לפני מספר ימים התפרסמה הודעה בעיתונות הכתובה וגם במדיה הדיגיטלית על פריצת דרך מדעית בנושא "הדפסת לב אנושי במכונת הדפסה", אני לא אכביר במילים בהליך הפרוצדורלי אך אני כן אתמקד בנושא היתרונות, החסרונות והשאלות הקשות שהעתיד צופן לנו.

מה זה להדפיס לב?

על מנת להקל על תהליך ההבנה חשבו על זה כמו על הדפסת תמונה על נייר A4, המדפסת הבייתית קולטת את הנתונים מהקובץ ולאחר מכן מתחילה להדפיס את התמונה על גבי הנייר, לאחר שהמשימה הושלמה מתקבל הדפס בקצב מהיר או איטי ובאיכות טובה או פחות טובה והכל בהתאם למדפסת שברשותכם.

כיום לאחר הדפסת איבר אורגני חייבת להיות התערבות במעבדה ביולוגית ע"י איש מקצוע. בהתחלה מבצעים צילומי MRI למטופל ומודדים בצילומים את כל השכבות של האיבר, לאחר מכן לוקחים מהבנאדם רקמות מסוימות ומבצעים בהם פרוצדורה כשלבסוף כל התוכן נכנס לתוך מדפסת שיוצרת לב או איבר אחר מלאכותי. הלב מגודל באינקובטור עד להתפתחותו התקינה ולאחר הליך זה, עוברים לשלב ההשתלה. היתרון כאן זה שהמטופל אינו צריך לקחת כדורים כל חייו נגד דחיית האיבר. כמובן שכל הנכתב הוא תקציר, השלבים הם בהחלט ארוכים יותר, ומורכבים לאין שיעור.

הדפסה בתוך גוף המנותח:

בכל פעם שיוצאת טכנולוגיה מסוימת שנועדה לענות על איזושהי בעיה קמים ומנסים שוב לשפר אותה יותר ויותר. ולכן בשלבים הבאים במקום לגדל את הלב, פשוט יבצעו הליך ניתוחי שבו המדפסת תדפיס את האיבר בתוך הגוף של הבנאדם כבר במקום להמתין זמן רב, מה שיקצר את התהליך באופן משמעותי. חשבו על כך לרגע... הרופא אומר לכם לא צריך להמתין חצי שנה רק לקחת ביופסיה קטנה או דגימת דם, ואתם מגיעים לחדר ניתוח תוך 30 דקות אתם בחוץ עם לב חדש. בלי כדורים, ובלי סיכוני דחיה.

תוחלת החיים תלך ותעלה עד שהאדם ינצח את המוות

המילה מוות היא מילה קשה שמתלוות אליה מילים נוספות כמו: עצב, מלנכוליה, היפרדות, געגועים וכדומה. ומה אם ננצח את המוות? חשבו על כך אדם שחולה נגיד במחלת לב, והוא בן 90, מדפיסים לו לב חדש, ואם זה לא לב, אז הדפסת איבר אחר, וכן אולי גם מוח חדש צעיר יותר שיכיל בתוכו את כל הזכרונות של הבנאדם. ומה אז? יש פה הרבה שאלות הלכתיות גם מה יקרה כשהאדם פשוט יסרב למות, האם יהיה מותר לו להמית את עצמו? הרי בהלכה היהודית אסור לאדם לסיים חייו בכוחות עצמו, אלא ההליך חייב להיות טבעי, ומה יקרה אם אנחנו אלו שננצח את התהליך הטבעי הזה ופשוט לא נמות, או נדחה את הקצב ב 1000 2000 שנה... מה זה אומר עלינו כאוכלוסייה שיושבת בכדור הארץ? האם כדור הארץ ערוך להכיל כל כך הרבה אנשים? מזון, חמצן, וכדומה...

תדפיס לי תבנאדם הזה:

בואו ניקח את המקרה הקיצון, אבא או אימא שלכם או אח או אחות שלכם חולים במחלה חשוכת מרפא, שגם הדפסת האיבר לא תועיל במקרה הזה. מה יקרה כאשר הרופא יאמר לכם: הקרוב שלכם עומד למות, ויש אפשרות להדפיס אותו, נשמע פסיכי אני יודע, להדפיס את כולו כן. לא איבר איבר, אלא את כל הגוף שלו כולל האיברים כולל המוח. מה זה אומר לגבי הנשמה של בנאדם? מה זה אומר לגבי המוסריות שלנו? האם יתחילו להסתובב בינינו שיבוטים של בני אדם מודפסים? מה טיבה של קדושת החיים כאשר אנחנו נראה הרבה שיבוטים שלנו ברחובות? מה יקרה כשהמחוקק יכריז שניתן לשלוח בני אדם מודפסים לחלל שהם למעשה ההעתק שלנו רק על מנת ליישב אותו ולאחר מכן אתם יודעים את ההמשך... מה זה אומר על ההתחממות הגלובלית? יותר בני אדם יותר צריכה ויותר מזון ותעשיה... והשאלה היפה מכולם מה יקרה כאשר התחום יהיה פרוץ? שיאפשר הדפסת אנשים רעים מהשקפת עולמי המתעסקים בטרור, או פשוט אנשים שרמות המוסר שלהם הם גרועות מאוד...

אהיה אופטימי ואכתוב לסיום שהיתרונות להדפסת איברים הם רבים, תוחלת חיים ארוכה יותר, אנשים יחיו עוד 100-300 שנה נוספים מעבר ל- 90 שנה שהם חיים במקרה הטוב. יוכל להציל ילדים קטנים שחולים במחלות קשות שאין להם מרפא כיום. ואולי בעתיד הרחוק יותר נוכל להחיות מתים, שזה אומר לקחת עצמות מאובנים ולהחיות את האנשים שאותם אהבנו. כמו סבתא, סבא, ואנשים שהיוו אצלנו חלק משמעותי בחיינו.

הכתבה לא באה להפחיד אתכם אלא רק לציין נקודות הסתכלות שונות על הנושא.