מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
כמוניבלוגיםלהיות חולהעוד ניתוח של 5 שעות

פאוץ'

01/10/18 21:58
3591 צפיות

והינה, אחרי 5 שעות של ניתוח נוסף.. שוב, מתעוררת.. בתקווה שהכל יראה אחרת, אבל זה לא ממש היה ככה.

אני מתושתשת וקוראת לאבא..

"אבא, אבא איפו אתה".. עדיין לא מצליחה לפתוח את העיניים ממש, והוא עונה לי: "אני פה יפה שלי מה את צריכה?"

ירדה לי דמעה, כי לא הרגשתי בשליטה מלאה על הגוף שלי, הרגשתי כאילו משהו לא בסדר עם הלשון, כאילו היא נפוחה ומיחוץ לפה שלי..

אמרתי לו בקושי: "אבא, תכניס לי את הלשון, למה הלשון שלי בחוץ?, אני לא מצליחה להרים את היד.."

והוא אומר לי: "סיגלית, הלשון שלך בסדר גמור ובמקום שהיא צריכה להיות"

האחות באה בדיוק להחליף נוזלים או תרופה כנראה ושמעה שדיברנו וענתה: "הכל בסדר סיגלית את עדיין מתושתשת מהניתוח ועוד שעה בערך תחזרי לעצמך"

אני ממש התעצבנתי כי לא הייתי בשליטה וההרגשה הזאת של החוסר אונים הוציאה אותי מדעתי..

ובאמת.. אחרי שעה הייתי כבר ערה ויחסית בשליטה.., קמתי, הסתכלתי במראה וראיתי שהלשון שלי בסדר גמור חח

כבר לא היה לי איכפת מהזונדה או מהקטטר או מכל הזבל הזה שהיה מחובר לי לגוף כי כבר הייתי רגילה, זה כבר הפך לשיגרה..

מבינים איזה היגיון?

ושוב סיכות על הבטן, ושוב מורפיום ושוב הכל שוב...

העצבים רק התחזקו..

ושוב תקופה של שיקום, עדיין עם סטומה..

אבל היה קצת נחמה בכל הסיטואציה הזאת.. כבר הייתי מלומדת ניסיון..

והרופא אומר: "ברוך ה' סיגלית עברנו את הניתוח בהצלחה.. בעוד כמה חודשים שהגוף שלך יתרגל למבנה החדש שיצרנו בפנים שהוא ה"פאוצ'" נעשה את הניתוח האחרון ונסיים אם כל השישו ושימחו ותחיי חיים רגילים ונורמטיביים לחלוטין"

קיוויתי שאכן הוא צודק.. כי למרות כל זאת אני עדיין ילדה בת 14 שחולמת ורוצה..

המצב במשפחה לא היה קל.. אבל זה כבר לפעם הבאה..

תגובות

מאיה37
02/10/18 11:21

מדהימה. כמה חוזק בגיל 14 בסוף מנצחים את הכל

עדיין לא מרגישה שניצחתי, אני רוצה להתחתן ולהביא ילדים לעולם בידיעה שעם פאוץ' הרופאים אומרים שיש יותר קושי בלהיקלט להריון, וזה ממש שובר אותי המחשבה שאני צריכה להכיר בחור ולצפות שיבין שיש לי צלקת על הבטן ועוד אני חיה עם מחלה כרונית שיש חששות לגבי קליטה להריון, בנוסף יש סיכוי של 30% שיצאו לי ילדים חולים עם המחלה הזאת.. ואז כשהם יגדלו הם יאשימו אותי הכך שהבאתי אותם לעולם לסבול.. בדיוק כמו שאני מאשימה לפעמים את ההורים שלי(בידיעה מלאה שזה לא באמת אשמתם) ולא באמת יהיו לי תשובות לתת להם.. אז עדיין אני לא מרגישה שניצחתי.. אבל לפחות יש לי מטרות בחיים וברגע שאסיג אותם אני באמת ארגיש שניצחתי כי אני לא נותנת למחלה הארורה הזאת לעצור אותי למרות כל הקושי, הסבל והכאב שכרוכים בעניין..

מאיה37
04/10/18 12:18

בכל יום שאת קמה מהמיטה את מנצחת, עד החתונה וההיריון יש לך המון זמן כרגע תתרכזי בלהחלים. הרבה יותר קל להלחם על העתיד כשחיים בהווה.

phoenix999a
03/10/18 23:38

סיגלית יקרה, כאשר אני קורא אותך אני מקבל גל של כוח אבל גם גל של עצבים. די. די. די. הרופאים אומרים והרופאים אומרים והרופאים אומרים, איפה אני הייתי היום אם אני הייתי עושה והולך בדרך שהם היו מציעים לי, איפה? נכנס ויוצא מבתי חולים בדלת מסתובבת. עם כל הכבוד, מה הם יודעים על המחלות האלה מה? חוץ מאשר לזרוק השארות חסרי ביסוס לאויר, ולנסות לדכא את מערכת החיסון, וגם זה אולי לזמן מוגבל וגם לא תמיד מצליח. מי אמר לך שיהיו לך קשיים בכניסה להריון מי? האם לקחו פעם 200 נשים עם פאוץ אמרו להם "נסו להכנס להריון" ורשמו את התוצאות? מי אמר לך ששלושים אחוז סיכוי ילדייך יסבלו מקוליטיס או קרוהן מי? תשאלי את אותו אחד שאמר לך את זה שיראה לך את הרישומים לגבי העניין הזה, הוא לא יצליח להראות לך לא רישום מסודר אחד שנערך בנושא. לא של שלושים אחוז ולא של אחד אחוז. אל תקשיבי ואל תאמיני. את תמצאי את המיועד לך, תביאי עשרה ילדים ותוכיחי להם שהם טעו בגדול.

וואי אתה לא מבין כמה מחזק אותי לשמוע את מה שאתה אומר, כי בתוך תוכי אני יודעת שאתה צודק בכל מילה שאתה אומר, אני כל החיים שלי לא באמת שומעת לרופאים וכבר קוראים לי "סרבנית טיפול" אבל לפעמים האמירות האלה שלהם של הרופאי גסטרו של המבוגרים ממש מפחידים אותי בסזה שהם אומרים את זה לאומת רופאי נשים שהייתי אצליהם שאמרו לי כמה וכמה פעמים שמבחינת פוריות אין בעיה ובקלות אני יקלט להריון אבל עדיין התחושה מתחלקת בין הפחד לאבד לבין האומץ להשיג.. אבל לוקחת את מה שאתה אומר ומתחזקת מיזה ממש.. תודה ענקית:)

phoenix999a
04/10/18 0:08

או במילים אחרות פשוט תהיי חרשת, ויום אחד תתני את הקפיצה של החיים, כמו שרואים בסירטון.

וואווווו איזה סירטוןן מדהיםםםםם, כמה כח זה נותן לי אתה לא מתאר לעצמך אפילו:) תודהה תודהה תודה:)