חיים שלמים עוברים עליי לבד, בלי שאני או כל אחד אחר יוכלו להגיד למה.
עוד פוסטים בבלוג: עולם הדיכאון
חורף
אני קם אל הוויה עייפה, חולה וזקנה. העולם מתרחק ממני ואני מתרחק מהעולם.
קראו עוד
חורף
אין כוכב אחד לרפואה בשמיים. אפלה ירדה על העולם.
קראו עוד
עוד יום
התחושה, היא שנהפכתי, או אולי הייתי מאז ומעולם, אדם מקצה הזמן, מקצה האור והחיים. אולי מוטב לא להילחם בתחושה הזאת, לא להחמ...
קראו עוד