בא לי לצעוק לצרוח , אבל כל מה שיוצא זה שתיקה

הכי קל לשתוק שאתה רגיל שמשתיקים אותך

העולם ואנשים מאכזבים ופוגעים כל פעם מחדש

כשאתה מגיע לגיל 26 למדינה כבר לא אכפת ממך

אין לאן ללכת כשאתה מחוסר קורת גג ואין לך עורף משפחתי

הגעתי למצב שהראש שלי חושב רק על מוות...מוות בטוח.

לא שוב לנסות ולהיות מרחק נגיעה מהרצון לא להיות חלק מהעולם הזה ולשרוד

הכל אשליות העולם מטעטע מטלטל וממוטט 

עולם השפע ?

לא חושבת ש"בעולם השפע" יש כלכך הרבה מקרים של רצח אונס אלימות התעללות...יום יום זה קורה כל דקה זה קורה (את רוב הסיפורים לא מספרים אבל זאת המציאות)

אולי עולם הפשע ...יותר מסתדר לי.