לדעת מתי.

לפני כשנה בגיל 47 חשתי הדרדרות ועליה במינון הלילות האלה עד מצב של רצף. לילה אחרי לילה התופעה חוזרת על עצמה. קמה לשרותים, לא נרדמת שעה שעתיים, מתחילה את היום גמורה. אט אט התחיל להתווסף לו הדכדוך כי כמה אפשר לא לישון כמו שצריך. 

ואז נופל האסימון, זה קורה לי בלילות שלפני קבלת המחזור. איך שהמחזור מגיע, חוזרת לישון מצוין באמצע הלילה. אז שוב מתפשרים..לא נורא, כמה לילות בחודש ואחכ ישנים טוב.

אבל כמו בשיטת הסלמי המופלאה, זה התחיל לזלוג לעוד ועוד ימים והיום אחרי יותר משנה זה סיוט עלי אדמות. כל לילה כמעט זה קורה.

בשנה החולפת הלכתי לשלל מומחים, ניסיתי שיח אברהם, רמוטיב, דיקור, קראתי מאמרים לרוב ומחקרים בגוגל סקולר. מסתבר ששפר עליי גורלי, אני משתייכת לקבוצה של נשים שתוך כדי קבלת הוסת הסדיר סובלת מתופעות גיל מעבר. יש לי הכל מהכל, קצת יותר וקצת יותר: לילות פח זבל, גלי חום, דכדוך, עייפות, מחסור באנרגיה, עצבנות. 

מצאתי את הרופא נשים שמבין שזה אפשרי ורשם לי תחליפי הורמונים = פרוגילוטון. ליטפתי את הקופסה הרבה חודשים, מקוה להמנע, חוששת אבל הבנתי שאין לי ברירה כי החיים גהנום אחרי הלילות המפוצלים באופן קבוע. בינתיים אין קסמים ואני בשבוע השלישי של החפיסה בחלק שכולל גם פרוגסטרון ולא נראה לי שזה בכלל משתפר. התחלתי לקחת אחרי הביוץ כי אמרו לי שזה לא משנה ואכן המחזור שלי מתנהל כסדרו, מתעלם לחלוטין מהפרוגילוטון והלילות רק החמירו מהחודש הקודם. חוזרת לרופא נשים שלי השבוע לבחון פתרון חלופי לפרוגילוטון.

המשך יבוא..