מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

אדם שביר

מאת מור14
15/01/20 6:49
543 צפיות
עדיין

הלבד לבד לבד

הבלי החסר הריק

הצרחות בראש הפחדים הייאוש

ההיאחזות העיקשת בבדל של תקווה

משהו

כוס קפה

הודעה לחבר

כתיבה

המחנק הכאב ההורות הזו

הכי נורא יותר מכל

ההורות לנערה שלא רוצה לחיות

שלא יודעת איך לחיות

שגוססת לאיטה

נובלת, קומלת

ההורות הזו היא מחנק אינסופי נטול עזרה נטול הבנה נטול תמיכה

 

הבוקר הזה מלא בקריאה:

עכשיו. עכשיו. עכשיו.

תגובות

יעללל
15/01/20 15:10

תהיי חזקה

מור14
16/01/20 14:23

אי אפשר לאחל לזמן עתיד כי הוא לא קיים..לפעמים אני חזקה עובדה שלא התאשפזתי אף עפם. עדיין מגדלת לבד שתי ילדות.

לונגלי
16/01/20 9:49

תחזיקי מעמד בגונגל של החיים לביאה

מור14
16/01/20 14:23

"מחזיקה מעמד". זו אשליה לאחל לזמן עתיד...

יעללל
16/01/20 20:56

את יכולה להתייחס לזה כך, אבל אולי שלא תתייחסי לזה כתפילה? כאילו, אי קוראת דבר כזה וכולי תפילה שתצליחי ותשרדי ותהיי חזקה כי אכפת לי...

לונגלי
16/01/20 21:58

כל יום שעובר וכל נשימה ונשימה לא מובנת מאליה תחיי את היום כי מחר...

מה.נשמע
17/01/20 9:34

צריך לקחת בחשבון שאנחנו כהורים חיים למען הילדים שלנו.הם צריכים אותנו מאוד.אפילו שאנחנו בפחדים.לצעוד קדימה. אנחנו משדרים להם את האנרגיה שבתוכנו והם קולטים הכל.יבואו ימים טובים.גם אני אם יחידנית.

מה.נשמע
17/01/20 9:56

מור בואי ניקח את החיים בקלות. מה יצא לנו מזה שניכנס לפאניקה והיסטריה למרות שגם לי יש את זה .את יודעת קל לדבר. פתאום.מרגישים את הלבד הזה.שאנחנו צריכים לסמוך רק על עצמנו.ועוד כהורים.

מור14
20/01/20 20:02

הפאניקה והחרדה הם לא בדיוק בחירה את יודע

מה.נשמע
20/01/20 21:08

תשובה למור14 את צודקת הפאניקה והחרדה הם לא בחירה.אני חווה את זה ועוד איך.אבל מנסה להרגיע את עצמי.ועצמנו.

לונגלי
17/01/20 10:06

הלוואי ונצליח

לונגלי
20/01/20 20:49

אני יודע

פלג-מים
20/01/20 23:03

מור. אני מזדהה איתך. דמעות הכאב המלוחות, יהפכו חיש מהר לדמעות מתוקות של אושר ואהבה עצמית גדולה. לעולם אל תרימי ידיים. האור באמת נמצא בקצה המנהרה. מחבק אותך

מור14
23/01/20 12:02

יפה. למרות שהאמירה האור נמצא בקצה המנהרה זו פרסומת פוליטית זולה של הניו אייג' או מישהוא מחברת תרופות.

פלג-מים
23/01/20 17:54

תכלס את צודקת. אז אתן לך דוגמא שאולי תתחברי אליה. טיפת מים מחלחלת אל תוך האדמה, היא עוברת בקלות את רגבי האדמה הראשונים וממשיכה במסעה אל בטן האדמה, שם היא נתקלת בסלע, לכואורה מחסום. מחסום בלתי עביר, אבל הטיפה ממשיכה במסעה ופונה ימינה, ואז שמאלה, ושוב ימינה...עם הזמן היא פונה את הפנייה הנכונה ומוצאת סדק בסלע, סדק במחסום, ואז היא ממשיכה, הלאה והלאה.... לבסוף היא מוצאת עצמה מתפרצת חזרה מתוך מעיין זך וטהור. מור. את הטיפה הזאת.

Sveta2
24/01/20 21:08

כתבת יפה.

מור14
25/01/20 10:58

אתה כותב בהמון מטאפורות. אני תוהה איך אתה מתמודד עם ביטוח לאומי, מס הכנסה, ארונה. איך אתה עומד בפקק או תור ארוך. איך אתה בתור אבא, אם בכלל. האור האמיתי נמצא בכתיבה שבאה מתוך נסיון חיים ולא מתוך תאוריות שקראנו עליהן. האם אתה עברת בשאול ויצאת החוצה במעיין צלול? אני בספק....

פלג-מים
25/01/20 11:14

את מעלה נקודה חשובה. לטעמי, זה הכל עניין של השקפת עולם. אסביר לך: להשתרך בפקקים- זה אומר שיש לך רכב ושיש לך לאן לנסוע. ארנונה: זה אומר שיש לך קורת גג משלך. ובמדינה שלנו זה המון... להיות הורה: טוב פה באמת זה די ברור. אין ספק שילדים יכולים להוציא אדם מדעתו, ברמה של למרוט שיערות, אבל מצד שני יש גלם הרבה זוגות או בודדים שרק משוועים לילד. מור.כולנו טיפות מים. לכולם יש קשיים ומשברים. וכולנו נאבקים יום יום באותם הקשיים. את לא מיוחדת, כמו שאני או כל אחד אחר לא מיוחד יתר על המידה. החיים לא תמיד וורודים, אבל הם בטח לא שחורים משחור. סוג של גווני ביניים, לעיתים עם נגיעות שחורות ולעיתים עם נגיעות וורודות. וכן. אני אבא. וזה קשה אך גם מתגמל מאוד. אני פשוט משתדל לעשות הכי טוב שאני יכול. לעיתים אני כושל כישלון חרוץ, ולעיתים אני מצליח. כמו כולם.

מור14
25/01/20 18:50

ועוד דבר קטנטן- אם אתה אבא אני מנחשת שגם בזוגיות , וסביר שנשוי,או שלפחות יש לילדים אמא פעילה. מהמקום שלך מאוד מאוד קשה להבין או לראות הורות יחידה . ההבנה השכלית לא שווה מאום. ולכן הנסיון השטחי, תסלח לי, לומר- כולנו חווים קשיים הוא מיותר. נכון, החיים קשים,לצ'יטה קשה מאוד לצוד למשל,אבל זה לא רלוונטי לקושי שלי בקבוצה הזו. והקושי שלי למשל נובע מבדידות אינסופית של הורות יחידנית .

מור14
25/01/20 18:46

אכן כן פלג. ומצד שני, לפעמים לומר "גווני ביניים "או "לעשות הכי טוב שאפשר "לא אומר כלום. אינני מחפשת פלסטר או אקמול. אני מחפשת אמת. השקפת עולם נבנית בערך ב 7 השנים הראשונות של מחזור חיינו הנוכחי. כל הנקודה היא, אם השקפת עולמך מכילה זרות,בדידות ומכאוב, איך אתה חוזר אחורה בזמן להתחיל לפרק את אבני הייסוד כדי לבנות מחדש. אין לזה שום קשר ללעשות הכי טוב היום או לאחרים יש קשיים או גוונים. התשובה תמיד מתחילה מגוף ראשון בזמן הווה- אני כך וכך חווה היום כך וכך. ההמלצות והייעוץ התיאורטי לא סתם שייכים לאנשים שמקבלים על זה כסף או פרסום. הם בדרכ שווים בדיוק את זה. כשתדבר על הטראומה או הכאב האישי שלך היום משם אפשר יהיה לנהל שיח אמת, ולא ממקום של כולנו טיפות מים או כולנו אותו הדבר חיבוק אמיתי

פלג-מים
25/01/20 20:48

היי מור. לרגע איני מזלזל או מקטין את הקושי שלך. בסך בכל התכוונתי לומר שלכולם יש קשיים, משברים אישיים ואתגרים. גם לאלו שנמצאים בזוגיות, גם לאלו שלא, גם לאלו שיש להם ילדים וגם לאלו שעדיין לא. מוזר שאת מרגישה שיש "אמת" אחת ברורה ונהירה. הלוואי שהיתה כזאת אמת. חשבת פעם לעצמך שהאמת היא שאין אמת? שאין תשובות ברורות לשאלות? ואם זה כך, אז ייתכן שאין צורך לחוות תסכולים מיותרים.... תסלחי לי, אבל את נשמעת לי כועסת, זועמת. מבחינתי זה עדיף על אפטיות, וחוסר חשק. באשר אלי. אני נמצא כאן מסיבות שכרגע איני מעוניין לחשוף. אבל אני לא מתיימר חלילה לחנך או להטיף מוסר לאף אחד ואחת. ועוד דבר אחד קטן. קראתי את כל הפוסטים שלך ויש פער בין איך שאת תופסת את עצמך לבין מה שאחרים (במקרה הזה אני) תופסים (ולטובה). תודה על החיבוק....

no-one
25/01/20 20:30

:heart:

אנונימית79
25/01/20 20:47

מה קרה תשתפי אותי